חזק בביטחון, חלש בצמצום פערים: גיליון ציונים לנתניהו

לקראת הבחירות, מדד הקול הישראלי מצא כי הציבור הישראלי מרוצה מתפקודו של רה"מ ביחסי החוץ ובחיזוק העוצמה הצבאית של ישראל. מנגד, הישראלים לא מרוצים מניקיון הכפיים של רה"מ ומיכולתו לצמצם פערים בחברה

Flash 90

תקציר

• מצב הרוח הלאומי: האופטימיות של כלל הציבור לגבי עתיד הביטחון השתפרה מעט החודש (52%) ונותרה גבוהה מהאופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה (47%).
• בחודש יולי הפך נתניהו לראש הממשלה המכהן זמן ארוך מכל קודמיו. הוא זוכה לרוב בכלל הציבור המעניקים לו ציונים גבוהים בתחומים: שיפור המעמד הבינלאומי של ישראל (60%), חיזוק עצמה הצבאית (56%) וההתמודדות עם האתגר האיראני (50.5%). לעומת זאת, הוא מקבל ציונים גרועים מרוב הציבור בתחום חיזוק הסולידריות בין קבוצות בחברה (51%) וניקיון הכפיים (49%).
• להערכת רוב הציבור (56%) הסיכוי להחלפת ראש ממשלה נתניהו באחר בעקבות הבחירות הבאות הוא נמוך.
• רוב סבורים שגם אם תעבור את אחוז החסימה, מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ לא תצטרף אחרי הבחירות לממשלה בראשות נתניהו.
• הציבור חצוי בשאלה האם קואליציה רב מפלגתית משפרת או פוגעת בתפקוד הדמוקרטי.
• הנושא הראשון במעלה שלדעת הציבור על הממשלה הבאה לטפל בו הוא צמצום הפערים החברתיים-כלכליים (43.5%). שיעור הסבורים כי הנושא החשוב ביותר לטיפול הוא חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים עומד על 16%.
• רוב בציבור (53%) סבורים כי מדינת ישראל אינה מממשת את ההבטחה במגילת העצמאות לקיים שוויון לכול. בקרב הערבים שיעור הסבורים כך (68.5%) עולה בהרבה על שיעור היהודים (50%).
• הקבוצה שעליה מצביעי הן היהודים (20%) והן הערבים (43%) ככזו שאינה זוכה לשוויון הם הערבים אזרחי ישראל. במקום השני – יוצאי אתיופיה (15%).
• מספר היהודים הסבורים כי מדיניות מניעת הכניסה לישראל מתומכי תנועת החרם על ישראל ((BDS היא נכונה הוא כפול ממספר הערבים המצדדים במדיניות זו (יהודים – 71.5%, ערבים – 35%).

"מצב הרוח" הלאומי

שיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי עלה החודש במעט בהשוואה לחודש הקודם – ביולי 52% הביעו אופטימיות בנדון לעומת 50% ביוני. ייתכן שהדבר נובע מהרגיעה היחסית בחודש האחרון בסמוך לגבול עזה. ההבדל בין יהודים לערבים גדול: בקרב היהודים יש רוב (55%) לאופטימיים לעומת מיעוט (36%) בקרב הערבים. לעומת זאת כשמשקיפים לעתיד הנראה לעין בנוגע למצב הדמוקרטיה בישראל ההערכה זהה לחודש הקודם כשהאופטימיות בנושא זה נמוכה מאשר תחום הביטחון: כלל הציבור – 47%, יהודים – 50%, ערבים – 30.5%.

"איך את/ה מרגיש לגבי מצב השלטון הדמוקרטי בישראל/ מצב הביטחון של ישראל בעתיד הנראה לעין?" (%)

פילוח התשובות לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל לפי דתיות מעלה כי שיעור האופטימיים בקרב הקבוצות הדתיות עולה בהרבה על שיעורה בקרב הקבוצות החילוניות (לא נמצא קשר כזה בנוגע לעתיד הביטחון).

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל (%, יהודים)

חרדים	דתיים	מסורתיים דתיים	מסורתיים לא-דתיים	חילונים
79	71	58	43	39

ציוני ראש הממשלה נתניהו, שכהונתו הארוכה ביותר בתולדות המדינה

בחודש יולי 2019 הפך נתניהו לראש הממשלה שכהונתו היא הארוכה ביותר בתולדות המדינה. אי לכך, רצינו לדעת אילו ציונים מעניק לו הציבור בתחומי תפקוד שונים. בכלל הציבור מצאנו כי את הציון הגבוה ביותר מקבל נתניהו בתחום שיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל ומיד לאחריו – בתחום ביצור העוצמה הצבאית של המדינה. את הציון הגרוע ביותר הוא מקבל בתחום צמצום הפערים בין קבוצות בחברה וכמעט באותה מידה – בתחום ניקיון הכפיים.

