שתי מדינות לשני עמים?

בעשורים האחרונים הציבורי הישראלי חלוק בעמדותיו כלפי הפתרון של "שתי מדינות לשני עמים".ראו פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער, מדד השלום, אוגוסט 2018. ב-25 השנים שחלפו מאז נחתמו הסכמי אוסלו, אנו עדים לתנודות בתמיכת הציבורית בנוסחה זו. בציבור היהודי נקודת השפל בתמיכה הייתה בפברואר 1995, כאשר רק 37% מהנשאלים היהודים תמכו בפתרון שתי המדינות, ומאז עלתה התמיכה עד לשיא של 70% ב-2007.כל תוצאות הסקרים המוצגות במאמר זה מבוססות על מדדי השלום של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ושל אוניברסיטת תל אביב. הסקרים נערכים מדי חודש מאז 1994.

מאז 2007 התמיכה ברעיון נמצאת בירידה. אפילו אחרי נאום בר-אילן של ראש הממשלה נתניהו בספטמבר 2009, שבו הוא הביע את תמיכתו בנוסחת שתי המדינות והצליח להניע רבים ממצביעי הליכוד לתמוך ברעיון זה, לא עלתה התמיכה של הציבור היהודי על 63%. 9 שנים אחר כך, באוגוסט 2018, ירד שיעור התמיכה בקרב היהודים ל-47%. ירידה מתמשכת זו בתמיכה היהודית ברעיון שתי המדינות משקפת ככל הנראה את עמדתו של ראש הממשלה נתניהו בנושא בשנים שאחרי הנאום, עמדה שקיבלה שיקוף גם בהצהרתה של סגנית שר החוץ מהליכוד, ח"כ ציפי חוטובלי, בשנת 2015 כי נאומו של נתניהו "בטל ומבוטל".

הערבים אזרחי ישראל תומכים ברעיון שתי מדינות יותר מהיהודים. רמת התמיכה שלהם הייתה בדרך כלל גבוהה ב-20%–30% מהתמיכה היהודית בפתרון.בסקרים לפני שנת 2000 מספר המרואיינים הערבים אזרחי ישראל היה נמוך מדי לצורך ניתוח. בשנת 200 נוסח השאלה היה שונה מזה של השנים המאוחרות יותר. ("האם ישראל יכולה להרשות לעצמה... מדינה פלסטינית עצמאית", בהשוואה ל"האם אתה תומך או מתנגד..."). ייתכן שהבדל זה מסביר את שיעור התמיכה הנמוך שנמדד אז. למרות תנודות מסוימות לאורך הזמן, משנת 2002 ברוב מהסקרים שיעור התמיכה בקרב הציבור הערבי גבוה מ-90%, ובשלושת הסקרים האחרונים הוא עמד בממוצע על 80%. התמיכה של הערבים אזרחי ישראל בפתרון שתי המדינות גבוהה בהרבה גם מזו של הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה.ראו , August 22, 2016 Palestinian-Israeli Pulse: A Joint Poll, PCPSR. 

שיעור התמיכה בפתרון "שתי מדינות לשני עמים" לפי הצבעה

ההבחנה המרכזית בין שמאל לימין בישראל נוגעת לעמדות המדיניות-ביטחוניות. לא מפתיע אפוא כי תומכי מפלגות השמאל והימין אוחזים לאורך השנים בדעות שונות בנוגע לפתרון שתי המדינות. התרשים שלהלן מציג את התמיכה בפתרון שתי המדינות של כמה מפלגות לאורך זמן.

להבהרה: בתרשים מופיעות המפלגות הבאות כדלקמן: הבית היהודי: בשנים 1994–2008 מופיעים הנתונים המשוקללים של המפלגות מפד"ל ומולדת; המחנה הציוני: מופיעים נתוני מפלגת העבודה, ישראל אחת והמחנה הציוני, בהתאם לשינויים בשמות המפלגה.

הנתונים מלמדים על פער ההולך ומתרחב בין מצביעי מפלגות השמאל לבין מצביעי הימין. עיקר הפער נובע מהירידה התלולה בתמיכה של בוחרי הליכוד ברעיון שתי המדינות בעשור שחלף מאז נאומו של ראש הממשלה נתניהו ב-2009. התמיכה בנוסחת שתי המדינות בקרב תומכי הבית היהודי ויהדות התורה ידעה תנודות במשך השנים, אך תמיד היא נמוכה מזו של בוחרי הליכוד (בממוצע בשלושת הסקרים האחרונים: הליכוד: 36%; יהדות התורה: 19%; הבית היהודי: 16%). בד בבד, התמיכה בקרב תומכי מפלגות האופוזיציה מוסיפה להישאר גבוהה מאוד (בממוצע בשלושת הסקרים האחרונים: מרצ: 91%; המחנה הציוני 87%).בשל המספר הרב של המפלגות בישראל, חלק מהשינויים עשויים לנבוע מהמספר הקטן של נחקרים בסקר מסוים.

