"כולם מדברים על שלום", האומנם?
לקראת שנת הבחירות 2019, מהם הנושאים הבוערים מבחינת הציבור בישראל – האם נושאי פנים כגון אחדות העם, פערים חברתיים-כלכליים ושחיתות בהנהגה, או נושאים של מדיניות חוץ וביטחון כמו הגרעין האיראני, המצב בעוטף עזה או שמא נושא השלום? מאמר זה בוחן את חשיבותו היחסית של השלום בדעת הקהל היהודית-ישראליתניתוח הנתונים התייחס לתשובות הנשאלים היהודים בלבד משתי סיבות: 1. משתנה הלאום מוסיף מורכבות נוספת, וקצרה היריעה במאמר זה מלכלול בניתוח גם הבדלים בין הציבור היהודי לציבור הערבי; 2. בעבר בסקרים רבים לא נכללו מרואיינים ערבים. ועוקב אחר מגמות בסדר היום הציבורי לאורך זמן.
Flash90
הניתוח שלהלן מבוסס בעיקר על סקרי מדד השלום (www.peaceindex.org) וכן על נתוני סקרים אחרים המצויים במאגר הנתונים של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, כגון הסקרים השוטפים של המכון למחקר חברתי שימושי, סקרי בחירות וסקרי מדד הדמוקרטיה (https://dataisrael.idi.org.il).
השאלות שבחנו בסקרים את החשיבות היחסית שהציבור הישראלי היהודי מייחס לנושא השלום מִסגרו אותו כשיקול המרכזי להצבעה למפלגה זו אחרת במערכת בחירות נתונה או כאחת האפשרויות על סולמות של יעדים לאומיים או ממשלתיים כפי שהציבור היה רוצה לראות זאת.אציין כי במרוצת השנים נעשה שימוש בנוסחים שונים של השאלות הרלוונטיות, הן בכפוף לאירועי השעה והן על פי העניין והשיקולים של החוקרים. בסקרים השונים הוצגו לפני הנשאלים מספר שונה ומגוון שונה של נושאים אחרים כ"מתחרים" עם השלום. גם הניסוח לגבי השלום עצמו השתנה לא פעם מסקר לסקר: "שלום באזור", "תהליך השלום" ועוד. אי לכך, התוקף של ההשוואה שלהלן אינו מיטבי.
א. סדר העדיפויות הציבורי, אוגוסט 2018 (ציבור יהודי, לפי מחנה פוליטי)
בסקר מדד השלום של אוגוסט 2018 הוצגו לפני המרואיינים 6 נושאים, והם התבקשו לבחור איזה מהם צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה: חיזוק צה"ל וביטחון ישראל, השגת הסכם שלום עם הפלסטינים, שיפור המצב הכלכלי, ניקוי השחיתות במערכות השלטון, סגירת הפערים הכלכליים-חברתיים והגברת אחדות העם. לוח 1 מציג את שיעור הבוחרים בכל אחד מהנושאים שהוצגו, לפי סדר השכיחות.
ממצאי הסקר הראו כי ארבעת הנושאים הכלכליים-חברתיים קיבלו את שיעורי ההעדפה הגבוהים ביותר, ואילו חיזוק צה"ל והשגת שלום השתרכו בתחתית. למעשה, רק כ-7% מהציבור היהודי בישראל רואים היום בשלום את הנושא החשוב ביותר העומד על סדר יומה של הממשלה.
לדעתך, מבין הנושאים הבאים מהו הנושא העיקרי שהממשלה צריכה להתרכז בו בשנה החדשה? (יהודים; אוגוסט 2018)
| % | דירוג החשיבות של 6 הנושאים לפי שיעור הבוחרים בנושא | |
| סגירת הפערים החברתיים-כלכליים | 22 | 1 |
| שיפור המצב הכלכלי | 18 | 2 |
| ניקוי השחיתות במערכות השלטון | 16 | 3 |
| הגברת האחדות בעם | 14 | 4 |
| חיזוק צה"ל והביטחון של ישראל | 12 | 5 |
| השגת הסכם שלום עם הפלסטינים | 7 | 6 |
| כולם באותה מידה/ אף אחד מאלה – אחר | 11 | |
| סה"כ | 100 |
יתרה מזו, אם כי לשלושת המחנות הפוליטיים בישראל סדר עדיפויות שונה, באף לא אחד מהם השלום וחיזוק צה"ל עומד בראש הסולם. לוח 2 מלמד שבמקום הראשון בחשיבות אצל השמאל נמצא נושא ניקוי השחיתות השלטונית (26%); למחנה המרכז חשובה ביותר סגירת הפערים החברתיים-כלכליים (27%); ואילו לימין – שיפור המצב הכלכלי (22%). השגת הסכם שלום נמצאת בתחתית סולם העדיפויות של הימין (4%) ושל המרכז (5.5%); ואילו בשמאל היא ממוקמת במקום השלישי בחשיבות (18%). מעניין שהשמאל הוא גם המחנה היחיד שחשיבות חיזוק צה"ל והביטחון נמוכה בעיניו מהשגת השלום.
