חיצי הרדמה למערכת המשפט
פעם אחר פעם חובטים נבחרי הציבור בשלטון החוק, בכוונה להשיג יתרונות פוליטיים או אישיים. ההאשמות כלפי איילת שקד גם הן משחקות לידי המבקשים לפגוע בדימויו של שלטון החוק ובמעמדה של מערכת המשפט
לא צריך להאמין לאיילת שקד כדי להבין עד כמה מופרכת ההאשמה כלפיה, לפיה היא הציעה לראש הממשלה, באמצעות שליחים, לגרום לכך שהיועץ המשפטי לממשלה יקל עם ראש הממשלה, אם תתאפשר כניסתה לליכוד. כל שצריך זה להכיר את השחקנים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה.
כדי שעסקה כזו תעלה על הדעת, שקד ונתניהו, העפרונות הכי מחודדים בקלמר הפוליטי המקומי, צריכים להאמין לאגדה ששרת המשפטים לשעבר יכולה להשפיע על שיקול הדעת המקצועי של היועץ וצוותו ולהטות אותו נגד הראיות והעובדות. אולם גם מתנגדיה המושבעים של שקד, אם הם הגונים, חייבים לדחות אפשרות זו על הסף.
ראשית, אביחי מנדלבליט, כאדם וכאיש מקצוע, איננו למכירה. האיש משרת כל חייו את המדינה במקצועיות במסגרות מקצועיות, בדרג הגבוה ביותר בצבא ובאזרחות. מסכת הלחצים שהוא נתון בה, מצד הדורשים "הרשעה מיד" ומצד הדורשים "זיכוי מיד" היא כמעט ללא תקדים. מושמעים איומים על שלומו הפיזי באופן שמצריך, לבושתנו, שמירה עליו מסביב לשעון. האם רמיזה של איילת שקד היא שתכופף אותו?!
מנדלבליט עבד עם נתניהו בצמידות ובכל זאת החליט להציג כתב חשדות, שאם יתאמת יביא לקיצה את הקריירה הפוליטית של ראש הממשלה הכול-יכול שלנו. איזו אבקת קסמים יש לה, לשרת המשפטים לשעבר, שתוכל להמיר אותו על דעתו? האיש מבין יותר מכל משמיציו, משני הצדדים, את האחריות הציבורית המוטלת על כתפיו, והרעיון שהוא יבגוד בשליחותו מרוחק כל כך מהדעת, עד שיותר סביר היה שאיילת שקד, שמכירה את היועץ היטב, תנסה למכור לנתניהו את גשר ברוקלין מאשר את הזיכוי.
שנית, תפקודה של איילת שקד כשרת משפטים וכפוליטיקאית איננו נגוע במעט מהשחיתות מהסוג המיוחס לה עתה. היא ניסתה, והצליחה חלקית, לקדם את האידיאולוגיה שהיא מאמינה בה באשר לדרך התפקוד של מערכת המשפט. אני נמנה על אלו המבקרים חלק מהצעותיה, שלהערכתי עלולות להטות את האיזון שבין הפוליטי לבין המשפטי בדרך מסוכנת לעתיד הישראלי. אבל, וזה העיקר בהקשר הנוכחי, אין שמץ של סיבה לפקפק בהגינותה ובניקיון כפיה.
החשוב מכל הוא הנזק המצטבר, בתודעה הציבורית, לגבי הדימוי של שלטון החוק. כביכול, זוהי אפשרות ריאלית לכאורה, בעיני הקהל הרחב, שהמשפט בישראל נגוע בשחיתות ברמות הגבוהות ביותר וכי שלטון החוק עלול לשמש אתנן לסחר בין פוליטיקאים בכירים.
פעם אחר פעם חובטים נבחרי הציבור בשלטון החוק, כאשר הם מתכוונים להשיג יתרונות פוליטיים או אישיים: מצד אחד, אהוד ברק ודומיו, מנסים לקעקע את האמון ביועץ בכל דרך שהיא. כינויי הגנאי המושמעים כלפיו והשפה הנמוכה של השיח מביישים את מי שמשמיע אותם. מצד שני, בנימין נתניהו ואנשיו אינם בוחלים ברמזים, ואף יותר מכך, שהמהלך המשפטי אינו ענייני. אלו גם אלו מוכנים לנהוג באופן בלתי ממלכתי באופן קיצוני: כדי לקדם את עצמם הם אינם מהססים לירות חיצים במערכת אכיפת החוק.
במהומת ההשמצות הירודות והטפלות נשכח הדבר האמתי: התוצאה החשובה ביותר של ההכרעה הפוליטית ביום הבוחר הקרוב תהיה עתידה של מערכת המשפט בישראל. יש מי שמעוניין להקטין אותה, לסרס את עצמאותה ולהגביל את יכולתה להגן על האזרח ועל המיעוטים בישראל. כדי שיוכל להשיג זאת, הוא מבקש לערער את האמון במערכת. הטלת הבוץ הפוליטית, חסרת היסוד, בשקד, משחקת לידיו.
פורסם לראשונה בידיעות אחרונות.