שיפור במעמדה הבינלאומי של ישראל

מדד הקול הישראלי לחודש מאי מגלה כי רוב הישראלים חושבים שמעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם טוב, ואף סבורים שהוא השתפר בעשור האחרון. בין ידידותיה הטובות של ישראל - ארצות הברית במקום הראשון, הודו וגרמניה. חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים עשויה לשפר עוד יותר את מעמדנו בקרב שאר המדינות

Flash 90

תקציר

מעבר לבדיקה החוזרת של "מצב הרוח" הלאומי, מדד הקול הישראלי של חודש מאי התרכז בשני נושאים: יחסי החוץ של ישראל ומעמדה הבינלאומי; הוויכוח על חוק החסינות ופסקת ההתגברות.

• במאי נמדדה ירידה מסוימת ב"מצב הרוח" הלאומי, המתבטאת בירידת-מה בהשוואה לחודש אפריל באופטימיות הן לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי והן לגבי מצב הביטחון.
• ככלל, רוב הציבור בישראל חושב שמעמדה הבינלאומי של ישראל טוב (62%). כמו כן, הרוב סבור כי חתימת הסכם עם הפלסטינים תשפר מעמד זה (52%).
• המדינות הנתפסות כידידותיות ביותר לישראל הן: ארה"ב (97%), הודו (64%) וגרמניה (57.5%).
• רוב ברור בציבור הישראלי מתנגד לחוק חסינות (62%). אם ייחקק – רק כ-30% סבורים שיש להחיל אותו גם על נתניהו.
• הציבור חלוק בדעתו האם מערכת המשפט חזקה מדי ולפיכך יש לעשות מהלך שיחזק מולה את הכנסת (44% מסכימים כי זה המצב ויש לבצע מהלך כזה ו-36% מתנגדים).

"מצב הרוח" הלאומי

החודש נמדדה ירידה קלה ב"מצב הרוח הלאומי" בשני התחומים: עתיד המשטר הדמוקרטי בישראל ועתיד הביטחון של ישראל. בהשוואה לחודש אפריל, בחודש מאי ירדה בכלל המדגם האופטימיות לגבי עתיד המשטר הדמוקרטי בישראל מ-54% ל-49.5% ולגבי מצב הביטחון מ-59% ל-51%.

בקרב היהודים ירדה האופטימיות לגבי המשטר הדמוקרטי מ-59% ל-54% ואילו בקרב הערבים מ-36% ל-25%. באשר לעתיד הביטחון הלאומי הירידה בקרב היהודים במידת האופטימיות הייתה מ-60% באפריל ל-53% החודש ובקרב הערבים מ-52% באפריל ל-41% החודש. פילוח של שאלת האופטימיות לגבי עתיד המשטר הדמוקרטי בישראל לפי מחנה פוליטי העלה כי 72.5% בימין אופטימיים בעניין זה לעומת רק 29% במרכז ו-18% בשמאל. פילוח לפי מחנה פוליטי של שאלת האופטימיות לגבי עתיד הביטחון של ישראל העלתה כי בימין יש רוב (64%) שהם אופטימיים, ואילו במרכז ובשמאל רק מיעוט (מרכז - 38%, שמאל – 32%).

איך אתה מרגיש לגבי מצב השלטון הדמוקרטי בישראל/מצב הביטחון של ישראל בעתיד הנראה לעין? (%)

יחסי החוץ של ישראל

מעמדה הבינלאומי של ישראל כיום ובהשוואה לעבר

בציבור היהודי כשני שלישים חושבים שמעמדה הבינלאומי של ישראל כיום הוא טוב מאוד או די טוב ובקרב הערבים – מחצית. ואולם פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי מעלה הבדלים גדולים: בשמאל רק 34% חושבים שמעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית הוא טוב מאוד או די טוב. זאת  לעומת רוב במרכז (57%)  ובימין (74%).

מעמדה הבינלאומי של ישראל כיום (טוב מאוד ודי טוב, %)

האם המעמד הבינלאומי של ישראל כיום טוב או רע בהשוואה למה שהיה לפני עשור או שהוא דומה לו? בציבור היהודי הרוב (60%) מעריכים שהמעמד כיום טוב מאשר לפני עשר שנים. רק 20% סבורים כי הוא הורע. שיעור הערבים שלא ידעו להשיב על השאלה גבוה מכדי שאפשר להסיק מסקנה ברורה מהנתונים, אבל מבין העונים שיעור הרואים שיפור עולה במקצת על שיעור הרואים הרעה במעמדה הבינלאומי של ישראל בהשוואה לעבר (35% לעומת 30%). 18% מעריכים שלא חל כאן שינוי. פילוח של המדגם היהודי מעלה שבימין רוב גדול (71%) סבורים שמעמדה הבינלאומי של ישראל טוב כיום משהיה בעבר, במרכז סבורים כך רוב קטן (54%), ואילו בשמאל – רק מיעוט (24%).

