לזכרו של פרופ' ירון אזרחי

חוקר והוגה בעל שם עולמי, שקידם בפועלו את חזון המדינה היהודית הדמוקרטית והליברלית. אדם בעל אומץ לב ציבורי והגינות יוצאת דופן, שהייתה לו השפעה מכרעת על עיצוב דרכו של המכון.

ביום חמישי השבוע ליווינו למנוחת עולם את חברנו היקר, פרופ' ירון אזרחי זכרונו לברכה. ירון גילם באישיותו את ישראל הישנה, היפה ויפת הנפש. הוא היה מן האבות המייסדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לאחר שנקרא לדגל על ידי ד"ר אריק כרמון, והייתה לו השפעה חשובה על עיצוב דרכו של המכון. הוא עסק במכון, בין השאר, בסוגיה הקריטית של השפעת ההון על ריכוז השליטה בתקשורת הישראלית וסכנותיה. היה מהשותפים המרכזיים של חוקה בהסכמה. היה גם שותף לעוזי בנזימן, הוגה רעיון העין השביעית, בגיבוש התפיסה של כתב העת המודפס ובשכנוע של הנהלת המכון להיכנס למיזם הזה, שהיה חריג בנופו של המכון. כחבר מערכת פעיל של כתב העת, הוא היה ממתווי הדרך של העין השביעית, ומנאמניו ומגיניו של כתב העת. ירון היה חבר נאמן, אוהב ואהוב, מבין אלה שהפכו את הביטוי "משפחת המכון" ממליצה לממשות. הוא היה שותף לפעולות שונות של המכון גם אחרי פרישתו ועד לאחרונה.

הוא היה מחשובי החוקרים במדע המדינה ובמחשבה פוליטית, אוהבה של המדינה וליברל בכול נפשו ומאודו. הוא היטיב לראות את השלכותיה של מדיניות ישראל בשטחים על הדמוקרטיה שלה, שלטון החוק שבה ותשתיתה המוסרית והערכית שלה. הוא היה לרבים מאתנו מצפון ומצפן. הוא היה מדריך ומורה דרך מופתי לתלמידיו באוניברסיטה העברית ולעוזרי המחקר שלו במכון, שעל רבים מהם הטביע את רישומו לתמיד, אהב אותם והם החזירו לו אהבה. הוא הנחיל לתלמידיו הצעירים ולחבריו-תלמידיו את החובה המוטלת על אנשי אקדמיה ורוח לומר אמת לשלטון, ללא מורא וללא משוא פנים, ותוך נכונות לשאת בתוצאות. הוא הצטיין ביכולת לרדת לעומקם של הליכים פוליטיים וחברתיים, לאתר קשרים וזיקות בין תופעות שאינם גלויים לעין ולחבר הבנה עמוקה בהגות הפוליטית הקלאסית עם כושר לראות לאן הדברים הולכים. הוא היה אויב החשיבה השגרתית והמקובלת והשכיל לערער מושכלות יסוד. הוא ידע את סוד ההקשבה והכבוד לדעתו של הזולת, ולא היה לו מתחרה ביכולת ניסוח מבריקה, שהיה בה תמיד מן העמוק, מן המצחיק ומן המפתיע..

במאבקו ההרואי במחלת הסרטן ממנה סבל שנים רבות, תוך שהוא ממשיך בעבודתו המחקרית ותרומותיו השונות לחברה בישראל, הוא הוכיח את ניצחון הנפש על הגוף. הואהנחיל לכולנו את אהבת החיים, חיוניותה של התקווה ואת האמונה ברוח האדם. יהי זכרו ברוך.