שיעור התמיכה בפתרון לפי הגדרה עצמית של דתיות (יהודים)

התמיכה ברעיון שתי המדינות בציבור היהודי משתנה גם לפי הגדרה עצמית דתית. מדד השלום של אוגוסט 2018 מצא שהתמיכה בפתרון שתי המדינות יורדת ככל שעולים בסולם הדתיות לפי הגדרה עצמית. כך, בפתרון שתי המדינות תומכים 69% מהחילונים לעומת שיעור תומכים נמוך בהרבה בפתרון זה בקבוצות האחרות (36% מהמסורתיים; 20% מהדתיים; 11% מהחרדים), ולמעשה בשלוש הקבוצות הלא חילוניות שיעור המתנגדים לפתרון שתי המדינות גבוה משיעור התומכים.

לא יודע	מתנגד	תומך	הגדרה עצמית של דתיות (יהודים)
5	26	69	חילוני
11	54	36	מסורתי
4	71	25	דתי
4	84	11	חרדי
7	47	47	סה"כ

התרשים שלהלן מציג את שיעור התמיכה של היהודים בפתרון שתי המדינות לפי הגדרה עצמית של דתיות. סדר הקבוצות דומה לאורך השנים. רוב מי שהגדירו את עצמם חרדים ודתיים התנגדו תמיד לפתרון זה, ורוב החילונים תמכו בו. התרשים מבהיר כי הירידה בתמיכה מאז 2009 מאפיינת במידה רבה את כל הקבוצות בחברה הישראלית-יהודית, ללא קשר למיקום על סולם הדתיות. ירידה זו בולטת במיוחד בקרב המסורתיים: בשנים 2003–2015 שיעור תמיכתם ברעיון היה נמוך רק בכ-10% מזה של החילונים ואולם בשנתיים האחרונות נמצאה ירידה תלולה בתמיכתם ברעיון שתי המדינות, כך שהיום עמדתם קרובה הרבה יותר לעמדת הדתיים מזו של החילונים (הפער בין החילונים למסורתיים צמח ל-36%!).

שיעור התמיכה בפתרון שתי המדינות לפי גיל (יהודים)

פערים גדולים בתמיכה ברעיון שתי המדינות נמצאו גם לפי גיל. שיעור התמיכה בקרב צעירים נמוך מתמיכתם של נבדקים מבוגרים. כפי שניתן לראות בלוח המסכם את ממצאי מדד השלום מאוגוסט 2018, רק 32% מצעירים (18–34) תומכים ברעיון, בהשוואה ל-47% מגילאי הביניים (35–54) ו-64% מהמבוגרים יותר (55+).

לא יודע	מתנגד	תומך	הגדרה עצמית של דתיות (יהודים)
5	26	69	חילוני
11	54	36	מסורתי
4	71	25	דתי
4	84	11	חרדי
7	47	47	סה"כ

התרשים שלהלן מציג את התמיכה בקרב יהודים בפתרון שתי המדינות לפי קבוצות הגיל לאורך זמן. עד שנת 2000, תחילת האינתיפאדה השנייה, היו רק הבדלים קלים בשיעורי התמיכה בין קבוצות הגיל. ההבדל בין קבוצות הגיל החל להתרחב מ-2007, והצעירים תומכים פחות מהאחרים ברעיון שתי המדינות. בשלושת הסקרים האחרונים ממוצע התמיכה של הצעירים ברעיון זה נמוך ביותר מ-20% מבקרב המבוגרים (גילאי +55).

ייתכן שהפער בין קבוצות הגיל השונות בתמיכה בפתרון האמור המדינות יכול להיות מוסבר על ידי הקשר בין גיל לדתיות.במחקרים שונים נמצא ששיעור הדתיים בקרב יהודים צעירים נמצא בעלייה. ואולם ניתוח סטטיסטי שבו פיקחנו על רמת הדתיות הראה שיהודים מבוגרים נוטים לתמוך במידה רבה יותר ברעיון שתי המדינות, כלומר ההבדלים בין קבוצות הגיל נותרים בעלי משמעות סטטיסטית גם כאשר רמת הדתיות של קבוצות הגיל דומה. במילים אחרות, בכל אחת מקבוצות ההגדרה הדתית ההתנגדות הרבה ביותר לפתרון שתי המדינות היא בקרב הצעירים, בהשוואה למבוגרים יותר מאותה קבוצה דתית.