שובה של פסקת ההתגברות?
המחשבה על כך שכרטיס הכניסה לקואליציה יהיה בדמות התחייבות לתמיכה בפסקת ההתגברות, מדאיגה. חקיקה כזו תוביל לשבירת כללי המשחק, וליצירה של מסלול העוקף לא רק את בית המשפט, אלא גם את רצון הציבור – שברובו איננו מעוניין בכך
Flash 90
לפי פרסומים שונים, מספר מפלגות בקואליציה העתידית, לרבות הליכוד עצמו, יידרשו במסגרת המשא ומתן הקואליציוני התחייבות של חברות הקואליציה לתמוך בפסקת התגברות. הסדר זה יאפשר לכנסת להעביר חוקים שנפסלו בעבר כבלתי חוקתיים על-ידי בית המשפט העליון. פרטי החקיקה שתקודם – ובמיוחד, הרוב הדרוש להתגברות ומשך הזמן בו החקיקה המתגברת תהיה בתוקף לפני שתבוטל או תוארך - עדיין לא ברורים. עם זאת, כבר עכשיו ברור כי מדובר במהלך מסוכן ומיותר.
על הסכנה לחירויות היסוד של כל תושב במדינה כתוצאה מחקיקת פסקת התגברות כבר נכתב רבות. בעיקרו של דבר, הסדר כזה ייתן לממשלה כוח בלתי מוגבל לפגוע בזכויות של כל תושב שהקואליציה לא תהיה חפצה ביקרו, וישלול את הגנת בית המשפט מכל אחד מאתנו. לא מיותר להזכיר שוב כי המקרים בהם בית המשפט פסל בעבר חוקים של הכנסת הנם נדירים ביותר, וכי ברוב גדול של המקרים האלה, הפסילה נועדה להגן על אוכלוסיות חלשות ולמנוע אפליה. חשוב גם לזכור כי גם אם האמון הציבורי בבית המשפט העליון נשחק בשנים האחרונות – בין היתר בשל המתקפות הבלתי פוסקות של פוליטיקאים נגדו, הרי שלפי מדד הדמוקרטיה, האמון בבית המשפט עדיין גבוה בהרבה מהאמון בכנסת ובמפלגות (55% מול 30% ו-16% בהתאמה). הבחירות האחרונות גם הדגימו כי הציבור הישראלי אינו נוהר להצביע למפלגות שהבליטו במצען את צמצום סמכויותיו של בית המשפט. מכאן שפסקת התגברות שתיטול מבית המשפט את הכוח להגן על זכויות הפרט ותשאיר לכנסת כוח בלתי מוגבל לפגוע בזכויות הפרט מנוגדת לאינטרס של הציבור, וגם אינה צפויה לזכות לתמיכה רבה מצדו. למעשה, סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שבדק את השאלה מצא כי רוב הציבור (56%) מתנגד לפסקת התגברות.
יתרה מזה, מדובר במהלך מיותר, בעל היגיון פוליטי מוגבל. הליך החקיקה העיקרי הרובץ לפתחה של הקואליציה החדשה ואשר לגביו יש כוונה לעשות שימוש בפסקת ההתגברות הוא חוק הגיוס החדש שנועד להחליף את חוק הגיוס הקודם. כזכור, את החוק הקודם בית המשפט פסל לפני שנה וחצי בשל הכישלון של המתווה שנקבע בו - להשיג את היעד של הגדלה משמעותית במספר החרדים המשרתים בצבא באופן שיפחית את הפגיעה בעקרון השוויון בנטל. אי היכולת להשיג הסכמה על נוסח החוק הייתה העילה הישירה לפירוק הממשלה הקודמת ולהליכה לבחירות.
בנסיבות אלו, לא ברור מהו האינטרס של המערכת הפוליטית בחקיקה של פסקת התגברות. חקיקה כזו, אשר תאפשר חוק גיוס קיצוני מזה שנפסל, תחליש מאד את עמדת המיקוח של המפלגות בקואליציה המתנגדות לפטור גורף מגיוס לבני הישיבות. הדבר יפגע גם ביכולת של אותם גורמים במערכת הפוליטית המעוניינים לקדם פשרה בנושא, שכן חקיקת פסקת התגברות תבטל למעשה את 'גבולות הגזרה' המשפטיים שבתוכו התקיים המשא ומתן בנושא בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת ושהוביל לנוסח שרוב חברי הקואליציה, החילונים והדתיים, נטו לקבל. מכאן שהסרה מן הפרק של האפשרות כי בג"ץ יתערב ויפסול חקיקה הפוגעת באופן קיצוני בשוויון, תשלול תמריץ כלשהו מהמפלגות החרדיות להתפשר בנושא, ותעלה את רכיבי הקואליציה על מסלול התנגשות בלתי נמנע. יתרה מכך, אבדן הבלמים והרסנים החוקתיים צפוי להוביל לתביעות קיצוניות גם של גורמים נוספים בקואליציה באופן שיפגע ביכולת הממשלה לתפקד ולקדם את האינטרס הציבורי הרחב גם במישורי פעולה אחרים.
בסופו של יום, חוקי יסוד קובעים את כללי המשחק המשפטיים שבתוכם מתנהלת הפוליטיקה, באופן שמעניק למערכת הפוליטית יציבות מחד, והמבטיח כי הפוליטיקאים ישמרו על זכויות הפרט ועל האינטרס הציבורי הרחב מאידך. חקיקת פסקת התגברות וחוק גיוס חדש משוחרר ממגבלות חוקתיות יובילו לשבירת כללי המשחק, וליצירה של מסלול העוקף לא רק את בית המשפט, אלא גם את זכויות המשרתים בצבא ואת האינטרס הציבורי במציאת הסדר הוגן ומאוזן לסוגיית הגיוס לצה"ל.