חושבים כלכלה, מצביעים ביטחון

בעוד שבעבור חלק ניכר מהישראלים, הסוגיות החברתיות-כלכליות הן החשובות והקריטיות ביותר, רוב המפלגות כלל לא מציגות מדיניות ברורה בנושא, ומתמקדות בנושאים הביטחוניים. זה הזמן לדרוש מהנבחרים להציג עמדות ותוכניות כלכליות ברורות ולשים את הנושא החשוב ביותר בעיני הבוחרים במרכז השיח הפוליטי

Flash 90

דת ומדינה? עתיד הדמוקרטיה בישראל? חוץ וביטחון? או כלכלה וחברה? מה הכי חשוב לישראלים כשהם ניצבים מול הקלפי?

סקר שערך מכון גוטמן של המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הבחירות מעלה שהשיקול המכריע אצל רוב הבוחרים בבחירות הקרובות הוא דווקא הנושא החברתי-כלכלי: 45% מציבור הבוחרים ציינו שזהו השיקול העיקרי עבורם, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לנושאי חוץ וביטחון (28%), דת ומדינה (11%) וחיזוק הדמוקרטיה (9%). ממצא זה מפתיע, למרות העיסוק המתמשך בשנים האחרונות בסוגיות של יוקר המחיה, מאחר ושנים רבות היו נושאי חוץ וביטחון הנושאים העיקריים לפיהם נהגו הישראלים להצביע, ובמקום השני – דת ומדינה.

האם הנתון הזה מלמד שהנושא החברתי-כלכלי הוא שיכריע הפעם את הבחירות? בכלל לא בטוח.

הרי גם אם ישראלים רבים מעוניינים להצביע לפי שיקולים כלכליים-חברתיים, בפועל הם יתקשו לעשות זאת בהיעדר אלטרנטיבות ממשיות. רוב המפלגות לא מציגות עמדות או תכניות כלכליות ברורות ובפרט בנוגע לשאלות קריטיות כמו עתיד מערכת הבריאות, התחבורה הציבורית או שיפור ביצועי מערכת החינוך. רובן מסתפקות בססמאות כלליות לגבי הצורך בשיפור המצב. למעשה, בעוד בעבר ההבדלים בתפיסות הכלכליות של המפלגות היו ברורים יותר – למשל בין מפא"י ומפ"ם הסוציאליסטיות לבין חרות והציונים הכלליים, שדגלו בשוק חופשי – הרי שבעשורים האחרונים קשה הרבה יותר להבחין בהבדלים. אמנם, גם בתחום המדיני-ביטחוני טושטשו הפערים בין עמדות הליכוד וכחול-לבן, אך באופן כללי רוב הציבור עדיין יודע להבחין בהבדלים ברורים ומשמעותיים בין המפלגות, בפרט בהתייחס למפלגות הניצבות משני צדי המתרס, למשל בין מרצ והימין החדש. נראה אפוא שהעדר תכניות כלכליות-חברתיות סדורות במצעי המפלגות מקשה על ציבור הבוחרים להבחין בין המפלגות בסוגיות הללו.

בנוסף, ייתכן מאוד שהציבור כבר התייאש מלצפות מהשלטון לטפל בתחום הזה. בעוד בענייני ביטחון התפיסה המקובלת היא שכל מפלגה ואדם שיעמדו בראשות הממשלה הבאה ינקטו את מרב המאמצים לשמור על ביטחון האזרחים, הרי שבסוגיות הכלכליות-חברתיות, הציבור כלל לא בטוח שכן ייעשה. חייבים להודות שיש לתחושה הזו לפחות בסיס מסוים, לאור המשברים הברורים בתחומים כמו הרפואה הציבורית, דיור, הכשרת ההון האנושי, התחבורה, מצב הקשישים ועוד.

ואכן, נראה שהציבור עצמו מפקפק בכך שסוגיות חברתיות-כלכליות הן שיכריעו את הבחירות: בסקר שערך מכון גוטמן, נמצא ש-30% סבור שדווקא מצב הביטחון הוא זה שיכריע את הבחירות, ורק 22% ייחסו זאת לסוגיית יוקר המחיה. כלומר, למרות שלציבור הישראלי חשוב שהמפלגה שתייצג אותו בארבע השנים הקרובות תפנה משאבים ומאמצים לפתרון הבעיות הכלכליות חברתיות, הוא סבור שהנושא הביטחוני הוא שיכריע, שוב, את המערכה. דוגמה מובהקת היא המקרה של מפלגת כולנו, שחרטה על דגלה את סוגיית הורדת יוקר המחיה, אך מתקשה לפי הסקרים לעבור את אחוז החסימה.

זהו הזמן שלנו, האזרחים, לדרוש מהנבחרים שלנו להציג מדיניות ברורה בתחום הכלכלי-חברתי, לרבות דרכים לפתרון הבעיות הקשות שעל סדר היום. הפוליטיקאים והמפלגות, מצדם, ינהגו בחכמה אם יביאו בחשבון את חשיבותו הרבה של הנושא בעיני הבוחרים בישורת האחרונה של מסע הבחירות שלהן ויציגו פתרונות ותכניות אסטרטגיות בתחום. נבחרי ציבור ומפלגות אשר יאמצו גישה המציבה את הסוגיות הכלכליות והחברתיות בראש סדר העדיפויות, יוכלו לשפר את איכות חייהם היומיומית של אזרחי המדינה, לצמצם פערים ולהגביר את הסולידריות.

פורסם לראשונה בגלובס.