אחרי עשור, רפורמת ועדת קרמניצר לעבירות המתה יוצאת לדרך

שופטים יוכלו להרשיע ברצח ולגזור מאסר עולם גם במקרים שבהם לא הייתה כוונה מפורשת ומתוכננת להמית את הקורבן טרם ביצוע המעשה.

Shutterstock

במכון הישראלי לדמוקרטיה מברכים על כניסת תיקון חוק העונשין (עבירות ההמתה) לתוקף. מדובר בחוק המתבסס על מסקנות ועדה שהוקמה בשנת 2007 בראשותו של פרופסור מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה אשר מסקנותיה הוגשו לשר המשפטים בשנת 2011 ובה היו חברים גם נציגים מפרקליטות המדינה ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומהסנגוריה הציבורית וכן ד"ר עמיר פוקס, חוקר במכון.

עד היום, עבירת הרצח במשפט הישראלי, התבססה ברובה על חוק מימי המנדט הבריטי ודרשה "כוונה תחילה" לרצח כתנאי להרשעה. השינוי המרכזי אותו הציעה הוועדה ושעתיד לעבור, הינו דירוג עבירות ההמתה מחדש, כך שיכללו הגדרות נוספות שישקפו את הספקטרום הרחב של מקרים המובאים לדין ויאפשרו  לבית המשפט להפעיל שיקול דעת ולהביא להלימה בין חומרת העבירה לבין העונש.

כך למשל, יתאפשר להרשיע ברצח ולגזור מאסר עולם גם על מקרה שבו לא ניתן היה להוכיח כוונה להמית את הקורבן מראש אם מבצע העבירה התייחס "באדישות" לאפשרות שתוצאת המעשה תהיה הריגת אדם. ככלל, הגדרת הרצח הבסיסית החדשה ("המתה מתוך כוונה או אדישות")- תאפשר לבחון במקרים מסוימים גם מתן עונש של מאסר עולם לזורקי אבנים שלאו דווקא התכוונו ותכננו להרוג, אך ידעו שזו אפשרות והיו אדישים כלפיה. לחלופין, מקרים שבהם הרצח נעשה כתוצאה מאירוע מתגלגל כמו במקרה של אריק קרפ שהומת בטיילת בתל-אביב לפני למעלה מעשור, ומשום שהיה קשה להוכיח את הכוונה להמית, נגמרו בהרשעה ב"הריגה".

בית המשפט יוכל להרשיע ב"רצח בנסיבות מחמירות", במקרים שבהם מעשה ההרג בוצע למשל כלפי אדם חסר ישע, כלפי בן הזוג כשמדובר בהתעללות שיטתית שהרצח היה שיאה, כשהמעשה בוצע כחלק מפעולת פשע אחרת או פעולת טרור או מתוך מניע גזעני. במצב זה, יחול עונש מאסר עולם חובה, למעט במקרים נדירים. כמו כן, הוגדר בחוק מצב של "המתה באחריות מופחתת" כאשר מתקיימות נסיבות חריגות, המקלות עם האשמה של העבריין: למשל כאשר הנאשם סבל מהתעללות מצד הקרבן או שהוא סובל ממצב גבולי של הפרעה נפשית כמו במקרה של יונתן היילו.

פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס אשר ליוו את התהליך בירכו על אישור החוק וציינו לטובה את העבודה היסודית שבוצעה בעניין זה בוועדת חוקה, חוק ומשפט בראשותו של ח"כ ניסן סלומיאנסקי, אשר הצליח להביא את החוק לאישור חרף פיזור הכנסת, וזאת לאחר מאות שעות עבודה ודיונים במהלך ארבע השנים האחרונות.

יש לציין, כי החוק שעתיד לעבור במליאה אינו כולל חלקים נוספים מהמלצות הוועדה הכוללים בין היתר גם דירוג של עבירת גרימת מוות ברשלנות. חלק זה וחלקים אחרים ברפורמה יעמדו לפתחה של הכנסת ה-21.

השוואה בין המצב כיום למצב שיתקיים לאחר החקיקה:

המצב כיום		הרפורמה המוצעת
העבירה	העונש	העבירה	העונש
רצח	מאסר עולם חובה	רצח בנסיבות מחמירות	מאסר עולם חובה
		רצח (מתוך כוונה או אדישות)	מאסר עולם כעונש מרבי
הריגה	עד 20 שנות מאסר	המתה באחריות מופחתת	עד 20 שנות מאסר (כאשר מדובר בהמתה לאחר התעללות חמורה ומתמשכת - עד 15 שנות מאסר)
		המתה בקלות דעת	עד 12 שנות מאסר