שמירה על עיקרון השוויון או פגיעה בחופש הביטוי?

קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית

Flash 90

ב-20 באוגוסט פסק יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, שארגון "דרכנו" הוא "גוף פעיל בבחירות". מדובר בפסיקה דרמטית מבחינת החברה האזרחית בישראל. נסביר במה דברים אמורים.

לפני כשנתיים וחצי חוקקה הכנסת את מה שכונה "חוק 15V". החוק הגדיר ארגונים ואנשים פרטיים שאינם קשורים למפלגות כ"גופים פעילים בבחירות", אם הם מבצעים "פעילות בחירות" (בסכום העולה על 101,700 ₪). פעילות בחירות הוגדרה, בין היתר, כתעמולה פומבית שמטרתה להשפיע על בוחרים להצביע בעד או נגד רשימת מועמדים מסוימת. על גוף פעיל בבחירות הוטלו חובות שונות, כמו רישום אצל מבקר המדינה וחשיפת פרטי התרומות, וכן הגבלות שונות – בעיקר בנוגע לגיוס תרומות: נאסר על גוף כזה לקבל תרומה בסכום העולה על כ-15 או כ-30 אלף ₪, ונקבעו הגבלות מחמירות על גופים שמקבלים תרומות מחו"ל ואיסור מוחלט על קבלת תרומות מתאגיד. מדובר בהגבלות שאינן קיימות בדמוקרטיות אחרות ועלולות לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית. חשוב להדגיש שהמגבלות לעניין תרומות נוקשות מאוד משום שהן חלות גם על תרומות שמתקבלות מחוץ לתקופת הבחירות ולמטרות אחרות לגמרי.

ההחלטה החדשה של יו"ר ועדת הבחירות מרחיבה מאוד את ההגדרה של "פעילות בחירות", הרבה מעבר למה שתכנן לדעתנו המחוקק, ובאופן שמצמצם את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות. 

נתמקד בשתי נקודות.

ראשית, במהלך חקיקת החוק היה ברור שאין כוונה לאסור התבטאות בעד או נגד גוש מפלגות – רק בעד או נגד מפלגה מסוימת. כפי שהסביר בדיונים על הצעת החוק יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (שיזם את החוק): "החוק יאפשר למי שרוצה לקרוא לגוש כזה או אחר, אין בעיה... רק קריאה להצביע בעד מפלגה מסוימת או נגד מפלגה מסוימת אסור בחוק". אבל בהחלטה החדשה של יו"ר ועדת הבחירות הוא דוחה את הפרשנות הצרה הזו של החוק. לדבריו גם אם פרסום מופנה ליותר מרשימת מועמדים אחת – אך ניתן להבין באיזו רשימות מדובר – הרי זו פעילות בחירות.

שנית, במהלך חקיקת החוק בכנסת היה ברור שהכוונה היא להסדיר את פעילותם של גופי החברה האזרחית הפועלים בבחירות בעד או נגד מפלגה מסוימת, ולא גופים שרק מביעים עמדה בנושא מסוים. לדוגמה, אם ארגון מתבטא נגד הדרת נשים – לא הייתה כוונה שייחשב גוף פעיל בבחירות. אולם לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות, אם עמדה מסוימת צפויה להתפרש על ידי הבוחר הסביר כניסיון לשכנע אותו להצביע בעד או נגד רשימת מועמדים – הרי שמדובר בפעילות בחירות. כלומר, גם אם מטרת הארגון היא רק למחות נגד הדרת נשים (או נגד מדיניות פייסנית כלפי חמאס), עלול הדבר להתפרש על ידי יו"ר ועדת הבחירות כניסיון להשפיע בעד או נגד מפלגה – ולכן יחול לגביו החוק.

המשמעות של הפסיקה הזו היא צמצום משמעותי של חופש הביטוי בתקופת הבחירות. כמעט כל פרסום בעל מסר פוליטי בתקופת הבחירות (אם ייעשה בהיקפים כספיים משמעותיים) עלול להיכנס לתחולת החוק. הכול תלוי במבחנים עמומים כמו "תכלית דומיננטית" ו"הבוחר הסביר". כיוון שהמגבלות על גיוס כספים של גופים פעילים בבחירות הן כאמור מחמירות מאוד, הרי שגופי חברה אזרחית לא צפויים לקחת סיכון שייחשבו כגופים כאלה – ולכן סביר שהם יפסיקו כמעט לחלוטין את פעילותם בתקופת בחירות.

גם אנחנו סבורים ששקיפות חשובה כדי להבטיח את עקרון השוויון בבחירות וכדי להימנע מכך שבעלי ממון יוכלו להכריע את הבחירות בזכות כספם, אולם החלטת יו"ר ועדת הבחירות תגרום לפגיעה מוגזמת ומיותרת בחופש הביטוי הפוליטי.