גנטיזציה מסוכנת של העם היהודי

השימוש ההולך וגובר בערכות גנטיות למטרת בירור והוכחת יהדות מדאיג, ויוצר למעשה שני עמים נפרדים - זה הגנטי, וזה הרואה עצמו יהודי אבל לא מסוגל להוכיח זאת גנטית. הסכנה שבהפיכה מעם יהודי למאגר יהודי שנשלט בידי רבנים מוחשית, לכן יש לבלום אותה באיבה

Shutterstock

חג השבועות בו נקראת מגילת רות מחדד שוב את הפער בין הגיור המהיר בעולם של מי שהפכה להיות סבתו של דוד, מלך ישראל האולטימטיבי, לבין הליך הגיור המדינתי-הלכתי והליכי בירור היהדות המקובלים בישראל היום. לרף ההלכתי הגבוה מצטרף בשנים האחרונות טרנד מטריד של שימוש בבדיקות גנטיות לשם בירור יהדות ולמעשה גנטיזציה של העם היהודי. בשלב הזה מדובר ביוזמות פרטיות בעיקרון שמתקבלות גם על ידי בתי דין של המדינה, אבל הנכונות הרשמית לאמץ בדיקות גנטיות כהוכחה ליהדות הן השלב הראשון ביצירת יהדות מבוססת גנטיקה ומאגרים גנטיים. מעבר לטעם הרע מאוד שמרגיש השימוש בגנטיקה לשם ביסוס יהדות, מדובר במהפכה דרמטית, לרעה, בדרך בה מוגדר העם היהודי. מהפכה שחייבים לגדוע איבה.

בישראל ובעולם חיים מאות אלפי אנשים שרואים את עצמם משתייכים לעם היהודי, אבל יתקשו לזכות בהכרה של הרבנות הראשית לישראל בכך. לאחר שבמשך אלפי שנים שייכות לעם היהודי הסתמכה על טענה לשייכות וחזקות הלכתיות, בשלושת העשורים האחרונים יצרה הרבנות הראשית הליכים נוקשים שתכליתם לברר את יהדותם של מי שעלו לישראל, אבל בשל העדר תיעוד מספק נדרשים לעבור לעתים מסלול ייסורים בירוקרטי, ובמקרים מסוימים אפילו גיור מלא.

בשנים האחרונות, ועם התקדמות מדע הגנטיקה והפיכתן של בדיקות גנטיות לזולות ונגישות, הפכו בדיקות גנטיות לכלי בידי רבנים ובתי דין כדי לברר את יהדות. התיזה עליה מסתמכים הרבנים גורסת כי ניתן לזהות 'תעודות זהות' גנטיות בבדיקה גנטית של חלק מהיהודים, ולכן מי שבדמו נמצא אותו מזהה גנטי הוא ללא ספק יהודי. לעת עתה, המזהה הגנטי הקיים מאפשר פוטנציאלית זיהוי גנטי של חלק מהיהודים, אבל אפשר להניח שאם יושקעו בפרויקט מספיק משאבים במשך מספיק זמן יימצאו מזהים גנטיים לרוב היהודים בעולם. במקביל, ולאור הנכונות ההלכתית לקבל את הגנטיקה כהוכחה ליהדות, הוקמה לראשונה מעבדה גנטית שזו תכליתה, והיא מעודדת יהודים להיבדק ולהוסיף את עצמם למאגר.

המגמה הזו, של הפיכת העם היהודי למזוהה גנטית, ושינוי דרך ההוכחה לשייכות אליו מכזו שבנויה על אמון ופסיקה הלכתית גמישה, לכזו התלויה בגנטיקה, עלולה לשנות את אופיו של העם היהודי. ככל שהמאגר של תעודות זהות גנטיות של יהודים יגדל, ומספר היהודים הרשומים במאגרים גנטיים יעלה, ייווצרו שני עמים יהודיים, זה הגנטי, וזה שרואה עצמו יהודי אבל לא מסוגל להוכיח זאת גנטית ובמילים אחרות יהודים סוג א' ויהודים סוג ב'.

לעת עתה הבדיקות הגנטיות נעשות באופן פרטי, אבל יש סימנים ברורים לכך שגם הרבנות הראשית ובתי הדין, הגורמים הרשמיים של המדינה שאחראים על הנושא, נכונים לאמץ את הקונספט. כך, למשל, במהלך תהליכי בירור יהדות דיינים נכונים לאמץ בדיקות שנעשו ולעתים אף יוזמים אותן בחצי פה. מגמה זו מצטרפת למאמץ אחר שהרבנות מקדמת של הקמת מאגר מידע עם מירב המסמכים שניתן לאסוף כדי להוכיח יהדות של יהודים בעולם כולו.

בעולם של ביג דאטה, קל לדמיין מה תהיה המשמעות של מאגר מידע אחד בו תעודת זהות גנטית ומידע נוסף על יהדותם של אזרחים ישראלים וגם סתם אנשים שחיים אי שם בעולם. מעם יהודי, נהפוך להיות מאגר יהודי. מקמה נושמת שגבולותיה מוגדרים על ידי שילוב של מסורת, רצון לשייכות ונכונות של פוסקים להרחיב את גבולות העם היהודי, נהפוך לדאטה בייס שמנוהל בידי רבנים ונשלט על ידי בדיקות בלשיות ובדיקות דם כדי לזכות להכרה בשייכות לעם הנבחר.