ציוני נתניהו בתחומים שונים (%, כלל הציבור)

כפי שמראה התרשים הבא, בכל התחומים שיעור הערבים הנותנים לנתניהו ציון טוב או מצוין נופל בהרבה משיעור היהודים, אבל הסדר דומה – אלה גם אלה מעריכים ביותר את תרומתו למעמד הבינלאומי של ישראל ולחיזוק העוצמה הצבאית שלה, והכי פחות – את תרומתו לצמצום הפערים בין קבוצות בחברה וניקיון הכפיים.

ציון טוב+ מצוין לנתניהו בתחומים שונים (%, יהודים, ערבים)

כפי שמראה התרשים הבא, בשמאל רק מיעוט קטן נותן לנתניהו ציון טוב או מצוין בכל התחומים (בראש כאן חיזוק העוצמה הצבאית של ישראל ושיפור מעמדה הבינלאומי). במרכז רוב קטן נותן לנתניהו ציון טוב או מצוין בשני התחומים הקודמים. בשאר התחומים – רק מיעוט מעניק לו ציונים אלה. בימין לעומת זאת נתניהו זוכה ברוב גדול המעניק לו ציונים טוב ומצוין בארבעה תחומים – שיפור המעמד הבינלאומי, חיזוק העוצמה הצבאית, ההתמודדות עם איראן וחיזוק המשק והכלכלה. בשלושה תחומים רק מיעוט בימין מעניק לו ציונים גבוהים: ניהול נכון של היחסים עם הפלסטינים, צמצום הפערים בין קבוצות בחברה וניקיון כפיים. במילים אחרות, גם בימין אין שביעות רצון מניהול היחסים עם הפלסטינים, מתרומתו של נתניהו לסולידריות הלאומית ומניקיון הכפיים שלו!

ציון טוב+ מצוין לנתניהו בתחומים שונים (%, יהודים)

סיכוי קטן שבראש הממשלה הבאה יעמוד מישהו אחר ולא נתניהו

הרוב בכלל הציבור (56%) סבורים כיום כי הסיכוי שבעקבות הבחירות הבאות יעמוד בראש ממשלת ישראל מישהו אחר מנתניהו הוא די נמוך או נמוך מאוד.

הסיכוי שבראש ממשלת ישראל יעמוד אחרי הבחירות ראש ממשלה אחר מנתניהו (%, כלל הציבור)

פילוח של מדגם היהודים מעלה כי השמאל חצוי בין מי שמעריכים כי הסיכוי לראש ממשלה אחר אחרי הבחירות הוא גבוה לבין מי שסבורים כי הסיכוי לכך הוא נמוך. לעומת זאת בימין (65%) ובמרכז (51.5%) הרוב סבורים כי הסיכוי לכך נמוך, כלומר מאמינים כי נתניהו ימשיך בכהונתו ויהיה ראש הממשלה הבא.

פילוח לפי הצבעה מראה כי מצביעי כחול-לבן חצויים – 46% מאמינים כי הסיכוי להחלפת נתניהו בראשות הממשלה גבוה ו-43% שהסיכוי לכך נמוך. בקרב מצביעי הליכוד הרוב (61%) מעריכים שהסיכוי להחלפת נתניהו הוא נמוך ורק 28% חושבים שהסיכוי להחלפת נתניהו גבוה.

האם מפלגת העבודה תצטרף לממשלה בראשות נתניהו?

בכלל הציבור הרוב מעריכים כי אם תעבור את אחוז החסימה, מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ לא תצטרף לממשלה בראשות נתניהו, עם זאת יש לציין כי שיעור הלא יודעים כאן גדול במיוחד (22.5%).

סיכוי נמוך שאם תעבור את אחוז החסימה תצטרף מפלגת העבודה לממשלה בראשות נתניהו (%)

כלל הציבור	ערבים	יהודים כללי	יהודים ימין	יהודים מרכז	יהודים שמאל
51	47	52	54	43	61

קואליציה רב מפלגתית משפרת או פוגעת בדמוקרטיה?

ביקשנו מהמרואיינים להעריך האם קואליציה רב מפלגתית, משפרת את האופי הדמוקרטי של ישראל שכן ליותר מגזרים יש נציגות בממשלה, או שקואליציה רב מפלגתית נותנת לקבוצות מיעוט השפעה רבה מדי על ההחלטות הלאומיות, כולל על חלוקת תקציבים. מצאנו כי הציבור ממש חצוי בשאלה זו: 40% חושבים שהיא משפרת ואילו 41% שהיא נותנת לקבוצות מיעוט השפעה רבה מדי. בקרב היהודים יש יתרון קל לסבורים שקואליציה רחובה נותנת כוח השפעה רב מדי לקבוצות מיעוט (43% לעומת 39%). יש לציין כי בשאלה זו היה שיעור גבוה מהרגיל של "לא יודעים" הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים (18% ו-24%).