לדעתך, מבין הנושאים הבאים. מהו הנושא העיקרי שהממשלה צריכה להתרכז בו בשנה החדשה? ( יהודים; לפי מחנה פוליטי; אוגוסט 2018; % ומקום מתוך 6 אפשרויות)
| ימין | מרכז | שמאל | ||||
| % | מקום מתוך 6 | % | מקום מתוך 6 | % | מקום מתוך 6 | |
| חיזוק צה"ל והביטחון של ישראל | 18 | 3 | 6 | 5 | 1 | 6 |
| השגת הסכם שלום עם הפלסטינים | 4 | 6 | 5.5 | 6 | 18 | 3 |
| שיפור המצב הכלכלי | 22 | 1 | 17 | 3 | 6 | 5 |
| ניקוי השחיתות במערכות השלטון | 11 | 5 | 22 | 2 | 26 | 1 |
| סגירת הפערים החברתיים-כלכליים | 20 | 2 | 27 | 1 | 21 | 2 |
| הגברת האחדות בעם | 16 | 4 | 13 | 4 | 12 | 4 |
| כולם באותה מידה/ אף אחד מאלה/ אחר | 9 | - | 9.5 | - | 16 | - |
| סה"כ | 100 | 100 | 100 | |||
ב. העדפת השלום לאורך זמן (ציבור יהודי)
רצינו לדעת אם הסקר של אוגוסט 2018 הוא חריג או שמא מדובר בתופעה קבועה. השווינו אפוא את העדפות הציבור לאורך זמן, ומן ההשוואה עולה שרק בסקר "עתיק" משנת 1969 רוב הנשאלים (57%) ראו בשלום כשלעצמו את הנושא החשוב ביותר. בשאר השנים נושא זה היה ממוקם נמוך יותר, עד לשפל של 2018 שהצגנו לעיל, ככל הנראה בהתאם לאירועים ולהתרחשויות האחרונות. לרוב, נושאים אחרים הוערכו כחשובים יותר: המצב הכלכלי, היכולת הצבאית/ביטחונית, השסעים הכלכליים-חברתיים והאידיאולוגיים והשחיתות השלטונית.
שיעור הסבורים שהשלום הוא הנושא החשוב ביותר, ודירוג שכיחות הבוחרים בשלום מתוך מספר הנושאים/היעדים שהוצגו בסקר (יהודים, 1969–2018; % ודירוג בין הנושאים)
| סקר | % שלום | מקום מתוך אפשרויות תשובההמונה בכל נתון מראה את דרגת החשיבות של השלום לפי שיעור הבוחרים בו ראשון בהשוואה לשיעור הבוחרים כראשון בכל אחד מהנושאים האחרים שהוצגו באותו סקר. המכנה משקף את מספר הנושאים שהוצגו לבחירה באותו סקר. |
| נוב-69 | 57 | 01-ספט |
| אוג-81 | 20 | 03-אוג |
| אוג-88 | 19 | 02-יונ |
| יונ-92 | 24 | 01-יול |
| יול-98 | 19 | 03-אפר |
| אוג-00 | 18 | 03-אפר |
| אפר-08 | 19 | 01-מאי |
| אפר-09 | 11 | 04-יונ |
| מרץ-11 | 14 | 03-ספט |
| ספט-11 | 12 | 03-ספט |
| ינו-12 | 17 | 03-יול |
| אפר-12 | 15 | 03-יול |
| אפר-14 | 9 | 05-מאי |
| אוק-17 | 11.5 | 05-יונ |
| אוג-18 | 7 | 06-יונ |
תרשים 1 להלן מציג את שיעור הבוחרים ב"שלום" כנושא החשוב ביותר בסקרים שנערכו בשנים 1969–2018. תרשים 2 שלאחריו "מתקנן" את התוצאה הזאת לפי מספר אפשרויות הבחירה באותו הסקר. התִקנון מאפשר יצירת מכנה משותף לצורך ההשוואה, שכן הסיכוי לשיעור בחירה גבוה יותר גדל ככל שמספר האפשרויות שהוצגו בסקר קטן יותר.אופן התקנון היה כדלקמן: אחוז הבוחרים בשלום בעדיפות ראשונה חולק במספר הנושאים שהוצגו לבחירה באותו סקר. לדוגמה: שני סקרים שבהם 25% העדיפו את נושא השלום. בסקר א הוצגו 4 נושאים הרי אם העדפת השלום דומה לשלושת הנושאים האחרים תקנונה יהא 25/25=1, ובסקר ב שבו הוצגו 10 נושאים, התקנון יהא 25/10=2.5. כלומר, בשני הסקרים אותו אחוז העדיף את נושא השלום, אך משקלו של השלום בסקר ב יהיה גבוה יותר (בגלל מספר האפשרויות הרב יותר שהוצג לבחירה).
