רוב הציבור לא מעוניין בצנזורה של הרשתות החברתיות

מדד הקול הישראלי לחודש יולי מצביע על ירידה במצב הרוח הלאומי ובאופטימיות הציבור לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי; 39% מהישראלים רואים בבנימין נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה; רוב הישראלים עדיין סקפטיים בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ

"מצב הרוח" הלאומי

מגמת הירידה באופטימיות של הציבור גבי עתיד השלטון הדמוקרטי בארץ ולגבי מצב הביטחון הלאומי נמשכה גם החודש. היות ולמעט המחאה של יוצאי אתיופיה שהתרחשה אחרי קיום הסקר ולפיכך לא יכלה להשפיע על התוצאות, לא הייתה בחודש שחלף התפתחות דרמטית בתחום השלטוני או הביטחוני, סביר להניח כי הירידה נובעת לפחות בחלקה מחוסר הוודאות לגבי תוצאות הבחירות הקרובות ומההתכתשות המתמשכת בין המתחרים, המדגישים בעיקר את הכשלים של הממשלה ושל המתחרים עצמם. גם החודש, בדומה לחודשיים הקודמים, האופטימיות לגבי מצב הביטחון עולה במעט על האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי.

"איך את/ה מרגיש לגבי מצב השלטון הדמוקרטי בישראל/ מצב הביטחון של ישראל בעתיד הנראה לעין?" (%)

העדפת הדמוקרטיה מצורות שלטון אחרות

מחקרים שעשו במדינות מסוימות בשנים האחרונות מצביעים על נסיגה בתמיכה בדמוקרטיה כצורת השלטון המועדפת. נסיגה זו אובחנה שם בעיקר בקבוצות הגיל הצעירות. בחנו את הדבר גם בישראל. שאלנו: "עד כמה חשוב לך שיהיה בישראל משטר דמוקרטי?". רוב ברור בכלל הציבור (86%) השיבו מאוד או די חשוב לי (88% מהיהודים ו-75% מהערבים). יש לשים לב לשיעור הגבוה של מי שבחרו באפשרות "לא יודע" בקרב הערבים בהשוואה ליהודים.

"עד כמה חשוב לך שיהיה בישראל משטר דמוקרטי?" (%, כלל הציבור, יהודים, ערבים)

ניסינו לבחון האם יש קבוצות משנה שבהן גבוה יותר שיעורם של מי שפחות חשוב להם שבישראל יהיה משטר דמוקרטי. מצאנו כי בקרב היהודים שהגדירו עצמם ימין שיעור מי שענו שהדבר אינו חשוב להם הגיע ל-11%, בהשוואה ל-5% במרכז ול-3% בשמאל. פילוח לפי דתיות העלה כי בקרב החרדים נמצא השיעור הגבוה ביותר של מי שהדבר אינו חשוב להם, ואולם גם הוא קטן, בהתחשב בכך שהשיח הדמוקרטי אינו נפוץ בציבור זה (15%).

פילוח לפי גיל אמנם לא העלה הבדלים דרמטיים, ובכל זאת מעניין היה למצוא כי הן בקרב המרואיינים היהודים הן בקרב הערבים קבוצת הגיל הצעירה ביותר (18-24) הייתה זו שבה שיעור מי שדמוקרטיה פחות חשובה להם היה הגבוה מבין כל שאר קבוצות הגיל (צעירים יהודים - 16%, צעירים ערבים - 12%). בקרב הצעירים שהגדירו עצמם ימין- 21% אמרו שלא חשוב להם שבישראל יהיה משטר דמוקרטי.

פילוח של התשובות לשאלה זו לפי מחנה פוליטי (מדגם יהודים) מראה כי אמנם בכל המחנות הדעה על יעילות הדמוקרטיה היא חיובית, אבל בקרב מי שמגדירים עצמם שמאל הרוב סבורים כי זו שיטה טובה מאוד לניהול בעוד שבקרב הימין השיעור הגבוה ביותר הוא של הסבורים שזו שיטה די טובה.

