שוויון אמיתי בנטל

הדרך לשוויון בנטל עוברת לא רק בהגדלת מספר החרדים המתגייסים לצה"ל, אלא גם ברפורמה ביחס לכלל המשרתים. קיצור משך השירות ותקצוב נכון ויעיל יותר של המשרתים ביחידות השונות, יכולים להוביל לחוק גיוס חדש שייטיב עם כולם, גם עם הציבור החרדי

Flash 90

הכנסת ה-20 התפזרה בשל המחלוקת על חוק הגיוס ביחס לחרדים והכנסת העשרים ואחת התפזרה עם השבעתה בגלל אותה מחלוקת ממש. האם כמו במיתוס של סיזיפוס, נגזר גם על הכנסת הבאה להיכשל בניסיון לחוקק מחדש את חוק הגיוס, בפעם הרביעית בעשרים השנים האחרונות? את הפלונטר הפוליטי יש לפתור בראייה הכוללת לא רק את שירות החרדים בצה"ל, אלא גם בשינוי היחס לחיילים המשרתים והרחבת המבט על השוויון בנטל גם לסוגיות כלכליות-חברתיות.

בסבך הדיסאינפורמציה של המשא ומתן הקואליציוני, לא רבים יודעים שהצעת משרד הביטחון לחוק הגיוס שקודמה על ידי שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן הייתה מתונה למדי. יעדי גיוס עולים לחרדים אמנם עוגנו לראשונה בחוק, אך בקצב נמוך מזה שהכרנו בשנים האחרונות. סנקציות כלכליות במקרה של אי עמידה ביעדים נכנסו לראשונה לחוק, אך בשל התחולה שלהן על כלל הנתמכים בישיבות ובכוללים, האפקטיביות שלהן דוללה. גם השמירה על מסלול השירות האזרחי במתכונתו הקיימת, למרות כישלונו הבולט, מהווה חלק מהחבילה הלא יומרנית שגובשה בחוק זה. מעורבות חרדית מאחורי הקלעים של הוועדה נתנה לחבריה את ההרגשה שחוק הכולל פשרה יעבור את המשוכה החרדית בעת החקיקה בכנסת.

אך במשרד הביטחון לא לקחו בחשבון את ההתנגדות של האדמו"ר מגור לחוק. סמן ימני זה סחף אחריו את מפלגת אגודת ישראל, שגררה אחריה את ההתנגדות של דגל התורה, עד שלבסוף גם ש"ס הפכה את החוק לגזרת גיוס שלא תעבור. בהקשר לכך, "הצעות הפשרה" של ראש הממשלה בעת המשא ומתן הקואליציוני, היו אימוץ מוחלט של העמדות החרדיות. כך, במקום יעדי גיוס בחוק, הציע ראש הממשלה יעדים אווריריים שיופיעו כהחלטת ממשלה גרידא, וקביעה שגם אם לא תהיה עמידה ביעדים - החוק לא יבוטל. אין זה נכון לדרוש כתביעת ליברמן שאף אות בחוק לא תשונה, אך השאיפה שלו לשמור על עקרונות החוק ראויה לשבח.

הדרך לקידום השוויון בנטל אינה עוברת רק בהגדלת מספר החרדים המתגייסים לצה"ל, אלא גם ברפורמה ביחס לכלל המשרתים, שתכלול קיצור שירות משמעותי לגברים, מעבר להורדה המתוכננת לשנתיים וחצי שירות. הגידול במחזורי הגיוס יאפשר לצה"ל להוביל מהלך של שירות דיפרנציאלי ביחידות קרביות וטכנולוגיות שעליהם המשרתים יתוגמלו בשכר. בנוסף לכך, יש להגדיל את התשלום עבור כלל המשרתים בזמן השירות בכדי לשפות על המחיר הכבד של השירות בדחיית הכניסה שלהם להשכלה גבוהה ולתעסוקה. בכיוון זה צעד לאחרונה בהצעה בעלת ערך גם שר החינוך לשעבר נפתלי בנט.

נקודה אחרונה נוגעת לגיל השירות לחרדים. בהצעת משרד הביטחון, גיל הפטור לחרדים עומד על 24. מרבית החרדים שפונים לשירות צבאי עושים זאת בגיל צעיר, עד 21. רבים מאלו הנשארים ללמוד בישיבות ובכוללים מעוניינים לצאת להשכלה גבוהה ולתעסוקה בגיל צעיר אך החוק לא מאפשר להם. כחלק מהרפורמה של קיצור השירות, יש להוריד גם את גיל הפטור לאוכלוסייה החרדית לגילאי 21-22. הדבר יאפשר לרבים וטובים לרכוש השכלה גבוהה בגיל צעיר ולעסוק בפרנסה איכותית. מפנה זה יאפשר להם לפרנס בכבוד את משפחתם אך גם יהיה לתועלת להגדלת השוויון בנטל הכלכלי.

ראיית השוויון בנטל בהקשר של משך השירות לכלל המשרתים והתייחסות למחיר הכלכלי של השירות יכולה להוביל לחוק חדש שיקדם שוויון לכלל המשרתים, ולאוכלוסייה החרדית עצמה.

פורסם לראשונה בדה מרקר.