חצי הכוס המלאה

דוח מבקר המדינה בעניין ההיבטים הכספיים של הבחירות המקדימות חשף מספר ממצאים מדאיגים שיש לתת עליהם על הדעת. אבל יש להביט גם על חצי הכוס המלאה: שיעור המתמודדים שהוטלו עליהם קנסות או שהוזהרו נמצא במגמת ירידה.

התמונה באדיבות Shuttertstock

השבוע פירסם משרד מבקר המדינה את הדוח שבחן את ההתנהלות הכספית של המתמודדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות לקראת הבחירות לכנסת ה-20. כמו בדוחות עבר, נחשפו גם הפעם ליקויים והפרות מצד חלק מהמועמדים, בעיקר בנושאים הנוגעים לחריגה מתקרת ההוצאות המותרת, דיווח לא מלא של ההוצאות או ההכנסות, או ניהול שהתבצע לא על-פי הנחיות מבקר המדינה.

עיקר תשומת הלב התקשורתית הופנתה לממצא שנגע לח"כ אורן חזן, אשר הגיש למבקר המדינה תצהיר שקרי ולפיו לא היו לו כלל הוצאות במהלך קמפיין הפריימריז, מלבד דמי התמודדות בסך 7,000 ₪. מבקר המדינה דחה את ההצהרה על הסף והעריך שהוצאותיו של חזן עמדו על כ-25,000 ₪. הגשת תצהיר שקרי היא עבירה פלילית שדינה מאסר. ככזו יש להתייחס לממצא בכל כובד הראש. אולם יחד עם זאת כדאי לשים את הממצא הזה בקנה המידה הראוי לו: אחרי הכל לא מדובר כאן ב"כסף גדול" או בקומבינה שכופפה את החוק באופן נכלולי. יותר סביר שמדובר כאן בטעות טפשית.

חזן עלול לשלם על הטעות הזו מחיר אישי כבד, אך שני עניינים אחרים עליהם הצביע המבקר בדוח ראויים לתשומת לב גדולה יותר, כיוון שהם חושפים התנהלות מדאיגה שיש בה השלכות כבדות יותר על המערכת הפוליטית ועל טוהר הפריימריז. העניין הראשון נוגע להתנהלותו של השר נפתלי בנט. על-פי הממצאים גייס בנט עבור קמפיין הפריימריז לתפקיד יו"ר הבית היהודי תרומות בשוויי של למעלה ממיליון ש"ח. אלא שהלכה למעשה לא התקיימה התמודדות של ממש לראשות המפלגה. מול בנט התייצב מועמד אלמוני (שהוציא כ-12,000 ₪ בלבד) ומבקר המדינה רמז בדוחו שגיוס הכספים המאסיבי של בנט נועד למעשה לשמש את מפלגת הבית היהודי בתעמולת הבחירות שלה לכנסת. הדבר בעייתי במיוחד נוכח העובדה שהחוק מבחין בין גיוס תרומות שנועדו לצרכי קמפיין אישי במסגרת פריימריז (כפי שמוסדר בחוק המפלגות) לבין גיוס תרומות לצורך תעמולת הבחירות של מפלגה במסגרת הבחירות לכנסת (כפי שמוסדר בחוק מימון מפלגות). כך, למשל, חל איסור על תרומות מחו"ל במסגרת הבחירות לכנסת בעוד שהן מותרות לצורך קמפיין אישי בפריימריז. כמו כן, סכום התרומה שרשאי לגייס מועמד בפריימריז גבוה בהרבה מהסכום שרשאיות לגייס המפלגות. מבקר המדינה רמז שבמקרה של בנט תוכנן קמפיין הפריימריז מראש כך שיוכל להזרים כספים שישרתו את מערכת הבחירות של המפלגה.

כפי שציין המבקר, השימוש של השר בנט בכספי התרומות שקיבל במסגרת הבחירות המקדימות לצורך קידום תעמולת הבחירות של מפלגתו "פוגע בשוויון בין המפלגות המתמודדות לכנסת... ועלול אף להוות עבירה על חוק מימון מפלגות". מההתנהלות זו עולה דפוס בעייתי של ניצול לרעה וקומבינה. יש להודות שהמציאות שבה פועלות מערכות כללים שונות על שני הליכי בחירות, אשר לעיתים נערכים בתזמון סמוך אלה לאלה, היא בגדר 'פרצה הקוראת לגנב' ועל המחוקק יש לתת על כך את הדעת.