"האם דמוקרטיה היא שיטה טובה או לא טובה לניהול מדינה?" (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

השיח הפוליטי בארץ

רצינו לדעת האם הציבור שותף לטענה כי השיח הפוליטי בארץ כיום הוא מתלהם מבעבר. רוב גדול בכלל הציבור (74%) אכן סבורים כך (יהודים – 77%, ערבים – 63%). אם כי בכול שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) יש רוב למסכימים כי הדיון הציבורי כיום אלים מבעבר, הפער בעניין זה בין השמאל והמרכז מצד אחד לימין מצד אחר הוא גדול: שמאל – 90%, מרכז – 88%, ימין – 69%.

מידת האלימות של הדיון הציבורי בארץ לעומת העבר (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

שיעור המסכימים שהשיח היום הרבה יותר אלים מבעבר בקרב היהודים גבוה מבקרב הערבים, ואולם כנראה שהדבר נובע שוב מהשיעור הגבוה (20%) של המרואיינים הערבים שענו "לא יודע" על שאלה זו. והראייה: כפי שמראה התרשים שלהלן (פילוח לפי גיל), למעט קבוצת המבוגרים ביותר, בכל קבוצות הגיל שיעור הערבים המעריך כי הדיון הציבורי הפך הרבה יותר אלים עולה על שיעור היהודים.

פילוח לפי גיל במדגם היהודי העלה כי הקבוצות המבוגרות סבורות בשיעורים גבוהים בהרבה מהצעירות כי הדיון הציבורי בעת הזו אלים בהרבה מבעבר. בקרב המרואיינים הערבים דווקא קבוצות גילי הביניים הן המעריכות כך בשיעורים הגבוהים ביותר.

הדיון הציבורי היום אלים הרבה יותר מבעבר (%, לפי קבוצות גיל, יהודים, ערבים)

ועוד בנושא השיח הציבורי: על רקע הדיון הרב בנושא עובדות הכזב (פייק ניוז) שאלנו: "יש הטוענים כי בשנים האחרונות הדיון הציבורי בישראל נעשה פחות ענייני וצמוד לעובדות. האם אתה מסכים או לא מסכים לטענה זו?" גם כאן מצאנו רוב למסכימים שזה המצב, בלי הבדלים גדולים בין קבוצות המשנה בציבור:

"בשנים האחרונות הדיון הציבורי בישראל נעשה פחות ענייני וצמוד לעובדות" (%, כלל הציבור)

האם הדבר מצמצם את הנכונות של ישראלים מסוימים לשוחח בנושאים פוליטיים עם אנשים בעלי דעות פוליטיות שונות משלהם, ובעצם מגביל בכך את חופש הביטוי? בקרב כל קבוצות המשנה בציבור, אך בעיקר בקרב השמאל והמרכז היהודי, מצאנו רוב הסבורים כי אכן יש הימנעות משיחה בנושאים פוליטיים עם אנשים בעלי דעות שונות (כלל המדגם - 68%, יהודים – 70%, ערבים – 58%, אם כי שוב שיעור הלא יודעים הגבוה – 21% בקרב המרואיינים הערבים מעוות משהו את הנתונים).

"בגלל האופי של הדיון הציבורי בישראל כיום אנשים נמנעים יותר משיחה על נושאים פוליטיים עם אנשים בעלי השקפות שונות משלהם?" (%, מסכימים, ערבים, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)