האם מעמדה הבינלאומי כיום הוא: יותר טוב, דומה או פחות טוב מאשר היה לפני עשר שנים?
(יהודים, לפי מחנה פוליטי, %)

מדינות בעולם – ידידותיות או עוינות לישראל?

כצפוי, ארה"ב עולה מן הנתונים כמדינה הידידותית ביותר כלפי ישראל (97% מהיהודים ו-84% מהערבים סבורים כך). במקום שני בשיעור הסבורים כי היא ידידותית כלפי ישראל ניצבת הודו (64% מהיהודים ו-58% מהערבים). במקום השלישי גרמניה (57.5% מהיהודים ו-58% מהערבים). מכאן ואילך כבר אין רוב של הסבורים כי המדינות שעליהן שאלנו הן ידידותיות כלפי ישראל. בריטניה וסין זהות מבחינת הערכת הציבור היהודי את מידת הידידות שלהן כלפי ישראל (40%). ואולם שיעור החושבים שבריטניה עוינת לישראל עולה בבירור על שיעור החושבים שסין עוינת את ישראל – 19% לעומת 8%. מבין הערבים 67% סבורים כי בריטניה ידידותית לישראל לעומת רק 35% המעריכים כך את סין. רוסיה נתפסת כידידותית לישראל בעיני 34.5% מהמרואיינים היהודים ובעיני 42.5% מהערבים. מצרים היא האחרונה בתור עם 18% בלבד מהיהודים ו-45% מהערבים המעריכים אותה כידידותית. יש לציין כי למעט סין, כל המדינות שעליהן שאלנו נראות בעיני המרואיינים הערבים כיותר ידידותיות לישראל מאשר בעיני המרואיינים היהודים.

עבור כל אחת מהמדינות הבאות - האם לדעתך היא ידידותית או עוינת לישראל?" (יהודים, %)

BDS - הצלחה או כישלון?

רוב הציבור הישראלי בכללותו, כך מתברר, מעריך כי תנועת החרם BDS אינה מצליחה לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל. עם זאת, מצאנו הבדלים מסוימים בנושא זה במדגם היהודי בין השמאל שבו 43% מעריכים כי BDS מצליחה במידה רבה מאוד או די רבה לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל לבין שיעור נמוך יותר בימין ובמרכז המעריכים זאת כך (בהתאמה 37% ו-38%).

באיזו מידה תנועת ה- BDS (הקוראת לחרם על ישראל ומוצרים ישראלים בגלל המשך הכיבוש) מצליחה לפגוע במעמד הבינלאומי של ישראל? (%)

ההשפעה הצפויה של חתימת הסכם שלום עם הפלסטינים על מעמדה הבינלאומי של ישראל

רוב קטן בקרב היהודים ורוב גדול בקרב הערבים חושבים כי לו היה נחתם הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים היה חל שיפור במעמדה הבינלאומי (יהודים – 56%, ערבים – 69%). ואולם יש בעניין זה אי הסכמה בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי: רוב עצום בשמאל מעריך כי חתימת הסכם כזה הייתה משפרת את מעמדה הבינלאומי של ישראל (92%), רוב ניכר במרכז (68%) אבל רק מיעוט בימין (45%) מעריכים זאת כך.

לו היה נחתם הסכם שלום כולל בין ישראל לפלסטינים, היה חל שיפור ממשי במעמדה הבינלאומי של ישראל (מסכימים, %)

השפעת נסיגה חד-צדדית מהשטחים על מעמדה הבינלאומי של ישראל

רוב קטן בציבור הערבי, לעומת מיעוט ברור בציבור היהודי, סבורים כי לו ישראל הייתה יוצאת באופן חד-צדדי מהשטחים, היה חל שיפור ממשי במעמדה הבינלאומי. שוב, פילוח של מדגם היהודים לפי מחנה פוליטי מעלה הבדלים ניכרים: בקרב השמאל היהודי יש רוב מוצק (62%) הסבורים כי מהלך כזה ישפר את מעמדה הבינלאומי של ישראל. לעומת זאת בקרב המרכז והימין רק מיעוט צופים שכן יקרה (מרכז – 38%, ימין – 15%).