הבדלי העמדות בשאלה זו לפי מחנה פוליטי הם גדולים מאוד: בשמאל רוב גדול ובמרכז קטן יותר חושבים שקואליציה רחבה פוגעת בדמוקרטיה בהעניקה השפעה רבה מדי לקבוצות מיעוט, שעה שבימין השיעור הגבוה יותר סבורים שקואליציה רב מפלגתית נותנת ייצוג טוב יותר למגזרים רבים ולכן תורמת לדמוקרטיה.

עם איזו משתי הטענות הבאות את/ה מסכים/ה יותר: שקואליציה רב מפלגתית משפרת את האופי הדמוקרטי של ישראל שכן ליותר מגזרים יש נציגות בממשלה או שקואליציה רב מפלגתית נותנת לקבוצות מיעוט השפעה רבה מדי על ההחלטות הלאומיות, כולל על חלוקת תקציבים (%, יהודים)

הנושא החשוב ביותר שעל ממשלת ישראל הבאה לטפל בו

כמו במדידות קודמות בשנים האחרונות, גם הפעם מצאנו כי לדעת כלל הציבור הנושא החשוב ביותר שעל הממשלה הבאה לטפל בו הוא צמצום הפערים החברתיים-כלכליים. בקרב הערבים הדגש בנושא זה חזק עוד יותר מאשר אצל היהודים (47% לעומת 43%).

"מהו, לדעתך, הנושא החשוב ביותר שעל ממשלת ישראל לטפל בו בעדיפות ראשונה" (%, יהודים, ערבים)

פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי מראה כי הנושא הזה עומד בראש מעייני שלושת המחנות: ימין – 40%, מרכז – 50%, שמאל – 44%. במקום השני בימין עומד האיום האיראני (18%), במרכז המאבק בשחיתות (13%) ובשמאל – המשא ומתן עם הפלסטינים (24%).

שווים ושווים יותר

ראינו כי נושא הפערים החברתיים–כלכליים טורד מאוד את מנוחת הציבור הישראלי ועומד בראש סדר הנושאים לטיפולה של הממשלה הבאה. ביקשנו לדעת כיצד מעריך הציבור את מימוש ערך השוויון כמוצהר במגילת העצמאות. מצאנו כי רוב הציבור (53%) סבור כי בישראל לא מתקיים שוויון במובטח במגילת העצמאות.

"במגילת העצמאות נאמר כי מדינת ישראל 'תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין'. לדעתך, באיזו מידה מתקיים כיום בישראל שוויון כזה?" (%, כלל הציבור)

רצינו לדעת אילו קבוצות אינן זוכות לשוויון. כדי שלא להשפיע על המרואיינים עם תפיסותינו בנדון, חרגנו ממנהגנו ושאלנו זאת כשאלה פתוחה. התרשים שלהלן מציג את הקבוצות הללו כפי שהן נתפסות בעיני המרואיינים היהודים והערבים. מתברר כי שני הציבורים – אבל בשיעורים שונים מאוד – מעריכים כי הקבוצה שאינה זוכה לשוויון במידה הגדולה ביותר הם הערבים אזרחי ישראל. במקום השני - כנראה בהשפעת גל המחאה האחרון – ניצבים הן בתשובות היהודים והן בתשובות הערבים – יוצאי אתיופיה.

יש לציין כי למרות שהשאלה כוונה לקבוצות שאינן זוכות בשוויון שיעור ניכר מהמשיבים ציינו באופן ספונטני כי יש שוויון בישראל לכולם, ברוח מגילת העצמאות.

הקבוצות שאינן זוכות לשוויון בישראל (%, יהודים, ערבים)

מניעת כניסה לישראל מתומכי תנועת החרם (BDS)

בעקבות השיח בנושא הביקור הצפוי בארץ של 3 חברות הקונגרס האמריקני התומכות ב-BDS, רצינו לדעת מה עמדת הציבור בנושא. רוב המרואיינים היהודים (71.5%) צידדו במדיניות הנוכחית של ישראל למנוע כניסה ארצה ממי שתומכים בתנועת החרם (למרות שהובהר כי כניסתן של השלוש תותר). זאת לעומת רק כשליש (35%) מן המרואיינים הערבים הסבורים כי במקרים כאלה יש למנוע כניסה ואילו 40.5% חושבים שיש להתיר כניסה במקרים כאלה.

פער עצום בנושא זה עולה גם מפילוח המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים: בעוד שבשמאל רק מיעוט תומך במדיניות מניעת הכניסה, תומכים בכך רוב במרכז ובימין.

המדיניות הישראלית למנוע כניסה ארצה ממי שתומך, או חשוד שתומך, בתנועת החרם על ישראל BDS נכונה (%, יהודים)

שמאל	מרכז	ימין
26	69	83

מדד הקול הישראלי נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28-30/7, רואיינו 652 איש ואשה בשפה העברית ו-127 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il