ד"ר שקד ומר ברינגר

ד"ר גיא לוריא, חוקר במרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים מגיב למאמר גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים על מאמרו בכתב העת השילוח: השאיפה להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין מסוכנת ולא ראויה.

Flash90 | עו"ד גיל ברינגר

במושב החורף הקרוב תעלה שוב לדיון בכנסת הצעת חוק ממשלתית, שאושרה בקריאה ראשונה, אשר מבקשת לשנות את דרכי בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

לפי ההצעה החדשה כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו (בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה), בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור שבראשה יעמוד מנכ"ל המשרד, אשר ימנה שניים מתוך ארבעת חבריה האחרים של הוועדה (אחד משניהם בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה).  

מבקרי הצעת החוק, לרבות כותב שורות אלה, גורסים שמדובר במהלך שנועד לכרסם בתפקיד היועץ המשפטי. מדובר בבעל תפקיד שלא רק מסייע למשרד הממשלתי להגשים את מדיניותו, אלא גם משמש שומר סף המקפיד על כך שהמשרד פועל בהתאם לחוק ולכללי מינהל תקין, לרבות בהקשר של מניעת שחיתות. המבקרים טוענים, לכן, שדרך המינוי המוצעת נועדה לחזק את כוחם השרירותי של השרים, לפגוע במינהל התקין, ולצמצם את עצמאות ומקצועיות השירות הציבורי. שרת המשפטים שמקדמת את הצעת החוק מנסה להרגיע את הרוחות. כפי שאמרה בעת שהציגה את הצעת החוק מעל דוכן הכנסת: "אני לא הלכתי למתווה של משרת אמון, כי בכל זאת יועץ משפטי הוא גם שומר סף... לכן כל הצעקות על החוק הזה, הן לא במקומן".

אך בימים האחרונים יועץ שרת המשפטים גיל ברינגר הוציא את המרצע מהשק. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "השילוח", תקף ברינגר את מה שהוא כינה "המחטף", שבמסגרתו "צמח מן האין מיתוס של שומרי סף". במאמר מביא ברינגר ראיות היסטוריות לכך שתפקידו זה של היועץ המשפטי הוא בכלל המצאה של השנים האחרונות ומחטף של מערך הייעוץ המשפטי. בעבר, לטענתו, היה ברור "כי נאמנותו של היועץ המשפטי היא ללקוחותיו בממשלה". באשר ליועץ המשפטי במשרד ממשלתי, לפי ברינגר תפקידו בכלל אינו להיות שומר סף, אלא רק משרתו של השר. כפי שהוא מסביר, "עד היום מונו היועצים המשפטיים למשרדים באמצעות ועדת מכרזים – הליך המשאיר את הלקוח המרכזי ללא אפשרות להכריע בשאלת נציגו". הצעת החוק הממשלתית בנושא אמורה להביא, אם כן, ל"היפוך המגמה" של תפקיד היועץ המשפטי כשומר סף.  

קצרה היריעה כאן מלהצביע על כל הבעיות עם הניתוח הזה. אציין כאן רק שכבר בנובמבר 1948, בתזכיר שנוסח במשרד המשפטים על תפקיד היועץ המשפטי, נכתב ש"תפקידו הקונסטיטוציוני העיקרי של היועץ המשפטי הוא להבטיח שכל פעולותיה של הממשלה תהיינה חוקיות בתכלית" ואף נכתב שאחד מתפקידיו הוא "מניעת שחיתות בפקידות הממשלתית".

עם זאת, ברינגר עושה עמנו שרות חשוב. הוא משמש כאִיד לנפשה של השרה שקד; חלון למטרותיה האמיתיות. בניגוד לטענותיה בכנסת, מטרת הצעת החוק הממשלתית היא להשליך לפח את היותו של היועץ המשפטי שומר סף. מטרתם של דוקטור שקד ומר ברינגר היא אחת: להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, שיעשה את דברו גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין. שקד וברינגר שואפים ליועצים משפטיים שיכתבו בחוות דעתם בדיוק את מה שמכתיבה להם הממשלה ושריה. הם רוצים שיתמנו יועצים משפטיים "נוחים" שיתעלמו מחוקים שעומדים בדרכם של השרים, לדוגמא לשם מציאת "ג'ובים" למקורבים או כדי לאפשר הוצאות כספיות מפוקפקות. למרות קריאות ההרגעה של השרה שקד, מסתבר שצעקותינו על הצעת החוק הזו הן במקומן.

פורסם לראשונה במקור ראשון.