מפגן של סולידריות עולמית - זכויות אדם באו"ם

בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה- 73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. רבים מאיתנו מתייחסים במידה רבה של צדק, למועצת זכויות האדם כגוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו. אך לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא.

בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה-73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. האו"ם הוקם בשנת 1945 על מנת למנוע מלחמת עולם שלישית, ומבחינה זו נחל הצלחה מסוימת (אם כי הוא לא הצליח למגר כליל את המלחמות בעולם). אך הוא נועד גם לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי הכלכלה והחברה ולהגן על זכויות האדם בעולם.

הקהל הישראלי נחשף לפעילות האו"ם בתחום זכויות האדם, בדרך כלל כאשר הוא שומע על דיוני מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל, ורואה, במידה רבה של צדק, במועצת זכויות האדם גוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו, ועל מנת להרחיק ביקורת מעצמן. מבחינת חתולים השומרים על השמנת.
זאת ועוד, הקהל הישראלי פחות חשוף לעבודה המקצועית הענפה המתבצעת במסגרת האו"ם לקדם בכל רחבי העולם את ההגנה על זכויות האדם, וזאת מתוך תפיסה הרואה בזכויות אדם רעיון אוניברסלי לגביו קיימת סולדיריות עולמית. העבודה הזו מתבססת בעיקר על תשע אמנות בינלאומיות בנושא זכויות אדם, שרוב מכריע של מדינות העולם חתמו על רובן (כל המדינות חתמו על חלקן). האמנות קובעות מהן זכויות אדם שהמדינות מתחייבות לכבד. והפיקוח על יישום האמנות מתבצע על-ידי ועדות של מומחים עצמאיים.

כל המדינות בעולם המדווחות באופן קבוע על המצב בשטחן, מתבקשות לספק הסברים על הפרות שביצעו, ונדרשות לתקן את החוקים שלהם ולשנות את מדיניותן בהתאם להמלצות המומחים מטעם האו"ם.
ביקורת זו, שאינה בעלת אופי פוליטית, החלה על כל המדינות במידה שווה, מובילה לעתים קרובות לתוצאות חיוביות מוחשיות. רק השבוע, הוועדה לזכויות האדם של האו"ם, ועדת מומחים המפקחת על יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, קיבלה דיווח על כך שעונש המוות בוטל בבנין (מדינה במערב אפריקה); שבית המשפט החוקתי בדרום קוריאה חייב את הממשלה לאפשר לסרבני מצפון, שירות אזרחי חלופי לשירות צבאי; כי רואנדה ביטלה את האיסור הפלילי על לשון הרע; וכי יוון הקימה נציבות מיוחדת לבדוק תלונות על אלימות שוטרים; מוקדם יותר השנה, אירלנד ביטלה את האיסור הגורף בחוקה נגד הפלות; וקירגיסטן שילמה פיצויים לבני משפחה של עציר שעונה למוות. בכל המקרים מדובר ביישום המלצות ספציפיות של הוועדה לזכויות האדם, שניתנו בעת שנבחן מצב זכויות האדם בשטחן.

בצד ההתקדמות במישורים מסוימים ובמדינות מסוימות יש נסיגה במקומות אחרים. ברור גם כי אמנות זכויות האדם שנכתבו לפני למעלה מחמישים שנה צריכות להתאים את עצמן לשינויי הזמן, ההגירה המסיבית, המהפיכה הטכנולוגית, טרור, גלובליזציה ואתגרים רבים אחרים.
אך בכל הקשרים אלה, לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא, וכי גם המדינה עצמה כפופה לנורמות בסיסיות אותן היא מחוייבת לכבד.