חובת ההוכחה על ההלכה
על המצדדים בהחלת יותר היבטים מההלכה על החיים המודרניים להבין, שעד שערכי העולם המודרני-ליברלי, חופש הפרט ושוויון הזכויות, לא יהיו חלק אינטגרלי מההלכה, כל אזכור שכזה עלול להיתקל בחשדנות וברתיעה
Flash 90
לפני שבועות אחדים נעלב עולם התורה הדתי-לאומי עמוקות: הח"כ (דאז) בצלאל סמוטריץ', העז להשמיע תקווה להחלת 'משפט התורה' על החברה הישראלית, ותגובות הנגד הזועמות והחרדות לא איחרו לבוא. מה הפחד, התקוממו רבנים רבים בשמה של התורה. אתם באמת חושבים שתחת משפט התורה נתחיל לסקול מחללי שבת או להט"בים?
והנה מקבץ אירועים שהתרחשו בשבועות שחלפו מאז אותו עלבון: רב חשוב אחד (שלמה אבינר) פסק שאין לשלב נשים במפלגה דתית, ובוודאי לא להעמיד אישה בראש מפלגה כזו. רב חשוב שני (צבי טאו) מתעלם ממצוקת הימין והחשש שמפלגותיו לא יעברו את אחוז החסימה, ומאיים להקים מפלגה קיקיונית משלו, משום שאפילו איחוד מפלגות הימין החרד"לית כבר אינה מספיק טהורה בשבילו. רב חשוב שלישי (שמואל טל) נחשד בעבירות מיניות, אבל חגג עם תלמידיו כאשר בית דין רבני פסק שהוא אשם "רק" בשכנועה של אישה נשואה להתגרש מבעלה ולהתחתן איתו, שהרי אשתו עתידה ממילא למות בקרוב – וכל זה בשמה של "רוח קודש" מסתורית. רב חשוב רביעי (שר החינוך, רפי פרץ) הסביר שטיפולי המרה ללהט"בים אינם דבר בעייתי והוא עצמו ביצע כאלה.
ברקע, צריך לזכור, גם ישנו חשד כבד כלפי מנהיג פוליטי דתי מוביל (יעקב ליצמן) שהתערב כמה פעמים להצלתם של פדופילים חרדיים מאימת הדין; שני רבנים הנערצים על ידי רבים (אליעזר ברלנד ויאשיהו פינטו) שהרשעתם בעבירות חמורות - הראשון בעבירות מין והשני בעבירת שוחד - לא הפריעה לחסידיהם להמשיך להעריץ אותם. אחד מהם אף זכה לקבל תפקיד מרכזי באירוע ההמוני המרכזי של העולם היהודי, טקס הדלקת משואות ל"ג בעומר במירון. וישנו גם חשד טרי כלפי רבנית חרדית, ששמה טרם פורסם, שארגנה פעילות של סחר בתינוקות. אחרי מקבץ כזה, מה הפלא שאפילו רוב שומרי המצוות לא ממש מעוניינים ש"משפט התורה" יהפוך להיות המשפט המכונן של החברה הישראלית?
זה באמת מצב מביך. יותר מ-3000 שנה גאים היהודים בתורה. כמעט 2000 שנה הם מתגעגעים לחזור למולדתם, ומשהצליחו לממש את הגעגוע הם פוחדים פחד מוות מהאפשרות לחבר בין המדינה היהודית ותורת ישראל. אבל האמת היא שהסיבות לכך ברורות. מצד אחד, ישנם חלקים ביהדות ובהלכה שאינם מהווים בעיה עקרונית לתפישת העולם המודרנית, אבל בעולם הגלובלי של היום פשוט לא יתאימו לנורמות. דוגמה קלאסית היא לוח השנה העברי: הוא לא מהווה איום על שום עקרון ליברלי, ובכל זאת אין אפשרות ריאלית שהוא יהפוך להיות לוח השנה המוביל של החברה הישראלית, לפחות בכל הנוגע למגעיה עם העולם. זה נכון מן הסתם גם לרוב דיני ממונות של ההלכה.
אבל הבעיה היותר גדולה היא כמובן ההתנגשות המהותית של עולם ההלכה עם שני עקרונות היסוד של העולם המודרני-ליברלי: חופש הפרט ושוויון הזכויות. האדם היהודי נתבע לשורה ארוכה של מחויבויות אישיות, מקיפות הרבה יותר מהעיקרון האוניברסלי שלא לפגוע בזולת. וההלכה כמובן גם לא מכירה לא בשוויון בין גברים ונשים, לא בין יהודים ולא-יהודים ולא בין בעלי זהויות מיניות שונות. אבל שני העקרונות הללו, חופש הפרט ושוויון הזכויות, הפכו להיות עקרונות ברזל של ההוויה המודרנית, עד שגם יהודים חרדים לא באמת מוכנים לוותר עליהם. הראיה: נסו לפגוע בחופש הפרט או בשוויון הזכויות של יהודי חרדי, ותראו אם הוא שווה נפש כלפי הפגיעה הזו.
זה מביא את שאלת הנוכחות של ההלכה, או "המשפט העברי", בהוויה הישראלית, לשתי אפשרויות: האפשרות היותר ריאלית, זו שגם מתרחשת כיום, היא המידור הקיים אצל אנשים דתיים בין עולמם הדתי לשאר חלקי עולמם. המידור הזה כשלעצמו, בפועל מעין "חומת ברזל", איננו מבטא את תפיסת ההלכה, שמבחינתה אמורה לעצב את כלל תחומי החיים – אבל הוא הפשרה ההכרחית שיהודים דתיים נתבעים לה בין אמונתם הדתית לחייהם כאן ועכשיו, בהוויה שעקרונותיה שונים לגמרי. מי שרוצה משפט ישראלי יהודי יותר יצטרך קודם כל לחולל שינוי דרמטי בעולם ההלכה עצמו – בהפנמה הלכתית את עקרונות חופש הפרט ושוויון הזכויות. אם העולם הדתי רוצה שהמלים 'משפט התורה', או אפילו 'משפט עברי', יוכלו להישמע בלי לעורר אימה, עליו חובת ההוכחה לדאוג שעולם ההלכה יאמץ את שני עקרונות היסוד של התרבות שבה אנחנו חיים.
פורסם לראשונה במקור ראשון.