עמדות הציבור היהודי כלפי טרור יהודי

ערב הגשת כתבי אישום לחשודים היהודים בפיגוע הדמים בכפר דומא, בקשנו לבדוק האם הציבור היהודי מקבל את העובדה שיש בישראל גם "טרור יהודי", האם הוא סבור שמדובר בקבוצות שוליים בלבד וכן האם הוא מבחין בין המפגעים היהודים למפגעים הפלסטינים בהערכת חומרת החקירה והענישה.

א. יש טרור יהודי?

לתשובה הרווחת לשאלה האם להגדיר את פעולות היהודים כנגד הפלסטינים "טרור" היו (וישנן) השלכות על טיפול הרשויות בתופעה ויחס הציבור למדיניות השלטונות בנדון. לפני ארבע שנים בדיוק, בדצמבר 2011 נחלק הציבור היהודי לחלקים שווים באשר למחלוקת בין ראש הממשלה לשרי הביטחון ובטחון הפנים ביחס להגדרה של פעולות תג מחיר כפעולות טרור. 46% מהנשאלים היהודים ענו אז כי הם חושבים או בטוחים שראש הממשלה בנימין נתניהו צדק שהחליט שלא להגדיר את מבצעי פעולות תג מחיר טרוריסטים, ו-47% חשבו או היו בטוחים שהוא טועה בהחלטה זו.

מהתבוננות על התפלגות התשובות לפי השתייכות עצמית למחנות בתחום הביטחוני- מדיני, נראה כי רוב מי ששייכו עצמם למחנה הימין סברו שראש הממשלה צודק ואין להגדיר את פעולת תג-מחיר כטרור (67.5%). שיעור זה היה גבוה בהרבה משיעורם של אנשי המרכז והשמאל שסברו כך (28.5% ו-24% בהתאמה).

לאחרונה, ארבע שנים לאחר מכן, בסקר "מדד השלום" שנתוניו נאספו בסוף דצמבר 2015, נמצא כי רוב היהודים רואים בשריפת משפחת דוואבשה בכפר דומא על ידי יהודים (אם כך יוכח) פעולת טרור (57% בטוחים שכך ועוד 24% חושבים כך). כ-13% מהיהודים חושבים או בטוחים שגם אם יתברר שהשלכת בקבוק התבערה בוצעה על ידי יהודים בכוונה תחילה, אין לראות בכך פעולת טרור.

סביר שהגידול שחל היום בשיעור המגדירים את המעשים כטרור, קשורה הן בחומרת התוצאה והן בעמדת ראש הממשלה שגם אם באיחור, גינה את הרצח בדומא והגדירו כפעולת טרור.

מי אינו רואה ברצח משפחת דוואבשה פעולת טרור?

• לפי דתיות: ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, כך גדל שיעורם של מי שאינם רואים במעשה בכפר דומא פעולת טרור; 27% מקרב החרדים, 17% מהדתיים, 23% בקרב המסורתיים הדתיים, 13% בקרב המסורתיים הלא-דתיים ו-7% מהחילונים חושבים או בטוחים שהמעשה איננו פעולת טרור.
• לפי מחנה פוליטי: כיום, רוב ניכר בשלושת המחנות מסכים כי הרצח בדומא הינו מעשה טרור: 79% מאנשי הימין הביטחוני-מדיני, ו-90% ו-92% מאנשי המרכז והשמאל בהתאמה. 

• לפי הצבעה: ניתוח ספציפי יותר לפי הצבעה מראה כי סדר המפלגות, לפי שיעור הבוחרים שאינם רואים ברצח בדומה פעולת טרור הוא: ש"ס (40%), אחריהם, בפער מסוים נמצאים בוחרי ישראל ביתנו ויהדות התורה (24%, 20% בהתאמה), בוחרי הליכוד (18%), והבית היהודי (14%). מנגד, כל בוחרי מרצ בטוחים שמדובר בטרור, ורוב מוחץ של בטוחים בהגדרה זו מצוי גם בקרב בוחרי המחנה הציוני ויש עתיד. עם זאת, יש לציין כי גם בקרב בוחרי מפלגות שהן מרכז-ימין או ימין כמחצית הבוחרים בטוחים כי הפעולה בדומא היא פעולת טרור: כולנו (56%), הליכוד (53%),הבית יהודי (45%).
  