היה חל שיפור ממשי במעמדה הבינלאומי אם ישראל הייתה יוצאת באופן חד-צדדי, כלומר בלי הסכם עם הפלסטינים, מהגדה המערבית /יהודה ושומרון (מסכימים, %)

שאלת החסינות ופסקת ההתגברות

המאמצים של חלק מחברי הקואליציה העתידית לסכל אפשרות של העמדה לדין של נבחר ציבור (ובמקרה הספציפי של נתניהו) בעזרת חקיקת חוק חסינות מתוקן ולהחליש את כוחה של הרשות השופטת על ידי חקיקת פסקת ההתגברות, והפעם לא רק בנוגע לביטול חקיקה של הכנסת אלא גם לגבי החלטות מנהליות של הרשויות המחוקקת והמבצעת על ידי הרשות השופטת, עמדו החודש במרכז הדיון הציבורי בארץ. בדקנו בסדרה של שאלות מה עמדות הציבור בסוגיות הללו. ואולם, לפי שנפרט בנדון, רצינו לדעת האם יש הסכמה ציבורית כי המשטר בישראל נמצא כיום באותה קטגוריה של משטרים לא ליברליים כמו טורקיה, הונגריה ופולין שיש המרבים להשוואתו אליהם.

השוואה בין המשטר בישראל למשטרים בטורקיה, הונגריה או פולין

שאלנו: "יש הטוענים כי עקב התהליכים הפוליטיים המתרחשים בישראל בשנים האחרונות ניתן כיום להשוות את המשטר כאן למשטרים הלא ליברליים בטורקיה, בהונגריה או בפולין. האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זו?" בכלל המדגם היהודי רק כרבע (24%) חושבים כי יש תוקף להשוואה זו. לעומת זאת, בקרב הערבים 59% מסכימים כי היא תקפה.

פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי מראה כי בימין ובמרכז רק מיעוט חושבים כי יש תוקף להשוואה בין ישראל לטורקיה, הונגריה ופולין (ימין – 13%, מרכז – 34%). לעומת זאת בשמאל הרוב מעריכים כי ההשוואה הזו תקפה (64%).

חוק החסינות

רוב הציבור מתנגד לחוק חסינות שלפיו תינתן חסינות אוטומטית לחבר כנסת שהיועץ המשפטי לממשלה מבקש להגיש נגדו כתב אישום. ההתנגדות, כך יש לציין, היא גדולה גם בקרב המרואיינים היהודים שהגדירו עצמם "ימין" (48%), אם כי היא נמוכה יותר מאשר בקרב המרואיינים היהודים שהגדירו עצמם מרכז (85%) או שמאל (89%) או בקרב המרואיינים הערבים (60%).

מידת התמיכה וההתנגדות לחוק שלפיו תינתן חסינות אוטומטית לחבר כנסת שהיועץ המשפטי לממשלה מבקש להגיש נגדו כתב אישום, לפי הצבעה לכנסת ב-2019 (%)

תחולת החוק על נתניהו

שאלנו: "ואם יעבור החוק המתוקן, האם יש לדעתך להחיל אותו רק על מקרים חדשים או גם על ראש הממשלה נתניהו, למרות שכבר התפרסמה נגדו טיוטת כתב אישום בכפוף לשימוע?" בשאלה זו שיעור הלא יודעים היה גבוה במידה חריגה הן בקרב היהודים (22%) והן בקרב הערבים (28%). ובכל זאת ממי שהייתה להם דעה, 47% בשני המדגמים אמרו שיש להחיל את החוק רק על מקרים חדשים, כלומר, לא על נתניהו. פילוח לפי מחנה פוליטי של המדגם היהודי הראה כי בשמאל ובמרכז רוב ברור (בהתאמה 81% ו-62%) סבורים שיש להחיל את החוק אם יתוקן רק על מקרים חדשים. בימין כשליש סבורים כך (36%). גם בקרב מצביעי הליכוד בבחירות האחרונות פחות ממחצית חושבים כי יש להחיל חוק זה על ראש הממשלה נתניהו.

חיזוק הרשות המחוקקת והחלשת הרשות השופטת

ביקשנו מהמרואיינים להביע את דעתם על הטענה כי הרשות המחוקקת (הכנסת) חלשה מדי והרשות השופטת (בתי המשפט) חזקה מדי וכי לכן יש צורך בחקיקה שתחזק את הכנסת על חשבון בתי המשפט. במדגם היהודי עלה שיעור המסכימים שזה המצב ולכן יש לפעול בכיוון של החלשת בתי המשפט וחיזוק הכנסת (44%) על שיעור המתנגדים למהלך כזה (36%). ואולם מצאנו בעניין זה הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים: בשמאל יש רוב מוחלט המתנגדים להחלשת הרשות השופטת ולחיזוק הכנסת (82%). במרכז גם כן יש רוב של מתנגדים אבל הוא קטן במידה ניכרת מאשר בשמאל (56%). לעומת זאת בימין יש רוב ברור התומכים בחיזוק הכנסת והחלשת המערכת המשפטית (61%). במדגם הערבי הרוב (54%) מתנגדים להחלשת הרשות השופטת וחיזוק הכנסת.

חיזוק הכנסת והחלשת מערכת המשפט (יהודים וערבים, %)

מדד הקול הישראלי נערך על-ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 20-22/5, רואיינו 586 איש ואשה בשפה העברית ו-105 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו:  https://dataisrael.idi.org.il