שתי דמוקרטיות לשני עמים

כולנו יודעים על המתח הקיים בין אנשי השמאל-מרכז והימין, אך בזמן האחרון ולאור מאבקים שונים בין שני הגושים נפערה תהום נוספת שהולידה שסע חדש – השסע הדמוקרטי, בו כל קבוצה רואה את ישראל כמדינה דמוקרטית באופן שונה לגמרי, בהתאם להשקפות העולם שלה והאופן בו היא תופסת ומגדירה מהי דמוקרטיה.

Shutterstock

אם עד עכשיו דיברנו על המתח בין ערבים ויהודים, דתיים וחילונים או ימין מדיני ושמאל מדיני, נתוני מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 מגלים ששסע משמעותי חדש נולד: השסע הדמוקרטי. במדינת ישראל של שנת 2018 שסע מרכזי שהולך ומתחדד הוא בשאלת היסוד המגדירה את המדינה - מהי דמוקרטיה.

זה לא בא בהפתעה. במבט מעמיק על המאבקים האחרונים בכנסת ובזירה הציבורית, היו סימנים מובהקים לכך - המאבק סביב חוק הלאום והשמטת היסוד הדמוקרטי מהאפיון של המדינה המופיע בו; המאבק סביב מעמדו של בית המשפט העליון והביקורת השיפוטית שהוא מפעיל על חוקי הכנסת; המאבק על מקומם של משרתי הציבור אל מול הפוליטיקאים; המאבק על מקומן של זכויות אדם שהן מעבר לרכיבים החיוניים ביותר של הדמוקרטיה - כל אלו הם מאבקים על הדמוקרטיה עצמה.

נתוני מדד הדמוקרטיה שהתפרסם אתמול מעידים על עוצמתו של השסע הדמוקרטי בישראל. לאורך פרקי המדד ברור כי גוש השמאל והמרכז מחד וגוש הימין והדתיים מאידך, רואים כל אחד לנגד עיניהם דמוקרטיה אחרת ומדינת ישראל אחרת. הנה: רוב משמעותי של מצביעי הימין (כ-65%) חושבים שמצבה של הדמוקרטיה בישראל הוא טוב או טוב מאוד בעוד שמיעוט ממצביעי המרכז-שמאל (כ-20%) סבורים שזה מצבה של הדמוקרטיה; רוב מצביעי השמאל (75%) וכמחצית ממצביעי המרכז (48%) סבורים שהדמוקרטיה בישראל נמצאת בסכנה חמורה, זאת לעומת מיעוט של ימנים (23%) שסבורים כך. ובאותו קו, ככל שמשיבים מזדהים כדתיים יותר הם בטוחים יותר שהדמוקרטיה בישראל לא במצב נורא כל כך. בעוד שרוב החילונים (57%) סבורים שהדמוקרטיה בסכנה, רק מיעוט מקרב המסורתיים והדתיים סבורים כך; רוב מצביעי הימין (כ-60%) סבורים שיש לשלול מבית המשפט עליון את הסמכות לבטל חוקים של הכנסת, לעומת מיעוט (כ-30%) מבוחרי המכרז והשמאל; אז איך ייתכן שבתקשורת המצב מצטייר כל כך רע? או: רוב ניכר של מצביעי הימין (75%) סבורים שהתקשורת מתארת את המצב גרוע מכפי שהוא באמת, בעוד שרק כמחצית ממצביעי המרכז ומיעוט (28%) ממצביעי השמאל סבורים כך.

השסע הדמוקרטי בא לידי ביטוי גם סביב ההסכמה עם ערך דמוקרטי בסיסי כמו הזכות לבחור ולהיות שותף שווה לקבלת החלטות. רוב היהודים שמגדירים את עצמם מסורתיים או דתיים (קרי רוב האוכלוסייה היהודית) סבורים שאין לתת זכות הצבעה בבחירות למי שאינו מסכים להצהיר כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. רק בקרב החילונים יש רוב שלא מסכימים לכך. רוב הימנים ואף רוב בוחרי המרכז סבורים שהכרעות מדיניות חשובות צריכות להתקבל רק ברוב יהודי. מיעוט מבוחרי השמאל סבורים כך. השסע בין הימין והדתיים לשמאל והמרכז בא לידי ביטוי מובן גם בשאלת היחס בין האופי היהודי לזה הדמוקרטי של המדינה. ככלל, בעוד שהימין והדתיים רוצים ישראל יהודית יותר משהיא היום, המרכז-שמאל-חילונים רוצים אותה דמוקרטית יותר.

למרות כל אלו, יש לציין, הישראלים מעריכים את המדינה וגאים להיות חלק ממנה. רוב היהודים סבורים שמצבה של ישראל הוא טוב או טוב מאוד, ורוב מוחלט מהיהודים (88%) ואפילו רוב הערבים, גאים להיות ישראלים.

לא כל הנתונים הללו חדשים אבל המגמה שהם מבטאים ברורה. בישראל הולכת ומעמיקה תהום בין השמאל-מרכז והימין בשאלה שמגדירה באופן יסודי את המדינה: מהי דמוקרטיה. בעוד שהימין והדתיים שואפים לדמוקרטיה רזה מזו הקיימת, ונכונים לוותר על ערכים יסודיים ולשנות את האיזון בין רשויות השלטון, השמאל מבקש לשמר, ואף לעבות את הדמוקרטיה כפי שהיא כיום, ולהפוך את ישראל לדמוקרטיה ליברלית יותר. מה שברור הוא שהשסע הדמוקרטי יהפוך מגדיר מרכזי של המחלוקות הפוליטיות בישראל בשנים הבאות.

פורסם לראשונה בהארץ.