העניין השני נוגע להתנהלות הבעייתית של ניצול משאבי התעשייה האווירית לצרכי הפריימריז בליכוד. לשון החוק קובעת איסור על שימוש בנכסי ציבור לצורך בחירות מקדימות במפלגות. במסגרת איסור זה, אין לעשות שימוש בנכסי חברות ממשלתיות: שימוש בכלי רכב של החברה או קיום תעמולת בחירות בין כותלי בחברה. בפועל, ולא בפעם הראשונה, הצביע משרד המבקר על התנהלות פסולה של ניצול המשאבים של התעשייה האווירית ביום הבחירות המקדימות בליכוד. כך, ניצפו עובדי החברה מגיעים לקלפיות בהסעות מאורגנות בתוך רכבי החברה. עוד מצא המבקר שביום הפריימריז נרשמו מעל 4,000 יציאות של עובדים להיעדרות חלקית מיום עבודתם (לעומת 250 ביום רגיל) ונרשמו מעל 1,000 ימי חופשה מלאים לעובדי החברה (לעומת 670 ביום רגיל). מטענות שהועלו כלפי המבקר עולה כי מדובר בהתארגנות לכאורה של עובדים לקידום מועמדותו של השר חיים כץ, "אשר היה באותה עת יו"ר ועד העובדים בתעשייה האווירית ובעל מעמד בה". המבקר קרא למחוקק להחיל אחריות פלילית על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שנעשה בהם שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה לנוהל הקיים לגבי בחירות לכנסת ולבחירות מקומיות.

ההערות בעניין השר בנט ובעניין התעשייה האווירית ממחישות דפוסי פעולה פסולים ובעייתיים המתבצעים במסגרת הליך הפריימריז. בכך הם מתווספים לדוחות קודמים ולדיווחים תקשורתיים המציירים את הפריימריז באור שלילי.

אבל חשוב להביט גם על חצי הכוס המלאה של הדוח. בהשוואה לשני הדוחות הקדומים, אפשר להיווכח (ראה טבלה) ששיעור המתמודדים אשר הוטלו עליהם קנסות או אזהרות בגלל הפרות של הנחיות החוק ירד באופן משמעותי. אם בבחירות 2009 הוטל קנס על כ-31% מכלל המתמודדים בפריימריז, וב-2013 על 27% מהם, הפעם רק 22% מהמועמדים נקנסו. הירידה הזו מעודדת ומעידה על כך שמרבית המתמודדים במפלגות הדמוקרטיות המקיימות פריימריז הפנימו את אמות המידה ואת כללי המשחק של הבחירות המקדימות.

מועמדים שנקנסו או זכו לאזהרות בעקבות דוחות המבקר

	סך הכל מועמדים שהתמודדו בפריימריז*	מס' המועמדים שהוטל עליהם קנס	מס' המועמדים שקיבלו אזהרה
בחירות 2009	266	82 (31%)	34 (13%)
בחירות 2013	195	52 (27%)	23 (12%)
בחירות 2015	151	33 (22%)	11 (7%)

* בבחירות 2009 מדובר במועמדים שהתמודדו בליכוד, קדימה ומפלגת העבודה; בבחירות 2013 ו-2015 במועמדים שהתמודדו בליכוד, מפלגת העבודה והבית היהודי.

זאת ועוד, על אף שהפריימריז רחוקים מלהיות שיטה מושלמת וחפה מחולשות, במובנים אחדים זוהי שיטה עדיפה על בחירת מועמדים הנעשית במחשכים על-ידי שליט יחיד, ועדה מסדרת או במוסדות מפלגתיים (דוגמת מרכז הליכוד) בהם הפוטנציאל לניגוד עניינים, השחתה והשפעת יתר של קבלני קולות גבוהה בהרבה.