בחירות על זהותה היהודית של המדינה

הגיעה העת להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט של נושאי דת ומדינה בבחירות הקרובות, כדי להבטיח שנחייה במדינה יהודית ודמוקרטית, ולא חרדית ודמוקרטית.

Flash 90

ביום שני בצהריים הוטלה ישראל למערכת בחירות. בין הסיבות שנמנו להליכה לבחירות דווקא כעת הייתה חוסר הנכונות של החרדים להתגמש בנושא חוק הגיוס גם כמלא הנימה. סדר היום הישראלי המטורף מטשטש במעט את המרכזיות של סוגיות דת ומדינה בשנה החולפת-עבודות רכבת, גשר בתל-אביב ועוד, כל אלו הביאו שוב ושוב לעימותים ציבוריים ופוליטיים. בכל המקרים מי שהובילו את העימותים היו החרדים. אלא שהחרדים כבר לא אותם חרדים. אם בעבר הפוליטיקאים החרדים ראו עצמם אחראים לגטו החרדי אותו הם מייצגים, התקופה האחרונה מלמדת שהם רואים את עצמם אחראים לדמותה היהודית של המדינה כולה. בעיני רוחם ובחזונם, הם רואים מדינה שהיא חרדית ואולי גם דמוקרטית. בכל המקרים הללו הבית היהודי, מי שדמותה היהודית של המדינה היא לכאורה בראש דאגותיה, נאלמה דום וגם מפלגות אחרות העדיפו לא להתעמת הם החרדים. בבחירות הקרובות הגיע הזמן שהבית היהודי תשוב לשאת בתפקידה ההיסטורי החשוב ותיקח ברצינות אחריות על נושאי דת ומדינה, סוגיות דת ומדינה, יחד עם מפלגות ציוניות אחרות.

שאלת גיוס בחורי הישיבות, כמו סוגיות דת ומדינה אחרות, שהמרכזיות בהן, אופייה של השבת בישראל, הגיור, הנישואין והגירושין ואופים של שירותי הדת כגון הכשרות, מלוות אותנו מראשית ימי המדינה. גם בעבר הן גם הביאו להפלת ממשלות ובשאר הזמן הן פילגו את החברה בישראל והיוו עילה למשברים קואליציוניים חוזרים ונשנים. השוני הוא בנושאי הדגל של דמותה היהודית של המדינה. אם בעבר מי שחרטה על דגלה את הדאגה למדינה יהודית הייתה המפד"ל בגלגוליה השונים, היום אלו החרדים, והמדינה היהודית שהם רואים לנגד עיניהם היא הרבה יותר דתית.

בכל הסוגיות הללו, חלה עם השנים שחיקה בסטטוס-קוו. זאת בעיקר בעקבות פסיקות של בית המשפט העליון, אבל גם בגלל אינטרסים מסחריים ופעילות של גופים אזרחיים שפעלו ליצור אלטרנטיבות לשירותי הדת של הרבנות הראשית, ולקדם פלורליזם בדמותה היהודית של המדינה. המאבקים של החרדים מנסים לאיין את פסיקות בג"ץ ואת השינויים האחרים, ולהפוך את המדינה למה שהם מכנים מדינה יהודית אמתית, כזו שמבטאת בהסדרים החוקיים שלה את הקו החרדי הנוקשה יותר, וזאת בדרך של כפייה וללא שום נכונות להדברות.

במערכות בחירות קודמות, סוגיות דת ומדינה, נדחקו מהמקומות הראשונים ומנהיגי המפלגות לא הרבו לעסוק בהן. זאת מפחד מהחרדים, אבל גם כי התחושה הייתה שהבוחרים לא מוטרדים מהן. את המחיר משלם הרוב הלא חרדי לאחר הבחירות. במצב דברים בו החרדים מכתיבים את האג'נדה בנושאים הללו הרצון של רוב אזרחי ישראל, בהם רוב בני הציונות הדתית, למדינה בה יש זהות יהודית והסדרים שמתאימים להם, מתנפצים אל מול תכתיביהם של החרדים שכופים את תפיסת עולמם הערכית על הציבור הר כגיגית.

למערכת הבחירות הקרובה יכולה להיות השפעה מכרעת על דמותה הערכית של המדינה. אם הפרהסיה והסדרי דת ומדינה בישראל ינועו לצלילי החליל החרדי, רוב אזרחי ישראל ימצאו את עצמם חיים במדינה שאינם מזדהים עם דמותה היהודית. חוסר העניין שמגלים רוב הפוליטיקאים בנושא מחד, והמוטיבציה של החרדים להשפיע על יהודיות המדינה מאידך, צובר עם השנים ריבית דריבית. זוהי הזנחה מהמעלה הראשונה של פוליטיקאים דתיים ואחרים ושל חלקים ניכרים מהציבור את דמותה הערכית של המדינה. בבחירות הבאות, הבית היהודי, יחד עם פוליטיקאים מכל המפלגות חייבים לאזור אומץ ולעסוק בסוגיות הללו ברצינות ולהבטיח שיחד יסדירו סוף סוף את הסוגיות המרכזיות הללו. שאם לא כן, אנו עלולים למצוא את עצמנו, בתוך כמה שנים במדינה חרדית ודמוקרטית.

פורסם לראשונה בשבתון.