המפלגות החרדיות בישראל- מה צופן העתיד?
כיצד השיגו המפלגות החרדיות את כוחן, ומה תהיה השפעתן בעשורים הקרובים? קצב הגידול הדמוגרפי אמנם משחק תפקיד חשוב, אך עם זאת, ישנם גם שינויים בדפוסי ההצבעה בקרב החרדים, שמעלים סימני שאלה רבים אודות עתידן וכוחן של המפלגות החרדיות בישראל.
Flash 90
התנועה החרדית אגודת ישראל נוסדה כתגובת נגד לתנועה הציונית לפני למעלה מ-100 שנה (1912) בוועידה היסטורית בקטוביץ', כיום בפולין. בוועידה זו הגדירה התנועה את מטרתה: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". בייסוד התנועה היה חידוש גדול שכן היא הצליחה לחבר בין קבוצות מקוטבות בחברה המסורתית, בראש ובראשונה החסידים והליטאים, אך גם האורתודוקסים מגרמניה שהיו מודרניים יותר. הגורם לאיחוד היה הצורך להיאבק בסחף הגדול של הצעירים לציונות ולתנועות מודרניות אחרות.
ככלל, היחס של אגודת ישראל לציונות היה צונן אך ככל שהתקדמה תקופת המנדט כך גבר שיתוף הפעולה ביניהן. היה זה כתוצאה מאילוץ, שכן הסוכנות היהודית שלטה על הרישיונות לעלייה לארץ, אך גם כתוצאה ממוראות השואה ומהבנת ראשי אגודת ישראל שהפתרון של מדינה יהודית בארץ ישראל הולך ומתגשם. שיאו של הקשר בין התנועות הגיע בחברותו של הרב לוין, נציג אגודת ישראל במנהלת העם (הממשלה שבדרך) וחתימתו על מגילת העצמאות.
לאחר הבטחת האינטרסים של היהדות החרדית ובהם אוטונומיה בחינוך, דחיית שירות לבנים ופטור בפועל לבנות חרדיות, שבת ושליטת הרבנות על המעמד האישי, פרשה אגודת ישראל מן הקואליציה בשנת 1952 ולא חזרה אליה אלא מקץ 25 שנה ב"מהפך" של 1977 ועם עלייתו של הליכוד ומנחם בגין לשלטון.
שיבת אגודת ישראל לקואליציה לוותה בהגדלת התמיכה של המדינה במגזר החרדי ובהגברת החקיקה הדתית. כוחה של אגודת ישראל התחזק כתוצאה מן העובדה שלאחר שנים רבות של מפלגת ציר בישראל (מפא"י, המערך), מפת המפלגות השתנתה לדו-גושית וכך זכו אגודת ישראל וממשיכיה, יהדות התורה וש"ס לכוח פוליטי רב.
בשנות השמונים של המאה העשרים, וכחלק מן הגידול הטבעי של החברה החרדית, התחוללו בה מספר פיצולים פוליטיים. הפיצול הראשון התרחש ברמה המוניציפאלית כאשר מצביעים חרדים-מזרחיים של אגודת ישראל, שכמעט אף פעם לא זכו בנציגים מכהנים החליטו לפרוש מהמפלגה ולהקים רשימה עצמאית למועצת העיר ירושלים. רשימה זו זכתה להצלחה יתירה בבחירות בשנת 1983 בירושלים וכך גם רשימה מזרחית-חרדית מקבילה בעיר בני ברק. בעקבות ההצלחה הפכה מפלגת ש"ס למפלגה ארצית שהפכה להפתעת הבחירות של 1984 כאשר זכתה לייצוג של 4 מנדטים.
קבוצה נוספת שהתפצלה מאגודת ישראל הייתה הקבוצה הליטאית, בהנהגתו הרוחנית של הרב שך. הליטאים הרגישו גם הם מקופחים על ידי ההנהגה של אגודת ישראל החסידית ברובה. וכך לקראת הבחירות של 1988 התמודדה מפלגה חרדית-ליטאית, דגל התורה, לראשונה בבחירות לכנסת. היא קיבלה אומנם רק 2 מנדטים אך זכתה להשפעה פוליטית מכרעת.