הרשתות החברתיות הן כידוע כר פורה לאלימות מילולית מחד גיסא, ולהסתגרות של הגולשים בין בעלי דעות דומות לשלהם מאידך גיסא. רצינו לדעת האם הציבור מעוניין או אינו מעוניין שהרשתות החברתיות יתפקדו כ"שומרות סף" כדי לצמצם את החיכוך. שאלנו: "עם איזה משני המשפטים הבאים אתה מסכים יותר: 'יש לחייב את הרשתות החברתיות למחוק התבטאויות שיכולות או להתפרש כפוגעניות על ידי קבוצות מסוימות או 'אנשים מסוימים'. או 'יש לאפשר לאנשים לכתוב ולהגיד כל מה שהם חושבים כל עוד אין פגיעה באדם או בארגון אחר.'" רוב בכלל הציבור הוא בעד מתן אפשרות לאנשים לכתוב ולומר ככל העולה על רוחם בתנאי שאין פגיעה באחרים. שיעור הסבורים כך בציבור הערבי (57%) עולה על שיעורם בציבור היהודי (48%).

פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי העלה כי בעוד שבשמאל יש רוב (66%) הסבורים כי יש לאפשר לאנשים לכתוב ולהגיד כל מה שהם חושבים כל עוד אין פגיעה ממשית באחרים, במרכז ובימין הדעות חצויות בעניין זה – המרכז החלוקה בין המצדדים בשני הדעות הנגדיות ממש שווה (45% ו-44%), ואילו בימין יש נטייה קלה לכיוון מי שתומכים במתן אפשרות לאנשים לכתוב כל שירצו, כל עוד אין פגיעה באחרים (42% ו- 47%).

"עסקת המאה" לשלום בין ישראל לפלסטינים

בעקבות ועידת בחריין שבה נדונו הנושאים הכלכליים, רצינו לדעת כיצד מעריך הציבור את הסיכויים שיוזמת השלום שמוביל הנשיא טראמפ תוביל בסופו של דבר לחתימה על הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. מצאנו כי הרוב הגדול בכלל הציבור (70%) סבורים שהסיכויים לכך הם קטנים. מעניין לציין כי שיעור הערבים הסבורים כך נמוך במידה ניכרת משיעור היהודים (55% לעומת 74%), כלומר הערבים מעט יותר אופטימיים מן היהודים בעניין זה.

מעריכים כנמוכים את הסיכויים כי יוזמת השלום החדשה שמוליך הנשיא טראמפ ואשר המרכיב הכלכלי שלה הוצג לאחרונה בבחריין תוביל לשלום בין ישראל לפלסטינים (%, כלל הציבור, יהודים, ערבים)

לעומת זאת בנושא רעיון "השלום הכלכלי" מצאנו כי היהודים, הרבה יותר מן הערבים, סבורים יש ממש בהנחה כי הקידום הכלכלי של הפלסטינים הוא המפתח להשגת יציבות ושקט, אפילו יותר מאשר פינוי שטחים וחתימת הסכמים מדיניים (יהודים 58.5%, ערבים – 38%).

"בבסיס תוכנית השלום למזרח התיכון של הנשיא טראמפ עומדת ההנחה כי הקידום הכלכלי של הפלסטינים הוא המפתח להשגת יציבות ושקט, אפילו יותר מאשר פינוי שטחים וחתימת הסכמים מדיניים האם אתה תומך או מתנגד לרעיון הזה של השלום הכלכלי?" (%, מסכימים, ערבים, יהודים, ולפי מחנה פוליטי)

פרפראות החודש:

• נתניהו הוא המועמד לראשות הממשלה המועדף על כלל הציבור היהודי: נתניהו – 39%, גנץ – 24%, ברק – 9%, מועמד אחר מהימין – 4.5%). גנץ הוא המועמד המועדף על הציבור הערבי (גנץ – 30.5%, ברק – 20%, נתניהו – 5%, מועמד אחר מהימין – 6%).
• שני שלישים מהציבור (66%) מסכימים כי "היום כבר אי אפשר לדעת איזו התבטאות תיחשב בעיני מישהו פוגענית".

מדד הקול הישראלי נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/6-2/7, רואיינו 640 איש ואשה בשפה העברית ו-154 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il