איך מפצחים את הלא מצביעים?
בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות, חשוב לשנות את השיח - במקום לדבר על הצבעה כאקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, כדאי דווקא לנסות ולגרום להם לחשוב על התועלת האישית שתצא להם מההצבעה
Flash 90
קמפיינים בלתי-מפלגתיים לעידוד הצבעה בבחירות סובלים מכשל קבוע – המסרים שלהם נקלטים היטב דווקא בקרב אלו שממילא מצביעים בקביעות. אלא שקהל היעד האמיתי הוא אחר לגמרי – האדישים, אלו שלא מאמינים בחשיבות ההצבעה וההשתתפות הפוליטית.
בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות בעוד כחודש וחצי, כדאי לשנות את השיח – במקום להסביר לציבור שהצבעה היא אקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, יש לנסות ולגרום להם לחשוב, באופן עצמאי, על התועלת שתצמח להם מההצבעה.
איך עושים זאת? קודם כל, משתמשים בתוכן מקומי, ולא מועתק. בעידן הגלובליזציה, קמפיינרים רבים מעתיקים רעיונות ואף קמפיינים שלמים לעידוד הצבעה מדמוקרטיות אחרות. וקמפיינים כאלה מיותרים ואף מזיקים – לא רק שהמצביעים במדינה אחת אינם זהים למצביעים במדינה אחרת, אלא שקמפיינים מועתקים נתפסים בעיני הציבור כלא-אמינים. בהקשר זה כדאי לציין את תנועת V15, שבחרה לאמץ שם באנגלית וגם "ייבאה" מסרים וסיסמאות, למשל "פשוט מחליפים" מקמפיין הבחירות של אובמה ב-2008, ולכן נתפסה בעיני לא-מצביעים לא-עקביים ישראלים רבים כמנותקת מהמציאות הישראלית ובלתי אמינה.
בנוסף, יש להפנות לקהל היעד שאלות פתוחות וחיוביות ש"יזמינו" אותו להמשך דיון, ועל הדרך גם יעודדו אותו לחשוב על מניעים אישיים, תועלתניים, להצבעה בבחירות. מבחינה זו, הסיסמה החיובית "הדרך הקלה להשפיע? פשוט להצביע", שהופיעה בקמפיין לעידוד הצבעה של ועדת הבחירות המרכזית בבחירות אפריל 2019, היא שיפור משמעותי לעומת הקמפיין השלילי "משטרת הקיטורים" מבחירות 2015, שהתמקד בביקורת על ה"מקטרים" שאינם מצביעים. דוגמה טובה מקמפיין לעידוד הצבעה מתוך קמפיין של ארגון לא-ממשלתי בקנדה, היא תמונה ובה מופיעה הסיסמה "מיליון סיבות להצביע – מה הסיבה שלך?" לצד רשימת נושאים שעומדים על הפרק בבחירות הקנדיות. מן הסתם, תמונה דומה בישראל תציג רשימת נושאים שונה, הרלוונטית לישראל.
מומלץ גם לעשות שימוש במילים שאינן עוסקות ישירות בהצבעה, שכן אוכלוסיית הלא-מצביעים האדישים מגיבה באופן חיובי יותר לפעלים שאינם עוסקים ישירות בהצבעה, כמו "חשבו", "דמיינו", ו"רוצים" מאשר למילים שקשורות לתהליך ההצבעה ותוצאותיו, כמו "בחירה", "התחשבות", "הצבעה", "השפעה". פעלים מהסוג הראשון מעודדים את קהל היעד לחשוב על תפיסותיהם, האינטרסים שלהם והפתרונות הרצויים באופן עצמאי, בשעה שהמילים מהסוג השני מפנות את תשומת לבם להבטחות בחירות חסרות כיסוי של פוליטיקאים או להיבטים הטכניים של ההצבעה.
ולבסוף, כדאי להיעזר בעיצוב פשוט, ישיר וקל להבנה. עצה זו נכונה כמובן גם לגבי "מצביעים אדוקים".
העלייה העקבית שראינו באחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת ב-2009, 2013 ו-2015 חייבת להימשך, כך שאחוזי ההצבעה הנמוכים בבחירות האחרונות יהיו תופעה חולפת ולא מגמה, עבור כולנו האזרחים ולטובת הדמוקרטיה הישראלית.
ד"ר ברנשטיין הוא חוקר עצמאי