הערבים מדירים עצמם מהקלפיות

חקיקת חוק הלאום אותתה לאזרחי המדינה הערבים שהם אינם שווים בין שווים, וכי מדינת ישראל אינה מדינתם. על כן, אין זה מפתיע שהם בחרו להדיר רגליהם מהקלפיות ולא להשתתף במשחק הדמוקרטי. בתור התחלה, יש לבטל, או לכל הפחות לשנות, את חוק הלאום, כך שיאפשר להם להרגיש אזרחים מן השורה

Flash 90

בלי קשר לתוצאות הבחירות הסופיות, תוצאה ברורה אחת היא הירידה המשמעותית באחוזי ההצבעה  במגזר הערבי. ניתן בהחלט להניח שאצל חלק מהבוחרים הערבים שבחרו שלא להשתתף בבחירות, החלטתם נבעה מחקיקת חוק הלאום. חוק יסוד שנתפס, ובצדק, על ידי הציבור הערבי כחוק המדיר אותו, וכופר בזכותו לאזרחות שווה.

יש לומר - חוק הלאום איננו חוק הצהרתי גרידא. הוא בהחלט עלול לפגוע בזכויות המיעוטים בישראל. אך גם אם נניח כי ברמה המשפטית הוא לא יפגע בזכויותיו של איש (אולי, בעקבות הפרשנות שיקבל על ידי בית המשפט העליון) –  ובכל זאת כל משמעות החוק היא ברמת המסר וההצהרות. ובכן, למסרים ולהצהרות יש משמעות חשובה, בוודאי כאשר הם ברמה החוקתית, בוודאי ברמה של הגדרת המדינה, בחוק יסוד שנועד לשמש מבוא לחוקה.

כשחוק יסוד כזה שולח לאזרחי המיעוט מסר של הדרה, מסר המנוגד למגילת העצמאות, ולפיו ההגדרה, הנכונה והמוצדקת, של ישראל כמדינת לאום יהודית איננה מאוזנת עם הזכות לשוויון, והמדינה בה הם אזרחים היא אינה מדינתם, למסר זה יש משמעות קשה. על כן, המובן היחיד כמעט שבו מכובדת אזרחותם כאזרחות שווה, היא בזכות להצביע לכנסת. לא מפתיע כי במצב זה, חלק מהמצביעים ירגישו שאינם רוצים להשתתף במשחק הדמוקרטי, שבעיניהם אינו אלא פסאדה של דמוקרטיה.

כאשר מצרפים לכך את השיח המכוער שסבב את הבחירות האלה, לפיהם כל השענות על קולות הערבים, אפילו כ"גוש חוסם" (שהוא פשוט תוצאה אפשרית של הבחירות ולא משהו שיש להקים), על אחת כמה וכמה קואליציה עמם, היא פסולה. מסר שהוא גזעני במהותו – לפיו קולות הערבים לא נספרים כלל בשיח "הגושים" ואינם נכללים בספירת "הכרעת הרוב". זאת בהקשר ישיר עם הקליטה אל חיקה החם של הלגיטימיות של השיח הישראלי של מפלגת "עצמה לישראל" הגזענית, בברכתו של ראש הממשלה.

אכן, חלק מיוזמי חוק הלאום יראו בכך תוצאה טובה ומבורכת. אולי אפילו יש בהם שישמחו לראות את הערבים מחרימים את הבחירות כליל, ואת הכנסת "נקייה" מערבים. זאת, אולי מתוך חוסר הבנה על ההשלכות החד משמעיות של מצב כזה על הגדרתה של ישראל כדמוקרטיה. התשובה האולטימטיבית כנגד כל מנאציה ורודפיה של ישראל בעולם, היא שמדובר בדמוקרטיה חיונית, ושמיעוטיה משתתפים בבחירות, מיוצגים היטב בפרלמנט. מצב עתידי בו אין ייצוג לערבים בכנסת יעמיד בסימן שאלה גדול מאד גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, האם ישראל היא דמוקרטיה אמיתית.

אסור להמשיך ולהעמיק את המסר המדיר הזה שעלה מחוק הלאום: יש לבטל את החוק או לתקנו כך שיכלול הגדרה מאוזנת המבהירה כי אין סתירה בין הגדרת המדינה כמדינת לאום לכך שהיא גם מדינתם של כל המיעוטים החיים בה, תוך שוויון זכויות מוחלט. אפשרות אחרת היא חקיקה של מגילת העצמאות כחוק יסוד: מבוא לחוקה.

פורסם לראשונה בהארץ.