  

ב. עשבים שוטים או אמצע הערוגה "ליד השיבר"?

הן ב-2011 והן ב-2014 נבדקה הערכת הציבור את היקף התמיכה בפעולות תג מחיר בעזרת השאלה הבאה: "האם לדעתך יש חלקים בציבור הישראלי-יהודי שתומכים בפעולות תג מחיר כנגד רכוש של פלסטינים בגדה/ביהודה ושומרון? אם כן איזה חלק תומך בפעולות לדעתך?"

התפלגויות הערכת התמיכה של הציבור היהודי בפעולות תג מחיר ב-2011 וב-2014 היו דומות למדי. בדצמבר 2011, 57% מהנשאלים סברו שרוב הציבור היהודי מתנגד לפעולות ואילו במאי 2014, 59% מקרב היהודים בישראל חשבו כך. בשני המועדים העריכו כרבע מהנשאלים כי מחצית מהציבור היהודי תומכים בפעולות תג מחיר, וכעשרה אחוז העריכו כי רוב או כל הציבור תומך בהן.

הערכת התמיכה של ציבור המתנחלים ושל הציבור הדתי-לאומי בפעולות נגד פלסטינים

במאי 2014 נבדקה תפיסת הציבור היהודי את מידת התמיכה של המתנחלים בפעולות תג מחיר. הממצאים מראים כי רק כחמישית (19%) מהציבור סברו אז שרוב המתנחלים תומכים בפעולות אלו, קרוב למחצית (46%) העריכו אז שרוב המתנחלים מתנגדים, ויותר מרבע (27.5%) סוברים שכמחצית המתנחלים תומכים בפעולות תג מחיר וכמחצית מתנגדים.

בסקר הנוכחי, דצמבר 2015, נבדקה תפיסת הציבור היהודי את מרכזיות או שוליות המפגעים בקרב הציבור הדתי-לאומי. נמצאה התפלגות דומה לנתוני שאלת התמיכה של ציבור המתנחלים במפגעי תג-מחיר. קרוב למחצית מהציבור היהודי (47%), מסכימים מאוד לטענה לפיה מדובר בקבוצת שוליים שאינה מייצגת את הציבור הדתי לאומי, ועוד כרבע (26%), די מסכימים. 19% מהיהודים אינם מסכימים לטענה זו (8% לא כל-כך מסכימים ועוד 11% כלל לא מסכימים). 

הדמיון בין התפלגות התשובות במועדים השונים בהם נשאלה השאלה, למרות השוני בחומרת המעשה, ובציבור אליו התייחסה השאלה, מעלה תהיה האם העמדה בשאלת העשבים השוטים תלוית מגזר. פילחנו לפיכך את נתוני 2015 השאלות לפי שלושה קריטריונים:

• דתיות: העמדה שהקבוצה המפגעת היא רק מיעוט שאינו מייצג את הציבור הדתי-לאומי חזקה יותר ככל שהקבוצה דתית יותר; 88% מהחרדים מאוד ודי מסכימים לעמדה זו, 86.5% מהדתיים, 77% מהמסורתיים דתיים, 74% מהמסורתיים שאינם דתיים ו-66% מהחילונים.
• הצבעה: בחינת שיעורי ההסכמה לטענת "קבוצות השוליים" לפי הצבעה מעלה ששיעורי ההסכמה הגבוהים ביותר נמצאו בקרב בוחרי יהדות התורה (96% מאוד ודי מסכימים) ואחריהם בקרב בוחרי הבית היהודי (88%), בוחרי כולנו (89%), שס (82%), הליכוד (80%) ישראל ביתנו (76%), ויש עתיד (73%). פחות מכולם סבורים כי מבצעי הפיגועים הם קבוצת שוליים שמייצגות רק מיעוט קטן בציבור הדתי הלאומי הם, כצפוי, בוחרי המחנה הציוני (55%) ובוחרי מרצ (31%).
  
