סקירה

"יום שישי השחור"- סקירה על דו"ח צוות הבדיקה המטכ"לי

| מאת:

דו"ח צוות הבדיקה המטכ"לי על ארועי "יום שישי השחור" במבצע צוק איתן מעלה לדיון כמה סוגיות באשר לנוהל חניבעל והשימוש בכוח. להלן שש נקודות, ששווה לדון בהן:

  1. חקירה מעמיקה מדי? לפחות ביחס לאירוע "יום שישי השחור" בתאריך ה-1 באוגוסט, נראה כי מנגנון הבירור המטכ"לי ביצע עבודת מחקר יסודית ביותר, לרבות איסוף נתונים בהיקף רב ביותר. מדובר מחד בהוכחה לרצינותו ואיכותו של המנגנון, ומאידך הדבר מעלה תהיה האם חקירה שכזו, ללא שימוש בכלים של חקירה פלילית וסמכויות חקירת חיילים כפי שקיימות במצ"ח, היא דבר נכון מערכתית?

  2. משך זמן החקירה- החקירה ארכה למעלה מארבע שנים, דבר המנוגד להמלצות ועדת טירקל לשימוש במנגנון הבירור המטכ"לי בכדי לבצע בדיקות עובדתיות מהירות, שיאפשר לפצ"ר לסנן מקרים שבהם יש צורך לפתוח בחקירה פלילית ומקרים שאינם עומדים ברף זה. למשך זמן החקירה הייתה משמעות בזירה המשפטית הבינלאומית, בה השתמשו כנגדנו במשך הזמן וטענו כי החקירה אינה אפקטיבית ו"מתמסמסת".

  3. לא היה שימוש בלתי מידתי בכוח- לפי ממצאי החקירה, רוב ההרוגים נורו בתקיפות מהאוויר ולא בתקיפות של כוחות ארטילריה ושריון שיכולת הדיוק שלהם מוגבלת, בוודאי בשטח צפוף. זהו ממצא חשוב כנגד הטיעונים על שימוש בכוח בלתי מידתי.

  4. נוהל חניבעל- היה או לא היה? לפי ממצאי הצוות, פעילות הלחימה התרחשה ללא קשר לחטיפת הדר גולדין, היות שחמאס הפרה את הפסקת האש, וכוחות צה"ל נכנסו לשטח והתקיפו מטרות צבאיות לגיטימיות. אבל גם אם ממצאי צוות החקירה נכונים, ורוב ההרוגים לא היו כתוצאה מניסיונות למנוע את החטיפה, אלא מהצורך להגן על חיילים, הדו"ח כן מציין שהסיבה לפעילות המהירה שדרשה עוצמת אש רבה, הייתה הניסיון לסכל את החטיפה. צוות הבדיקה, נמנע, לפחות לפי הפרסום מלדון בשאלה מהו מספר האזרחים הבלתי מעורבים שנהרגו כתוצאה מהצורך בפעילות מהירה זו, ואילו אמצעי זהירות ננקטו בכדי למנוע פגיעה בבלתי מעורבים. דיון שכזה, אינו מופיע בממצאים שפורסמו לעיון הציבור, דבר בעייתי ביותר.

  5. איסוף מודיעין ואזהרות לאוכלוסייה האזרחית- הפצ"ר דן במסגרת הדו"ח בשורה של אירועים שבהם נפלו טעויות בהערכת מספר האזרחים המצויים במבנה, שגרמו להרג של בלתי מעורבים. למשל- מבנה שזוהה כתשתית של חמא"ס, שפעל בו גם בית קפה, עליו לא היה ידוע. מקרים אלו מעלים את השאלה מהי רמת המודיעין הסבירה שאותה צריך מפקד צבאי לאסוף לפני תקיפה של מבנה מאוכלס, בהינתן שלא ניתן לבצע אזהרה מראש של הנמצאים בו, מטעמים מבצעיים. נראה כי בהקשר זה, הפצ"ר מאמץ עמדה גמישה יחסית, וגורס כי בכל מקרה שבו האזהרה תפגע בתקיפה, ניתן לוותר עליה. עמדה זו תואמת לדין הבינלאומי, למעט חריגים. אך עולה השאלה- האם הרף הפלילי הוא הרף היחיד שיש להתחשב בו? דיני הלחימה עוסקים בחובתן של מדינות ולא של יחידים. במקרה זה, ניכר כי ישנו פער ניכר בין עמדות מחברי הדו"ח, לבין הגישה המחמירה שבה נקטה ועדת החקירה בראשות השופטת שטרסברג כהן שבחנה את פעולות שירותי הביטחון סביב הסיכול הממוקד של סלאח שחאדה בשנת 2002. לכן, ראוי היה לציין כי מדובר בסוגיה שיש להרחיב בה, גם אם לא בהיבט הפלילי, על מנת ללמוד כיצד לנקוט משנה זהירות בעתיד.

  6. כשירות הדו"ח להגנה על מדינת ישראל מפני חקירה בינלאומית- בשל העובדה כי חקירה פנימית אפקטיבית היא תנאי המונע חקירה חיצונית, קיים סיכוי כי הדו"ח המקיף יתקבל בערכאות בינלאומיות כמו בית הדין בהאג. כך הדו"ח ישמש להגנה משפטית על מדינת ישראל בפני ערכאות בינלאומיות. עם זאת, צפוי ויכוח בזירה המשפטית על שאלת האפקטיביות של הדו"ח, בשל משך החקירה הארוך וטענות העלולות לעלות כנגד עצמאותו של הגוף החוקר וכן על הנחות המוצא של הניתוח המשפט, ובעיקר הנקודה כי יש לבדוק כל תקיפה ותקיפה באופן נפרד ולא את התמרון כולו.