קמפיין לעידוד הצבעת יהודים

הגורמים לשפל באחוזי ההצבעה בקרב הציבור הערבי רבים, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם קמפיינים הממומנים על ידי המדינה, שהיו אמורים לעודד הצבעה בקרב הצעירים הערבים – לא תוקצבו כראוי ולא הותאמו לאוכלוסיית היעד

Flash 90

בבחירות לכנסת ה-21 נרשם שפל חסר תקדים בשיעור ההצבעה בחברה הערבית, 49.2% לעומת שיעור ההצבעה של כלל האוכלוסייה, שעמד על 68%. עיון בנתוני ההצבעה מעלה כי הירידה המשמעותית הייתה בקרב המצביעים הערבים הצעירים, עד גיל 35, המהווים 45% מבעלי זכות ההצבעה בקרב הציבור הערבי.

לפי ניתוח שערך אריק רודניצקי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אחוז ההצבעה הנמוך הוביל לאיבוד של שני מנדטים לפחות. גורמים רבים השאירו את הצעירים הערביים בבית, ביניהם הקריאה להחרמת הבחירות, אדישות, חוסר תקווה באשר למידת ההשפעה של ההצבעה ואכזבה מהמפלגות או הרשימות בהן בחרו בעבר.

לצד אלו קשה להפריז ביעילות השיטה שנועדה להוציא דיבתם של חברי הכנסת והמצביעים הערבים רעה; להזהיר מההשלכות ההרסניות של הצבעה למפלגות האופוזיציה שעשויות לשתף עימם פעולה וכמובן לקדם בברכה הצבת מצלמות בקלפיות ערביות לשם פיקוח על "טוהר הבחירות".

גורם אפשרי נוסף קשור להקצאה הלא שוויונית בתקציבי ועדת הבחירות המרכזית בקמפיין לעידוד ההצבעה.

על פי נתוני לשכת הפרסום הממשלתית שהתקבלו כמענה לבקשת חופש מידע שהגשנו לוועדת הבחירות המרכזית, נמצא כי רק 7.3% מהתקציב לעידוד ההצבעה בבחירות לכנסת ה-21 הוקדש לתכנים בשפה הערבית, בהתייחס לעלות הפקת סרטון הקמפיין ותקציבי הקידום הממומן של תכני הקמפיין באינטרנט וברשתות החברתיות.

לצורך העניין, עלות הקידום הממומן של תכני הקמפיין בשפה העברית עמד על 140,000 ₪, בעוד עלות הקידום הממומן בשפה הערבית עמד על 14,000 ₪ בלבד, 10% בלבד. גם באתרי האינטרנט בשפה העברית נהנו מתקציב קידום של 425,000 שקלים, ואילו אלה של השפה הערבית קודמו ב-71,000 שקלים בלבד.

גם אם קשה לאמוד את מידת ההשפעה על דפוסי ההצבעה של החברה הערבית בכלל והצעירים הערבים בפרט, ברור שהקצאת משאבים מאוזנת יותר, לפחות כזו ההולמת את שיעורם של בעלי זכות הבחירה הערבים בישראל, תוך התאמת תכני הקמפיין למאפייניה הספציפיים של החברה הערבית, הייתה מסייעת במאמץ לעודד הצבעה.

אין ספק שהמפתח להעלאת אחוזי ההצבעה קשור באמון הציבור לנבחריו, כמו גם ביכולת לחולל שינוי לטובה במציאות שלנו האזרחים, הן היהודים והן הערבים. אלא שלצד תהליכים ארוכי טווח, הפעולות המיידיות קשורות לגופים וגורמים ממשלתיים שלא חושבים על 20% מהאוכלוסייה, ביניהם גם ועדת הבחירות המרכזית.

בהקשר זה מצופה מהוועדה להבטיח ולהצהיר בריש גלי, שבמסגרת הקמפיין לעידוד הצבעה לכנסת ה-22, שסביר שיעלה לאוויר ממש בחודש הקרוב, ייעשה מאמץ עילאי לתקן את הליקויים עליהם הצבענו כאן, בניסיון לייצר תוכן אפקטיבי שיגיע גם לצעירים ערביים בדיוק ב"כיכרות הדיגיטליים" שבהם הם מסתובבים: הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט. מדובר לא רק בהשוואה תקציבית, אלא גם בהתאמה למאפייניה של האוכלוסייה הערבית בישראל.