  

לוח 1: הסכמה /התנגדות לטענה לפיה הקבוצות היהודיות שמבצעות פיגועים נגד פלסטינים הן קבוצות שוליים שמייצגות רק מיעוט קטן בציבור הדתי הלאומי (2015; לפי הצבעה; יהודים; אחוזים)

	המחנה הציוני	הליכוד	ישראל ביתנו	שס	הבית היהודי	מרצ	יהדות התורה	יש עתיד	כולנו
מאוד מסכים לטענה	28.2	50.4	52.4	45.5	71.4	18.8	83.3	39.6	48.1
די מסכים	26.8	29.8	23.8	36.4	16.3	12.5	12.5	33.3	40.7
לא כל כך מסכים	19.7	7.4	9.5	13.6	8.2	25.0	4.2	10.4	3.7
בכלל לא מסכים לטענה	19.7	5.0	0.0	4.5	0.0	43.8	0.0	8.3	3.7
לא יודע/מסרב	5.6	7.4	14.3	0.0	4.1	0.0	0.0	8.3	3.7
סה"כ	100.0	100.0	100.0	100.0	100.0	100.0	100.0	100.0	100.0

 

• מחנה פוליטי: התרשים הבא מראה אף הוא על ראייה מכלילה של הציבור הדתי-לאומי כתומך בפעולות אלה, ככל שהנטייה הפוליטית שמאלית יותר.

ג. טיפול השב"כ במפגעים יהודים בהשוואה למפגעים פלסטינים

יש הטוענים בשם זכויות האדם כנגד השימוש באמצעי לחץ פיזיים בחקירות השב"כ. השאלה היא, האם הציבור היהודי סבור שזכויות האדם של חשודים יהודים שוות או עולות על זכויות האדם של חשודים פלסטינים. כלומר, האם הציבור היהודי סבור שדין מפגע יהודי כדין מפגע פלסטיני בעת החקירה בשב"כ ובחומרת העונש בבית המשפט, או שיש להבחין ביניהם?

בדצמבר 2011 בדקנו האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוהגים, לדעת הציבור, כראוי, ביד קשה מדי או ביד רכה מדי כלפי מבצעי פעולות תג מחיר. רק מיעוט קטן (12%) מהציבור היהודי סברו אז שרשויות הביטחון והאכיפה נוהגות ביד קשה כלפי המתנחלים שנוקטים בפעולות תג מחיר.

לוח 2: האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוהגים ביד רכה מידי כלפי המתנחלים שנוקטים בפעולות תג מחיר, או שהם נוהגים ביד קשה מידי או שהם נוהגים במידה המתאימה? (2011; יהודים; אחוזים)

ביד קשה מדי	12.1
ביד רכה מדי	48.3
במידה המתאימה	30.4
לא יודע/מסרב	9.2
סה"כ	100.0

שאלה דומה ביחס לחומרת אמצעי החקירה בשב"כ של מפגעים יהודים ופלסטינים חזרה בסקר הנוכחי:

האם השיטות שנוקט השב"כ בחקירת חשודים יהודים/פלסטינים בביצוע פיגועים נגד פלסטינים /יהודים, (נשאל בהתאמה) הן לדעתך: (2015; יהודים; אחוזים)

התפלגות בתשובות מצביעה על יחס שונה של הציבור היהודי כלפי מפגעים יהודיים וכלפי מפגעים פלסטינים: התשובה השכיחה היא כי שיטות החקירה של השב"כ מתאימות, יותר בהתייחס לחקירת חשודים יהודים (43.5%), בהשוואה לחשודים פלסטינים (36%). התשובה השנייה בשכיחותה היא "לא יודע/מסרב", בהתייחס לחשודים משתי ההתייחסויות, מעידה, כנראה, או על חוסר ידיעה אמתי או על היסוס שמערב יראת כבוד כלפי השב"כ, עם עמדה כלפי זכויות אדם מחד וכלפי ההכרח להפקת מידע ממפגעים מאידך.

23.5% סבורים ששיטות החקירה של המפגעים היהודים קשות מדי, בהשוואה ל-7% הסבורים כך לגבי שיטת החקירה של מפגעים פלסטינים.

השוואת ההערכה של חומרת החקירה של המפגעים היהודים היום לזו של 2011, מעלה כי שיעור הסבורים שנוקטים נגדם ביד קשה מדי בחקירות כמעט הוכפל (מ-12% ל-23.5%). ייתכן שהבדל הערכות אלו בארבע השנים שחלפו משקף מציאות של החמרת החקירה, אך ייתכן גם, שהם פרי הקמפיין של המשפחות והתומכים כנגד חקירות השב"כ.

