מאוחדים אל מול האתגרים

המפלגות הערביות החליטו להתאחד ולרוץ פעם נוספת תחת הרשימה המשותפת. אם בפעם הראשונה היה האיחוד מלווה בתחושת אופוריה, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. כעת, היא ניצבת בפני אתגרים חדשים, כמו שחקנים חדשים בזירה ואמון הבוחר הערבי, שצנח בבחירות האחרונות והגיע לשפל חדש

Flash 90

שבוע אחרי סגירת הרשימות, הרשימה המשותפת שהתאחדה מחדש, צריכה להתמודד עם פרדוקס לא פשוט. ההנחה הרווחת בציבור הערבי היא שכוחה הפוטנציאלי של הרשימה המשותפת הוא 15 מנדטים. אלא שמימוש הפוטנציאל מותנה בכך ששיעור ההצבעה בציבור הערבי יהיה גבוה הרבה יותר משיעור ההצבעה בבחירות שנערכו באפריל האחרון, 49.2%, ובכל אופן, שלא ייפול בהרבה משיעור ההצבעה הכלל ארצי.

החדשות הטובות הן שסקרים שנערכו עוד לפני האיחוד מנבאים לרשימה המשותפת 11 מושבים בכנסת הבאה. מספרים אלה מלמדים על פוטנציאל אלקטוראלי משמעותי בקרב הציבור הערבי, וששיעור ההצבעה הנמוך בבחירות האחרונות לא היה עדות להחרמה עקרונית של הבחירות, אלא מסר פוליטי למפלגות הערביות לחשב מסלול מחדש. מהלכי הימים האחרונים מוכיחים כי המפלגות הערביות הפנימו את המסר.

החדשות הלא נעימות הן שהרשימה המשותפת תצטרך להתמודד כעת עם תנאי פתיחה לא פשוטים. בניגוד גמור לאווירת האופוריה שאפפה את הקמת הרשימה המשותפת לראשונה בינואר 2015, ערב הבחירות לכנסת ה-20, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. ארבע המפלגות הערביות המרכיבות את הרשימה המשותפת – חד"ש, בל"ד, רע"מ ותע"ל – יצטרכו להתמודד עם המשקעים השליליים שהותירו המשברים הפנימיים שפקדו אותן במהלך השנתיים האחרונות, ושבסופו של דבר הובילו לפירוק הרשימה המשותפת רק לפני שישה חודשים. המפלגות יצטרכו גם להתמודד עם תחושת המיאוס של רבים בציבור הערבי מן "הפוליטיקה הישנה". תחושה זו, שהגיעה לשיא בבחירות האחרונות, מוצאת ביטוי באמירה שהוטחה שוב ושוב בארבע המפלגות בעקבות הבחירות: אינכן מייצגות אלא שליש בלבד מבעלי זכות הבחירה הערבים (כולל אלה שלא הצביעו).

הרשימה המשותפת תצטרך להתמודד גם עם שחקנים חדשים בפוליטיקה הערבית, ובהן מפלגת "האחדות העממית" שנולדה ביוזמתו של פרופ' אסעד גאנם, מרצה למדע המדינה מאוניברסיטת חיפה, השואף לייצג את ה"פוליטיקה החדשה" ברחוב הערבי. מפלגתו מבקשת לתת ביטוי לגורמים פוליטיים שאינם בהכרח מזוהים עם ארבע המפלגות הוותיקות שמרכיבות את הרשימה המשותפת, ובכך להפוך לאלטרנטיבה פוליטית אותנטית.

ואולי דווקא מתוך התחרות בין "פוליטיקה ישנה" לבין "פוליטיקה חדשה" תשוב הכנסת להיות זירת מאבק רלוונטית עבור הציבור הערבי, והוא יאמין כי בכוחו להשפיע באמצעות השתתפות בבחירות. הציבור הערבי איננו אדיש מבחינה פוליטית. הוא רק מבקש להיות בטוח שהפוליטיקאים אשר להם הוא מעניק את תמיכתו באמצעות הצבעה בקלפי יהיו ראויים לכך. סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ערב הבחירות הקודמות מלמד שבעבור המצביעים הערבים ניקיון כפיים (32.9%), יכולת ביצוע (23.9%), וקיום הבטחות לבוחרים (14.2%) הן שלוש התכונות החשובות ביותר בדמותו של מנהיג פוליטי.

כעת, משעה ששאלת ההקמה מחדש של הרשימה המשותפת הוכרעה והונחה מאחוריהם, יכולים חברי ארבע המפלגות להפשיל שרוולים ולגשת למלאכה העיקרית שניצבת לנגד עיניהם: העלאת שיעור ההצבעה בקרב המצביעים הערבים. על פי סקר של יוזמות אברהם, עמותת סיכוי ומרכז אקורד, שנערך לפני ההכרזה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת, רק 42% מהציבור הערבי מתכוונים להצביע ביום הבחירות. אולם הממצא החשוב הוא שלא פחות מ-25% מהמצביעים הערבים, אשר בשלב זה מתלבטים אם להצביע, ציינו כי הקמת הרשימה המשותפת עשויה להשפיע עליהם באופן חיובי ולעודד אותם להשתתף ביום הבחירות.

הכדור נמצא במגרש של המפלגות הערביות. משימתן להשיב את אמון הציבור בהן ולעידוד ההצבעה בבחירות לא תהיה קלה, אך היא בהחלט אפשרית.