מי יבלום את הממשלה הבאה?

גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. ואולם, תזכורת קצרה מוכיחה עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו

Flash 90

גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. על רקע טענות אלו, כנראה שיש צורך להזכיר עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע, מסיבה זו, צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו. הדוגמאות רבות.

שר הביטחון, לדוגמה, מוסמך להורות שאדם יוחזק במעצר מינהלי מטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור לתקופה של עד ששה חודשים, שניתנת להארכה לעוד שישה חודשים. מדובר במעצרים מנהליים שכל אדם עלול למצוא עצמו בהם, ולא רק בשטחים. הממשלה כולה מוסמכת בשעת חירום להתקין תקנות שעת חירום שניתן באמצעותן לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו, ואף להטיל מיסים חדשים. בל נשכח גם את סמכויות הצנזורה: הצנזור העומד בראש יחידת הצנזורה הצבאית מתמנה על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל. לצנזורה סמכות לחייב להגיש לביקורת מוקדמת כל פרסום (גם אם אינו בנושאי ביטחון) ואף לפסול פרסומים שעלולים לפגוע בהגנתה של ישראל, בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי. 

כל הסמכויות הללו ידועות וקשורות למצב החירום התמידי שישראל מצויה בו באופן פורמלי - אפילו בעת רגיעה. פחות ידועות הן הסמכויות מרחיקות הלכת שיש לממשלה באמצעות השב"כ: ראש הממשלה מוסמך לקבוע נתוני תקשורת שמצויים בידי חברות טלפון שתהיה חובה להעבירם לשב"כ; הוא גם מוסמך להורות לשב"כ לערוך חיפוש סמוי בכלי רכב וחצרים והוא רשאי להתיר האזנת סתר מטעמי ביטחון המדינה – ללא ביקורת שיפוטית.

בנוסף, לממשלה בישראל מספר דרכים להשפיע על מדיניות הפעלת ההליך הפלילי נגד תושבי ישראל. דוגמה מובהקת לכך היא השפעתה על מדיניות המשטרה, אשר ידה קלה על ההדק במעצרם של מי שחשודים בעיניה, והיא אחראית להעמדתם לדין של נאשמים ב-90% מהתיקים הפליליים בישראל – על אף השאיפה שהתובע הפלילי יפעיל את שיקול דעתו אם להגיש כתב אישום משיקולי הדין בלבד (ולא, נניח, בהשפעת מדיניות ממשלתית או משטרתית).

ישנן כמובן דוגמאות רבות נוספות לעוצמתה הרבה של הממשלה וסמכויותיה האדירות ביחס לאזרחיה. הממשלה גם טוענת בדיווחיה שהיא מצליחה ברוב המקרים להוציא אל הפועל את מדיניותה והיא עומדת בהצלחה ביעדיה.

בדיווח השנתי של הממשלה על ביצועיה (הדו"ח לשנת 2018 פורסם ממש לאחרונה) היא מדווחת על עמידה ברוב היעדים השנתיים המופיעים בתכניות העבודה שלה: כ-70%-80% בכל אחת משלושת השנים האחרונות, עם עלייה משנה לשנה. כך הצליחה הממשלה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בתחילת 2018, כגון: לסגור למעלה מ-6,000 תיקים פליליים בהסדר מותנה; להציב למעלה מ-7,000 מצלמות במרחב הציבורי; להגדיל את שיעור החובות שטופלו בהוצאה לפועל ל-39%; ובאופן כללי להגדיל את שיעור הביצוע הממוצע של החלטות הממשלה ל-78%.

גם ראש הממשלה התפאר בהצלחת ממשלתו בתעמולת הבחירות במערכת הבחירות. האם רצוי לאזרחי ישראל שהממשלה שפועלת כנאמנה שלהם, אשר טוענת להצלחה כל-כך מסחררת, ושיש לה סמכויות קיצוניות כל-כך כלפיהם, תאבד את הבלם היחיד שעוד נותר בפני כוחה הבלתי מרוסן?

פורסם לראשונה בדה מרקר.