הצלבה של שתי השאלות על חומרת שיטות החקירה של מפגעים פלסטינים ויהודים מלמדת שהציבור היהודי מתחלק למיעוט משמעותי (39%) שדעותיו לגבי חומרת חקירות השב"כ את שתי הקבוצות זהה, 16% סבורים שחקירות החשודים היהודים קשות מדי, אך חקירת הפלסטינים רכות מדי או מתאימות- זאת בהשוואה לאחוז מינורי (3%) הסבורים הפוך: שחקירות הפלסטינים קשות מדי אך אלו של היהודים מתאימות או רכות מדי. (21% נוספים שאינם יודעים לגבי שני הצדדים, ועוד 14% שלא ידעו להתייחס לגבי אחד מהם, שיעור גבוה של אי ידיעה מאחר שחקירות השב"כ נתפסות כחשאיות; 7% נוספים הצליבו רכות ומתאימות בין הצדדים). מעבר לכך, הרוב אינם מסכימים כי יש להקל בחקירה ובעונש של מפגעים יהודים בהשוואה לפלסטינים, אולם קיים מיעוט לא מבוטל הסבור שדין מפגע פלסטיני שונה מדין מפגע יהודי: למעלה משליש מהציבור היהודי (36%) סבור שיש לחקור את החשודים היהודים בפיגועים באמצעים חמורים פחות, וכ-30% סבורים כך לגבי חומרת העונש.

לוח 3:  

	חקירת יהודים החשודים בביצוע פיגועים צריכה להתבצע באמצעים פחות קשים מאשר חקירת פלסטינים החשודים בביצוע פיגועים	העונש שמטיל בית המשפט על יהודים שנמצאו אשמים בביצוע פיגועים נגד פלסטינים צריך להיות קל יותר מאשר העונש שהוא מטיל על פלסטינים שנמצאו אשמים בביצוע פיגועים נגד יהודים
בכלל לא מסכים	38.9	44.8
די לא מסכים	18.6	17.9
די מסכים	17.3	16.6
מסכים מאוד	18.3	13.7
לא יודע/מסרב	6.9	7.0
סה"כ	100.0	100.0

התייחסות שונה לעונש על פיגוע לפי הלאום של המפגע מלמדת שהקלה בחומרת העונש ליהודים, בהשוואה לפלסטינים, מקובלת, יותר על המזהים עצמם עם מחנה הימין (39%), מאשר בקרב אנשי המרכז (22%) או השמאל (12%). מבחינת הדתיות, עונש קל ליהודים, בהשוואה לפלסטינים מקובל על ידי 68% מהחרדים, 40% מהדתיים, 42% מהמסורתיים-דתיים, 30% מהמסורתיים שאינם דתיים ו-17% מהחילונים.

לסיכום, נתוני הסקר, בהשוואה לנתוני העבר, תומכים בדעה שהרוחות הנושבות מההנהגה משפיעות על דעת-הקהל ועמדתו כלפי המפגעים היהודים. הציבור היהודי מסכים בשיעורים גבוהים יותר להגדיר את פעולת המפגעים יהודים כ"טרור", כאשר ראש הממשלה, אם כי באיחור, הגדירו כך. אמנם רק מיעוט סבור שמדובר במיעוט שולי בקרב המחנה הדתי-לאומי, אולם העובדה שחלק לא מבוטל מהציבור היהודי (כשליש), וחלקים גבוהים יותר בקרב החרדים, הדתיים והמסורתיים-דתיים סבורים שצריך להיות דין נפרד למפגע היהודי ולמפגע הפלסטיני רומזים על מה שעשוי להיתפס על ידי קבוצות קיצוניות במחנות אלו כרוח גבית של המחנה למעשה כנגד פלסטינים.

נתוני הסקר נאספו בתאריכים .2015. 29-30.12 באמצעות ראיונות טלפוניים על ידי מכון המחקר מדגם בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (גילאי 18+). המאמר מנתח את עמדות 500 המרואיינים היהודים. נתוני הסקר הושוו לסקרים קודמים של מדד השלום שנערכו במדגם דומה. טעות הדגימה המרבית: 4.5%