לשנות את השיטה- פריימריז ביום הבחירות
שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת
שיטת הבחירות הנהוגה היום בישראל מיצתה את עצמה, וכמו כל דבר בחיים, גם היא זקוקה לרענון ותיקון מהיסוד. עיקר חסרונה נוגע לקשר החלש שיש לציבור עם נבחריו בכנסת. בתשיעי באפריל, רוב הציבור יבחר בקלפי מנהיג, ורק "מיטבי לכת" מעטים יבחרו להצביע לפי הרכב רשימת המועמדים. ובצדק, כמובן - הרי בבואנו לקלפי אנחנו בוחרים רק ברשימה, ואין לנו שום אפשרות להשפיע על ההרכב שלה.
אולי התרגלנו לשיטה זו, אבל היא אינה נפוצה. רוב הדמוקרטיות שיש בהן שיטת בחירות דומה לישראל (שיטה יחסית עם רשימות מועמדים) מאפשרות לבוחר בבואו לקלפי לבחור לא רק במפלגה, אלא גם במועמדים ספציפיים מתוכה. כך נוהגות למשל 18 מתוך 21 הדמוקרטיות החברות ב-OECD.
אפשר וכדאי לאמץ שיטה דומה גם בישראל – שיטת ה"פריימריז ביום הבחירות", המכונה גם "פתק חצי פתוח". היא קיימת, בצורות שונות, בדמוקרטיות כמו דנמרק, הולנד, שבדיה, בלגיה, נורבגיה, אוסטריה, סלובניה, סלובקיה, צ'כיה ועוד.
בשיטה זו, המצביע יוכל לבחור באחת משתי אפשרויות: א. להכניס את הפתק של הרשימה שבו בחר למעטפה כפי שהוא, מבלי לסמן אף מועמד; ב. לסמן על גבי פתק ההצבעה שמות של כמה מועמדים ספציפיים, כפי שייקבע בחוק – למשל עד 3 או 5 מועמדים (אך לא את ראש הרשימה, שמקומו "משוריין"). בעת ספירת הקולות ייספרו לא רק הקולות שהוענקו לכל רשימה, אלא גם הקולות ה"אישיים" שקיבל כל מועמד. אם מועמד כלשהו יקבל מכסה מסוימת של קולות אישיים שתיקבע בחוק, הוא יוקפץ במעלה הרשימה.
שיטת הפתק החצי פתוח תשפיע דרמטית על המחויבות, ההיענות והאחריות של חברי הכנסת כלפי הבוחרים. היא גם תתמרץ את המפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן, ותגביר את המודעות פוליטית בקרב חלקים נרחבים מהאוכלוסייה בישראל. השפעה חשובה נוספת היא צמצום התופעות השליליות המלוות את הפריימריז, כמו "קבלני קולות" ו"מתפקדים לא כנים", שמתפקדים למפלגה אחת ומצביעים למפלגה אחרת. חשוב להדגיש – גם בשיטה זו יצטרכו המפלגות להרכיב רשימות מועמדים, בפריימריז או בכל שיטה אחרת. אבל ביום הבחירות יוכלו הבוחרים לשנות, ואולי אף "לתקן" – את רשימות המועמדים שקבעו המפלגות.
אפשר לטעון ששיטת בחירות כזו תעודד פרסונליזציה, שכן למעשה כל מועמד ייאבק בחבריו לרשימה. אלא שבפועל, הפוליטיקה האישית ממילא הולכת ומתחזקת, והשיטה המוצעת צפויה דווקא לרתום אותה לטובת המפלגות: הרי מועמד שירצה לגייס קולות לעצמו יצטרך קודם כל לפעול לטובת הרשימה כולה, וזאת בניגוד להתמודדות בפריימריז, שבה המועמדים פועלים לטובתם האישית בלבד, נגד מועמדים אחרים ולא לטובת המפלגה.
אין מנוס, יש לשפר את כללי המשחק ולאפשר לכל בעלי זכות הבחירה לקחת חלק אמיתי בקביעת 120 חברי הכנסת שלנו. פריימריז ביום הבחירות היא הדרך היעילה הפשוטה והמוכחת לתיקון שיטת הבחירות בישראל.
פורסם לראשונה בדה מרקר.