האטה בשילוב חרדים בחברה

הקואליציה בכנסת היוצאת לא תרמה רבות לשילוב חרדים בתעסוקה ועיקר ההישגים שאנו רואים הינם תוצאה של חקיקה ומדיניות קודמת. בלא שינוי מדיניות, נראה בעתיד הקרוב עלייה מחודשת בשיעורי העוני במגזר החרדי, פגיעה בשגשוג של כלל המשק והעמקת השסע החרדי-חילוני בחברה הישראלית.

Flash 90

תהליך שילוב חרדים בתעסוקה רוקד בקצב של שני צעדים קדימה- צעד אחד אחורה, כך עולה מניתוח נתונים עדכניים המופיעים בשנתון החברה החרדית בישראל אותו פרסמנו לאחרונה במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה. החדשות הטובות הן תהליך כניסה מתמשך של חרדים לתעסוקה ומצב שבו רוב קטן של גברים חרדים (51%) וכשלושה רבעים של נשים חרדיות עובדים. הגישה של "תעסוקה איכותית" מחלחלת אף היא למדיניות הממשלה ולאוכלוסייה החרדית עצמה והיא מתבטאת בהתמקצעות, שאיפה לקריירה וגיוון בתחומי התעסוקה. להמחשת ההיבט האחרון יש לציין ששיעור החרדיות שעוסקות בתחום החינוך ירד בתלילות מ-57% בשנת 2009 ל-38% בשנת 2016. לא פלא, ששכר הנשים החרדיות עלה בתוך שנתיים ב-12%.

גם בתחומים שקודמים לתעסוקה, כמו שירות צבאי של חרדים ולימודים אקדמיים חלה קפיצה בעשור האחרון. בשנת 2007 התגייסו לצה"ל כ-300 חרדים בלבד ואילו בשנת 2017 התגייסו פי עשרה, למעלה מ-3,000 חרדים. נוסף לכך, 5,000 סטודנטים חרדים למדו באקדמיה בשנת 2010 ומספרם זינק מעל 10,000 בשנת 2017.
הישג חיובי ביותר שלא קיבל תהודה תקשורתית רחבה הינו הירידה בשיעור העוני למשפחות חרדיות. בין השנים 2017-2013 ירד שיעור העוני במגזר החרדי מ-52% ל-43%, זאת כתוצאה מן השינויים בהכשרה לתעסוקה, בכניסה לתעסוקה ובתחומי העיסוק. השוואה לשיעורי העוני בכלל האוכלוסייה (18%) מעלה שהדרך עוד ארוכה, אך מדובר בשיעורי העוני הנמוכים ביותר במגזר החרדי מאז הקיצוצים הגדולים בקצבאות בשנת 2003.

עד כאן חדשות טובות- אבל אל לנו להתעלם מן המגמות המדאיגות שמתפתחות לנגד עיננו. החל משנת 2015 אנו חווים יציבות בשיעורי התעסוקה של גברים ונשים חרדים, לאחר עלייה כמעט רצופה של כ-15 שנה. במקביל, חלה באותן שנים עלייה ניכרת של 20% במספר החרדים הלומדים בישיבות ואינם יוצאים לעבודה ולעומתה בלימה במספר הנכנסים לאקדמיה. הסבר עיקרי לכך הינו הגדלת התמיכה המדינתית באברכי כולל שהתבטאה בשילוש תקציב הישיבות, בהחזרת קצבת אבטחת הכנסה לאברכים מעוטי יכולת, בהסרת המחויבות לעבודת הגבר בזכאות למעונות יום ובעליית-מה בקצבאות הילדים.

המסקנה היא, כי הממשלה האחרונה שקמה ב-2015 פגעה בהשתלבות החרדים בחברה הישראלית וכי עלינו לדרוש מהממשלה החדשה שתקום במהלך 2019 לחשב את המסלול מחדש. בצד החיובי של התמריצים יהיה עליה לשים את הדגש על מתן אפשרות ליציאת גברים להכשרה מקצועית ולתעסוקה בגיל צעיר. חוק הגיוס החדש שיעלה להצבעה בכנסת הבאה עשוי להיות נקודה קריטית לקידום יעד זה. הורדת גיל הפטור לחרדים מגיל 24 לגיל 22 שעולה בקנה אחד עם המגמה של קיצור השירות בצה"ל, תתרום לכך באופן משמעותי ותביא רבים וטובים להיכנס לתעסוקה איכותית בגיל צעיר, כשחלקם עוד רווקים ויכולים לפתח קריירה. עידוד מסלולים של חינוך חרדי ממלכתי שפיתוחם נבלם בשנים האחרונות, ולימודים לבגרות עשויים גם הם להשפיע לטווח ארוך על שיעורי התעסוקה במגזר החרדי ועל רמת ההכנסה של העובדים החרדים. מנגד, ממשלה חדשה לא תוכל להתעלם מן הצורך בבחינת התניה של הנחות במעונות יום ובארנונה במיצוי כושר השתכרות כמו גם את צמצום התמיכה באברכים שאינם עובדים.

הנתונים מראים כי הקואליציה בכנסת היוצאת לא תרמה רבות לשילוב חרדים בתעסוקה ועיקר ההישגים שאנו רואים הינם תוצאה של חקיקה ומדיניות קודמת. בלא שינוי מדיניות, נראה בעתיד הקרוב עלייה מחודשת בשיעורי העוני במגזר החרדי, פגיעה בשגשוג של כלל המשק והעמקת השסע החרדי-חילוני בחברה הישראלית. הגיע הזמן שהממשלה תפסיק לזגזג בהתאם לקואליציה. הגיע זמן בחירות.

פורסם לראשונה בדה-מרקר.