לייק אחד יותר מדי
את זה שכל תנועה שלנו ברחבי האינטרנט מתועדת, כולנו כבר יודעים. מה שאנחנו לא יודעים, זה שנעשה שימוש במידע הזה לא רק כדי למכור לנו מוצרים, אלא גם רעיונות ודעות, ובכך לנסות להשפיע על מערכת הבחירות
Shutterstock
הסרט החדש וטורד המנוחה, The Great Hack, שעלה על מסכי נטפליקס אך לפני כמה ימים, מספר על המידע הפרטי שלכם. לא, אל תפהקו. הסרט מחדד שתי נקודות: הנקודה האחת היא הקשר בין מעשים ותוצאות. אחת הגיבורות, אישה צעירה בשם בריטני קייזר, עובדת לשעבר בחברת קיימברידג' אנליטיקה, החברה המפורסמת שנטען שהטתה את תוצאות הבחירות בארצות הברית ב-2016 אומרת למצלמה: "יצרנו משהו ברמה של נשק".
הבעיה היא שקשה לשלוט בנשק כשלא מבינים מה הקשר בין הירייה לבין הפגיעה. וזה מה שהסרט עושה: מחבר את הנקודות ומסביר כיצד המידע היומיומי שלנו - המייל שנשלח, החיפוש שנעשה, ההתעכבות לשנייה על פרסומות, הקניה שביצענו, הלייק בפייסבוק - הופך באמצעות יד נעלמה לנשק שמכוון נגדנו.
הנה הסיפור: זה לא הטלפון שמאזין לנו. זה כל המידע עלינו שנאסף כל העת ומכל מקום, ושהעיבוד שלו מאפשר להפוך את ההתנהגות שלנו לכזאת שניתנת לחיזוי; ליצור מלכודות על האוטונומיה שלנו. וכאן נמצאת הנקודה השנייה: המידע הוא אולי אישי, אבל הסרט מסייע להבין את קפיצת הצפרדע משימוש במידע כדי למכור לנו מוצרים, אל השימוש בו כדי למכור רעיונות ודעות ולהשפיע על בחירות.
קייזר מסבירה בסרט בפשטות: עבדנו בבחירות 2016 עבור טראמפ והנה מה שעשינו: עיקר המשאבים הופנו למי שחשבנו שהם "בני-שכנוע". הכנו עבורם "תוכן פרסונלי" שיתפוס את תשומת ליבם ודעתם, אחרי שניתחנו את מאפייני האישיות ואת הפחדים שלהם בדיוק רב. ואז, הפצצנו אותם, היא אומרת, דרך בלוגים, אתרים, כתבות, סרטונים, מודעות, ובכל פלטפורמה שאפשר לדמיין, עד שהם ראו את העולם בדרך שבה רצינו, עד שהם הצביעו עבור המועמדים שלנו. שטיפת מוח אישית מאד וחודרנית מאד, ברמה שלא הייתה כמוה.
הסיפור של הדור שלנו הוא המלכודת שעיבוד המידע הפרטי יוצר על האוטונומיה והבחירה החופשית שלנו. אם אנחנו רק פיונים בידיים של חברות שמטרתן להפחיד אותנו, לשכנע אותנו בלי שנשים לב, עד מתי נספר לעצמנו את הסיפור על בחירות דמוקרטיות?
אנחנו נכנסים להילוך גבוה בבחירות 2019 מועד ב'. אם מה שהסרט הזה מצביע עליו הוא נכון, הרי שכל שיחות הסלון והדיבורים על גושים ואיחודים, כל הוויכוחים האידיאולוגיים על שמאל וימין, נתניהו וגנץ, דתיים וחילונים – הכל משחק ואחיזת עיניים. רק לפני כמה חודשים, אחרי בחירות מועד א', אמר אחד ממנהלי הקמפיין של הליכוד שקודם מנצחים, אחר כך חושבים אם מה שעשינו הוא בסדר או לא. ועוד, לפני כמה ימים התפרסם שנציגי מפלגת יש עתיד נפגשו עם נציגי קיימברידג' אנליטיקה ב-2017, גם אם בסוף לא השתמשו בשירותיה. כל קמפיינר בדיגיטל יעיד שאם לשפוט לפי הסיבוב הראשון, כל המפלגות מעורבות בדרך כלשהי במוצרי השפעה כאלה. עליכם.
אין לנו היום בישראל חקיקה, לא חקיקת פרטיות ולא חקיקת תעמולת בחירות, שתגן עלינו כפרטים ועלינו כבוחרים. כך נוצרת הברית הלא קדושה בין חברות חסרות אתיקה ותאבות בצע, לבין פוליטיקאים ציניים שרואים לנגד עיניהם רק את הבחירה ולא את הדרך. זה החור השחור שמאפשר את ה"גרייט האק".
בשבועות שנשארו עד הבחירות נשארו לנו רק המודעות וההבנה. רוצים להתכונן לבחירות? עזבו את הפאנלים באולפנים, את טורי הפרשנות ואת משדרי התעמולה. צפו בסרט הזה.
פורסם לראשונה במאקו.