להדק את הפיקוח על התביעה המשטרתית

דוח מבקר המדינה מעלה תמונה מדאיגה על הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה. בהיעדר יישום המלצותיהן של כמה ועדות ציבוריות על איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, יש להדק את הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית

Flash 90

דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע כולל פרק חשוב שמתמקד בתביעה המשטרתית. בדו"ח האחרון שחיבר טרם יסיים את כהונתו, מפנה מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, את הזרקור לבחינה מדוקדקת של הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה ואחראי על הטיפול בכ-90% מהתיקים הפליליים בישראל.

התמונה המצטיירת בדו"ח מדאיגה: בעוד שלפני כמעט עשרים שנה החליטה הממשלה, על בסיס עבודה מקצועית של מספר ועדות ציבוריות, לאחד את התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, בשנים האחרונות נזנח היישום של ההחלטה הזו. במקום זאת, המשטרה והפרקליטות פועלות על בסיס ההנחה שהתביעה המשטרתית "תישאר" במשטרה. אולם דו"ח מבקר המדינה מראה שגם החלטות שנועדו לבסס את עצמאות התביעה המשטרתית במשטרה – במה שנתפס כתקופת ביניים עד להעברתה לפרקליטות – אינן מיושמות. הפיקוח של הפרקליטות על התביעה המשטרתית נרפה, אם הוא בכלל נעשה. איחוד כל יחידות התביעה במשטרה תחת מסגרת אחת כפי שהוחלט עליו מזמן – לא יושם. אפילו החקיקה הקובעת שתיקים של תקיפת שוטר ינוהלו על ידי הפרקליטות, מפני שברור שהמשטרה לא יכולה להעמיד לדין בתיקים בהם היא צד בעצמה, נעקפת על ידי הפרקליטות והמשטרה, תוך הסתמכות על חריג שהשימוש בו היה אמור להיות צר, אך הוא הורחב עד כדי כך שרוב התיקים האלה מוגשים על ידי התביעה המשטרתית.

כדי להגיע לתוצאות הוגנות יותר בבית המשפט, על רשויות התביעה לאמץ בהקדם האפשרי את המלצות מבקר המדינה לתיקון המצב. בראש ובראשונה, יש להתניע מחדש את המהלך של הוצאת התביעה המשטרתית מהמשטרה ואיחודה עם פרקליטות המדינה. כפי שהראה מבקר המדינה, עצמאותם של תובעי המשטרה אינה נשמרת כראוי במסגרת המשטרה. לפיכך יש איום מתמיד שלתובעים משטרתיים, בגלל כפיפותם למשטרה, עלולה להיות נטיית יתר לנסות להשיג הרשעות, במקום לפעול כפי שנדרש מהם: להפעיל שיקול דעת מעין-שיפוטי, תוך ייצוג האינטרס הציבורי של עשיית צדק והימנעות מהעמדה לדין של חפים מפשע. לשם כך, חשוב להקים ועדה ציבורית חדשה, כפי שהמליץ מבקר המדינה, אשר תבחן שוב את הסוגיה הזו.

למבקר המדינה היו גם המלצות מבניות חשובות על הדרכים לחיזוק עצמאותה של התביעה המשטרתית במסגרת המשטרה, עד שתעבור לחזקת הפרקליטות. מבין אלה אני מבקש להתמקד באחת: הידוק הפיקוח והבקרה של הפרקליטות על התביעה המשטרתית. כאמור לעיל, המבקר הצביע על כך שבניגוד להחלטות מפורשות בנושא של ועדות ציבוריות ושל הפרקליטות עצמה, בפועל "הפרקליטות אינה משמשת גורם מפקח או מבקר על עבודת התביעה המשטרתית, והיא אינה עומדת בכל המצוי באחריותה כאמור לעיל". כפי שהסביר מבקר המדינה, במציאות שבה איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות לא יושם, גובר נטל הפיקוח המוטל על פרקליטי המחוזות בפרקליטות המדינה.

אם פרקליטי המחוז כושלים בתפקידם לפקח על התביעה המשטרתית, על היועץ המשפטי לממשלה להיכנס לתמונה. כמי שעומד בראש התביעה הפלילית בישראל, הוא אחראי על כל זרועותיה. עליו לבחון את שאלת הקמת יחידה ייעודית בפרקליטות המדינה, שתקבל אחריות לפיקוח ובקרה מקצועיים על התובעים במשטרה. המשאבים הדרושים לכך קטנים לאין שיעור מהחלופה האחרת של הוצאת התביעה מידי המשטרה – ובכל מקרה, הגנה על זכויותיהם של חשודים ונאשמים מחייבת זאת.  

פורסם לראשונה בדה מרקר.