ציר ה-Y: היחס בין אחוז הבוחרים בשלום לבין 1 (חלקי) /מספר האפשרויות לבחירה שהוצג בכל סקר.
כצפוי, שני התרשימים מאשררים כי נקודת שיא בחשיבות השלום הייתה ב-1969. ואולם תרשים 2 מלמד שמיולי 1998 חלה ירידה בחשיבות השלום, עם עלייה מסוימת בסקרי מרץ 2011-ינואר 2012, ומאז אפריל 2012 חשיבות השלום הולכת ופוחתת.
עוד ניכר שלמרות החשיבות הנמוכה המיוחסת לנושא השלום, באפריל 2014 ובאוגוסט 2018 חשיבות הטיפול בנושא השלום הייתה נמוכה במיוחד מבחינת העניין של דעת הקהל היהודי בישראל.
ג. העדפת השלום לאורך זמן לפי מחנה פוליטי
נשאלת השאלה אם הירידה בחשיבות השלום היא נחלת כל המחנות הפוליטיים בישראל, ואם יש הבדלים ביניהם לאורך זמן.הניתוח לפי מחנה פוליטי מדיני-ביטחוני התאפשר רק בסקרים שבהם הוצגה שאלת ההגדרה העצמית של השתייכות למחנה מדיני-ביטחוני.
לוח 4 מציג את דירוג החשיבות של השלום לאורך זמן לפי שיעור הסבורים בכל מחנה פוליטי שהוא הנושא החשוב ביותר, בהשוואה לסבורים כך לגבי נושאים אחרים.
לוח 4: סדר הדירוג של השלום כנושא החשוב ביותר במועדים שונים, לפי מחנה פוליטי
| מועד הסקר ומספר נושאים שהוצגו | ימין | מרכז | שמאל |
| יוני 1992 (מתוך 7) | 2 | 1 | 1 |
| מרץ 2011 (מתוך 9) | 5 | 3 | 2 |
| ינואר 2012 (מתוך 7) | 4 | 2 | 1 |
| אפריל 2014 (מתוך 5) | 5 | 2 | 2 |
| אוקטובר 2017 (מתוך 6) | 6 | 2 | 2 |
| אוגוסט 2018 (מתוך 6) | 6 | 6 | 3 |
בכל מועד שנבדק דירוג החשיבות של השלום בימין נמוך מזה של שני המחנות הפוליטיים האחרים, ומלבד יוני 1992, חשיבותו נמוכה מזה של רוב או כלרוב בסקרי 2011, 2012 וכל בסקרי 2014 ו- 2017 הנושאים האחרים שהוצגו בסקר. התנודה העיקרית בדירוג החשיבות של השלום ניכרת לאחרונה בקרב מי שמזהים את עצמם כאנשי מרכז. במהלך כל השנים היה השלום אצלם בדרגת חשיבות דומה או מעט נמוכה מזו של השמאל, אבל בסקר האחרון, מאוגוסט 2018, הוא ירד לתחתית דירוג החשיבות, בדומה לדירוג בימין. עבור השמאל השלום היה במרוצת השנים הנושא החשוב ביותר או השני בחשיבותו, אך גם אצלם ניכרת ירידה למקום השלישי בשנה האחרונה. תרשים 3 מציג זאת בבירור.
מדד רגיש יותר להבדלים בין המחנות הפוליטיים הוא עוצמת החשיבות לפי מספר האפשרויות שהוצגו בכל סקר. בדומה לדירוג שהצגנו לעיל, עוצמת הבחירה בשלום כנושא החשוב ביותר בכל מועד שנבדק גבוהה ביותר בקרב מחנה השמאל, אחריו בקרב אנשי המרכז ולבסוף – בקרב המזהים עצמם עם הימין. חישוב העוצמה מראה כי ה"נפילה" הגבוהה ביותר בשיעור הבוחרים בשלום כנושא חשוב ביותר בין יוני 1992 עד לאוגוסט 2018 אירעה בקרב המגדירים עצמם "מרכז".
תרשימים 3 ו-4 מלמדים שהשפל בחשיבות המיוחסת לנושא השלום בסקר אוגוסט 2018 הוא נחלת כל המחנות הפוליטיים. עם זאת, לאורך זמן הירידה אינה שיטתית. בתרשים 4, שהביא את מספר האפשרויות שהוצגו בסקרים השונים לידי מכנה משותף (תקנון), ניתן לראות שב-3 המדידות האחרונות (מאפריל 2014 ואילך) החשיבות היחסית של השלום נמוכה יותר, הן בקרב בוחרי הימין והן בקרב בוחרי השמאל, בהשוואה ל-3 המדידות הקודמות יותר (עד אפריל 2014). כמו כן התִקנון מאשש כי התנודות החזקות ביותר בכל הקשור לחשיבות השלום ניכרות בקרב המרכז המדיני-ביטחוני. ייתכן שבכך ניתן להסביר את ה"זגזוג" בהתבטאויות המדיניות-ביטחוניות של יאיר לפיד, מנהיג מפלגת המרכז העיקרית "יש עתיד".