מתקפת הסמסים

ביום שאחרי הבחירות חייבים לתקן את חוקי הגנת הפרטיות ואת דרכי איסוף המידע עלינו. בינתיים, כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו כשהוא מקבל מסרון תעמולה: האם מדובר בתעמולה? ממי היא הגיעה? ולמה דווקא אליי?

הגענו אל המאני טיים, פחות משבועיים לבחירות, ואין מישהו שהסלולרי שלו לא מוצף בהודעות בנוגע לבחירות. השבוע פרסם יו"ר וועדת הבחירות המרכזית החלטה שלפיה מסרונים שנוגעים לבחירות חייבים להיות מסומנים ולא יכולים להישלח באופן אנונימי. ההחלטה הזאת חשובה מאד, אבל צריך להודות ביושר שיש בה שני חסרונות. אחד, בהיעדר כלי אכיפה מתאימים בזמן אמת אפשר לומר שכדאי לקמפיינים השונים להפר את ההחלטה, כי מי יעשה להם משהו. השני, שחובה של סימון סמסים לא עונה על השאלה למה דווקא אנחנו מקבלים מסרון מסויים, בשעה מסויימת ובמיקום מסוים.

בימים האחרונים ביצעתי תחקיר על כמה עשרות הודעות כאלה, נידבתי את הטלפון האישי שלי, ביקשתי מכמה חברות וגם השתמשתי במה שהגיע אל תיבת הדיווח שהקמנו יחד עם איגוד האינטרנט והקליניקה למשפט וסייבר באוניברסיטת חיפה. הנה הממצאים הראשוניים: מרבית ההודעות מגיעות ללא שום סימון, כלומר באמצעות מספר טלפון בלבד. ברוב המוחלט שלהן אין אפשרות לבקש הסרה של השם שלי ממאגר המידע שממנו הגיעה ההודעה. חלק מן ההודעות מגיעות עם שם חסר משמעות כמו למשל change או firstlady וחלק קטן עם שם מזויף – כמו "כאן ב'". עוד ראיתי שמפלגת זהות מסמנת כל תוכן שמגיע ממנה, כעניין אידיאולוגי, ואילו מפלגת הימין החדש לא סימנה שום הודעה מטעמה. בשאר המפלגות היו גם וגם.

למדתי עוד שקשה מאד להבחין בין סקרים שהם מטעם מכוני סקרים לבין סקרים שהם מטעם מפלגה וגם זה יוצר הטעיה ובלבול. עוד סוג בלבול נגרם על ידי הודעות שלא ברור אם הן מטעם מפלגה או גופי לוויין אחרים, למשל הודעות שקוראות להפגין ביו"ש נגד נתניהו, או כאלה שקוראות לצפות בראיון עם הגב' שרה נתניהו בטלוויזיה. בלבול נוסף נגרם על ידי עירוב של סמסים מטעם מפלגות וכאלה שייתכן שנשלחו מטעם גופים מחוץ למדינה, אולי אפילו מדינות זרות. הדבר הכי משמעותי הוא שכאשר מדובר בתוכן שהוא תמיכה במועמד, קל יותר להבין מטעם מי ההודעה ("הצביעו מרצ!"), אבל כשמדובר בתוכן שלילי ("בנט ישב עם גנץ") קשה לדעת האם מי שעומד מאחורי המסר הוא הליכוד, הבית היהודי או אולי מרצ. וזאת כבר הטעיה של ממש.

מה שעוד זיהיתי הוא מסעות פרסום צמודי מקום או זמן. למשל, אלונה ברקת, המתמודדת במפלגת הימין החדש, פתחה במסע של משלוח סמסים, לא מסומנים, שכללו תעמולה וגם בקשות לענות לשאלות סקר, וזאת באופן ממוקד דווקא לאנשי הדרום. ביום שישי שעבר בערב קיבלו ישראלים רבים מסרון: "צפו עכשיו בדני קושמרו בערוץ 12", וזאת על מנת ליצור "חוויה עוטפת מסכים" שיש בה השפעה על המסגור של הצפיה בטלוויזיה ושהאפקט שלה גדול יותר.

השאלה היא למה דווקא המסרים המסוימים האלה הגיעו אלי. למפלגות ולקמפיינים יש הרבה מאד מידע אישי אודותינו. יש להן מידע ממרשם האוכלוסין הרשמי, וגם ממאגר מרשם האוכלוסין שדלף לפני כמה שנים - שם, כתובת, מספר תעודת זהות. הכתובת שלנו חשובה כי אפשר לפיה לדעת אם אנחנו מתגוררים במקום שיש בו דפוסי הצבעה מסוימים.

יש למפלגות גם מידע שמסרנו להן בעצמנו, למשל כתובת מייל ומספרי טלפון, ומה שהסכמנו למסור, במודע או לא, כשהורדנו אפליקציות של המפלגות, למשל גישה לכל אנשי הקשר שלנו ואפשרות לנטר את המיקום שלנו באמצעות הסלולרי. יש למפלגות גם מה שהרשתות החברתיות כמו פייסבוק יודעות עלינו ומאפשרות להן לקנות במסגרת פרסום מטורגט (שזה המון...), ויש גם מידע שהמפלגות אוספות דרך המסנג'ר ודרך סקרים בסלולרי שאנחנו עונים עליהם וכך הן יודעות על דפוסי הצבעה וכוונות הצבעה שלנו. מה שעוד יש למפלגות הוא מידע שהן רוכשות מ"ברוקרים" של דאטה - חברות שאוספות מידע על הרגלי צריכה וכרטיסי האשראי לנו, המצב המשפחתי, הרגלי צפייה בטלוויזיה, מועדוני לקוחות וכו'.

מכל זה יחד יוצרים פרופילים עשירים אודותינו וככה מעבירים לנו מסרים מאד מדויקים בזמן ובמקום, כאלה שאפילו יוצרים סוג של מלכודת על האוטונומיה שלנו. זה לא רק "תהילה היא אישה משכילה בשנות הארבעים לחייה", אלא - יש לה פחדים וחרדות מסוגים מסוימים. זה לא רק "תהילה אוהבת שופינג" אלא היא נמצאת ברגע זה בשופינג בקניון, או צופה בתוכנית מסוימת בטלוויזיה.

אז אכן, הסימון של מסרונים הוא חשוב, אבל בסוף, הפגיעה שיש בהם בנו כיחידים בנו כציבור וגם בתהליך הבחירות, מחייבת לאמץ ולהפעיל את מנגנוני המודעות והביקורת של כל אחד מאיתנו.
שלוש שאלות המפתח שצריך לשאול כל מי שמגיע אליו מסר דרך סמס או ווטסאפ: האם זו תעמולה, ממי היא הגיעה, ולמה דווקא אלי?

וכשנגיע בשלום ליום שאחרי הבחירות נשאל את עצמנו מה צריך לתקן. חייבים לתקן את חוקי הגנת הפרטיות ואת דרכי איסוף המידע עלינו, את חוקי תעמולת הבחירות שמאפשרים מערב פרוע בדיגיטל וגם את הפטור השערורייתי שנטלו לעצמם הפוליטיקאים שלנו מהחוק שאוסר לשלוח אלינו ספאם.

פורסם לראשונה ב-ynet.