מאז 1992 שבו המפלגות החרדיות-אשכנזיות לרוץ יחדיו תחת רשימה אחת העונה לשם "יהדות התורה", בראש ובראשונה בשל העלאת אחוז החסימה. שיתוף הפעולה נשמר מזה 25 שנה כאשר לאגודת ישראל החסידית עדיפות במספר הנציגים ברשימה. לאחר שמפלגת דגל התורה זכתה להישגים נאים בבחירות המוניציפאליות האחרונות (2018) והוכיחה את כוחה האלקטוראלי נאלצה אגודת ישראל להתפשר בהסכם על הריצה המשותפת בבחירות הקרובות. שתי המפלגות סיכמו על חלוקה שווה לחלוטין של הנציגות בכנסת ושל התפקידים בממשלה הבאה.
מפלגת ש"ס המזרחית-ספרדית זכתה עם השנים להצלחה מסחררת. בין השנים 2013-1996 מספר הנציגים שלה עמד על בין 12-10 מנדטים (ו-17 בבחירות לאחר שאריה דרעי הורשע). סוד הצלחתה היה טמון בהיותה מפלגה הפתוחה לקהל מצביעים מסורתי רחב ולא רק לקהל חרדי כמו אחותה הוותיקה אגודת ישראל.
עם זאת, בבחירות שהתקיימו בשנת 2015 צנחה ש"ס ל-7 מנדטים "בלבד". ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות לכך: (א) פטירתו של הרב עובדיה יוסף, שהיה כוח מושך להצבעה לש"ס עבור אוכלוסיות רחבות; (ב) התחרדותה של המפלגה שהביאה לאיבוד מצביעים שאינם חרדים; ו-(ג) הריצה הנפרדת של מפלגת יחד בראשות אלי ישי שלא עברה את אחוז החסימה אך שאבה מצביעים שבחרו קודם לכן בש"ס.
תוצאות הבחירות האחרונות, מאפריל 2019, מלמדות שש"ס עלתה במנדט אחד, לשמונה מנדטים, וזאת בניגוד לסקרים שניבאו לה מספר מנדטים נמוך יותר. הגידול בכוחה של ש"ס מוסבר ב"חזרה הביתה" של חלק ממצביעי "יחד" של אלי ישי שהתמודד בבחירות 2015, ונמנע מהתמודדות בשנת 2019. עם זאת, ש"ס כבר לא זוכה לאותה תמיכה שהיה לה בעבר בשל איבוד חלק מן הקהל המסורתי.
ההצלחה של ש"ס בבחירות 2019 סתמה את הגולל על יוזמת ה"מפץ גדול" של איחוד כוחות של ש"ס עם מפלגת יהדות התורה. ההתנגדות לאיחוד כזה מתקיימת בראש ובראשונה בש"ס עצמה וזאת מתוך החשש לאבד קהל מצביעים שאיננו רוצה להצביע למפלגה חרדית לחלוטין וכמו כן למפלגה מאוחדת בה תהיה הגמוניה של החרדים האשכנזים. לפיכך, ככל הנראה, איחוד כזה לא ייצא אל הפועל גם בבחירות הקרובות.
יהדות התורה הצליחה להגיע להישג הגבוה ביותר בתולדותיה – 8 מנדטים, קפיצה של 2 מנדטים לעומת הכנסת ה-20. הישג זה הינו תוצאה של שלושה גורמים:
- הגידול הדמוגרפי של המגזר החרדי.
- הצבעת חלק ממצביעי "יחד" של אלי ישי ליהדות התורה כתוצאה מהסכם בין המפלגות.
- הסכמי עודפים שהביאו לכך שיהדות התורה זכתה במנדט השמיני בהפרש של עשרות קולות לעומת הליכוד.
בעשורים הראשונים למדינת ישראל התקיימה ביהדות החרדית מפלגה חרדית-ציונית שענתה לשם "פועלי אגודת ישראל". מפלגה זו נעלמה פוליטית בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים כתוצאה מהעמקת תהליכי ההתבדלות בחברה החרדית, שהובילו להתאחדות רוב מוחץ של האוכלוסייה החרדית תחת מפלגת יהדות התורה.
עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לגידול במספר המצביעים החרדים שאינם מעוניינים להצביע למפלגות החרדיות. הללו כוללים חרדים מודרניים או עובדים שאינם מרגישים שהמפלגות החרדיות מייצגות אותם. כמו כן, חרדים עם עמדה מדינית/ביטחונית חזקה המעוניינים שהמפלגה הפוליטית שלה הם מצביעים תייצג סוגיה זו ולא תדאג רק לאינטרסים של האוכלוסייה החרדית. נוספים אליהם גם חלק ממצביעי חב"ד שאינם מחויבים למפלגות החרדיות. המפלגה החילונית שזוכה לתמיכה הגדולה ביותר היא הליכוד, שאף הצליחה להכניס נציג שלה בבחירות המוניציפאליות האחרונות בבני-ברק. מספר החרדים שאינם מצביעים למפלגות החרדיות גדל עם השנים ובבחירות בשנת 2019 עמד שיעורם על כ-10% מכלל המצביעים החרדים.
מנגד, ישנה אוכלוסייה חרדית קיצונית שאיננה מצביעה לכנסת מסיבות אידיאולוגיות ועונה לשם "העדה החרדית". קבוצה זו מונה כ-5% מכלל האוכלוסייה החרדית. בשנים האחרונות נוספה לקבוצה זו גם קבוצת "הפלג הירושלמי" שהתפצלה מתוך הציבור הליטאי. בבחירות האחרונות, כמו גם באלו הקרובות, קראו הרבנים החשובים בקבוצה להימנע מלהצביע בבחירות. זו אחת הסיבות לכך שמפלגת יהדות התורה זכתה בבחירות בשנת 2015 ל-6 מנדטים בלבד, זאת לאחר שבבחירות שקדמו להן היא כבר השיגה 7 מנדטים. "הפלג הירושלמי" מונה כ-6.5% מכלל האוכלוסייה החרדית.
לאורך השנים רווחה התמיהה במערכת הפוליטית אודות הייצוג האלקטורלי הקבוע יחסית של יהדות התורה וזאת על אף הגידול הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית. בחירות 2019 הצביעו על כך שאבחנה זו איננה נכונה, שכן מספר המנדטים של יהדות התורה בשנה זו כפול מאשר בשנת 1992 (8 לעומת 4).
בנוסף לכך, כמה תופעות האטו את קצב הגידול של יהדות התורה והן: (א) עלייה של קרוב למיליון מצביעים ממדינות חבר העמים בשנות התשעים של המאה העשרים ובתחילת שנות האלפיים; (ב) הצבעה גוברת בקרב חרדים למפלגות לא חרדיות; (ג) הימנעות מהצבעה של הפלג הירושלמי בבחירות האחרונות. יש לציין כמו כן, שלשינויים דמוגרפיים לוקח זמן לבוא לידי ביטוי בתוצאות הצבעה וזאת בשל העובדה שבכל בחירות נוספים למצביעים רק 3-4 מחזורי הצבעה.
סימולציה שלוקחת בחשבון את הגידול הדמוגרפי החרדי ואת שיעורי ההצבעה במגזר החרדי מעלה שבעוד כעשור, בשנת 2030, עשויה יהדות התורה לעלות בשני מנדטים נוספים ולהגיע עד 10 מנדטים. עם זאת, במידה ושיעור החרדים המצביעים למפלגות אחרות יעלה, היא לא תגיע להישג זה. ביחס לש"ס, ובשל העובדה שעדיין חלק ניכר ממצביעיה אינם חרדים, קשה יותר לערוך תחזיות. בתרחיש סביר, לשתי המפלגות יחדיו יהיו בשנת 2030 קרוב ל-20 מנדטים, דומה למספר המנדטים שהיו להן בין השנים 2003-2013 ופחות מאשר הישג השיא שלהן בשנת 1999 – 22 מנדטים. אנחנו נמשיך לעקוב.