תוכנית החומש למגזר הערבי: בין ייצוג ליישום

אף שקיים יעד ממשלתי לשילוב ערבים בשירות המדינה, ייצוגו של הציבור הערבי במשרדים הממשלתיים נמוך משמעותית מחלקו היחסי בחברה הישראלית. הדבר מקשה על יכולתו לקבל את התקציבים שהוקצו לו, ולצמצם את הפערים שנפערו עם השנים אל מול האוכלוסייה היהודית.

Shutterstock

לאחרונה מלאו שלוש שנים להחלטה אודות "פעולות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020", המוכרת יותר בשם "תוכנית החומש למגזר הערבי". מדובר בהחלטה דרמטית שניתנה במסגרת קואליציה ימנית שבחרה לא פעם לנקוט ברטוריקה חריפה של דה-לגיטימציה כלפי חברה זו ובין השאר אימצה את חוק הלאום תוך התעקשות שלא לעגן בו את עיקרון השוויון. במדריך היישום של החלטת הממשלה כתב איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, כי אחד משלושת העקרונות המרכזיים בהחלטה הינו "טיפול הוליסטי במכלול התחומים המשפיעים על מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית".

בדיקה שערכתי אודות 16 המשרדים והגופים הממשלתיים האמורים ליישם את החלטת הממשלה לעניין זה לפי החלטת הממשלה וכמפורט בדו"ח היישום, מצביעה כי ישנו פער משמעותי בייצוג האוכלוסייה הערבית בקרבם לעומת שיעורם מתוך כלל אזרחי המדינה. עד כאן אין חדש תחת השמש. הממצא אשר מצריך לטעמי התייחסות מיוחדת הוא העובדה כי גם היעד הממשלתי שנקבע לפני שנים רבות לשילוב ערבים בשירות המדינה, אשר עומד על 10%, רחוק מלהתקיים בחלק גדול מהם. למעשה, מתוך המשרדים והגופים הממשלתיים, רק משרד הפנים הכולל את האגף לעדות דתיות ולכן משופע יחסית בעובדים ערבים, ושני משרדים ורשויות (המל"ג ומשרד העבודה והרווחה) עומדים ביעד הממשלתי בעוד השאר מצויים מאחור. כך לדוגמא, לפי נתוני נציבות שירות המדינה שפורסמו באוגוסט 2018 ועדכניים לסוף שנת 2017, עומד שיעור הייצוג במשרד הבינוי והשיכון, האמון על אחד התחומים הקריטיים ביותר עבור החברה הערבית על 4.6% בלבד.

עוד תחום משמעותי המוגדר לטיפול בתוכנית החומש הוא סוגיית הבריאות, אך רק 2.7% מעובדי המשרד הם ערבים. "שיאן" תת הייצוג בהקשר זה הוא המשרד לביטחון פנים שרק 1.6% מעובדיו משתייכים לחברה הערבית. אם זה לא מספיק, קרוב לשנה עברה מאז שעזב ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, איימן סייף, שהיה אמון על ריכוז תוכנית החומש ומחליף לא נראה באופק.

מהנתונים עולה כי מי שאמון על יישום תוכנית החומש לאוכלוסייה הערבית הם בעיקר יהודים - דבר שאינו רק בעל משמעות סמלית. למצב זה השפעה עמוקה על אופן יישום החלטת הממשלה ועל יכולתו של הציבור הערבי לקבל את התקציבים שהוקצו לו ובאמצעותם לצמצם את הפערים האדירים שנוצרו במרוצת השנים ביחס לציבור היהודי בישראל.

ככל שהממשלה מעוניינת להגדיל את פוטנציאל יישום תוכנית 922, עליה לוודא כי במשרדי הממשלה והגופים העוסקים במלאכה יינתן ביטוי וייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. דרך אחת לעשות כן, היא למלא את חובתה לפי חוק שירות המדינה (מינויים) ולקבוע במסגרת החלטת ממשלה יעד עדכני לייצוג האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה בו יקבעו גם יעדים קונקרטיים לייצוגם במסגרת הסגל התיכון והבכיר – בתפקידים אשר יש בהם פוטנציאל להשפיע על קבלת ההחלטות וישומן. לבסוף, אך לא פחות חשוב, יש למנות בהקדם האפשרי מחליף לראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים שימשיך לקדם את התוכנית מול כלל משרדי הממשלה ואף לחזק גוף זה, שתפקידו בין השאר להפיק לקחים מהתוכנית הנוכחית ולהכין את תוכנית החומש הבאה.

גם בתקופת הדמדומים שנגזרה עלינו בעקבות הבחירות, יש להמשיך לקדם מדיניות קריטית זו לכלכלת ישראל ולחברה הישראלית כולה.

פורסם לראשונה בדה מרקר.