חקירות בסימן שאלה

ארבע שנים חלפו מ"יום שישי השחור", שבו נהרגו הדר גולדין, בניה שראל וליאל גדעוני ז"ל ברפיח, לקראת סיומו של מבצע צוק איתן. על פי דיווחים בתקשורת, כוחות צה"ל ירו באותו יום אלפי פגזים וטילים במאמץ למנוע את חטיפתו של הדר גולדין, שהסברה הייתה שנחטף בעודו חי. לפי טענות הפלסטינים, עשרות, ואולי יותר, אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים נהרגו מהפגזות אלו. מאז, במשך כמעט ארבע שנים, נחקר המקרה. ראשית במנגנון הבדיקה המטכל"י, וכעת, לאחר שהמנגנון סיים את עבודתו, התיק מצוי בידי הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית. כמובן, שאפילו אם תיפתח חקירה כזו, היא צפויה לאורך חודשים ארוכים.

Flash 90

מנגנון הבדיקה המטכל"י, מנגנון חקירה שחוזק מאוד בעקבות דו"ח ועדת טירקל שהוקמה לאחר תקרית המרמרה, נועד לרבע את המעגל. מחד: לחקור בצורה אמתית חשדות להפרת הדין על ידי חיילי צה"ל, ולא לאפשר מצבים של הסתרת העובדות בעקבות "תחקירים יחידתיים". מאידך: לא לפתוח מיד בחקירה פלילית בכל פעם שיש תלונה כנגד חיילי צה"ל, וזאת מתוך הכרה בכך שחלק ניכר מהתלונות הן תלונות שווא, ושחקירה פלילית כנגד חיילים שביצעו פעולות מבצעיות על פי פקודה היא סוג של "עונש". מנגנון הבדיקה המטכל"י נועד להביא לבדיקה מהירה של העובדות, על מנת שההחלטה של הפצ"ר האם לפתוח בחקירה תהיה מבוססת, לפחות לכאורה, על תשתית עובדתית סבירה. מטרה נוספת וחשובה של המנגנון היא גם ליצור מנגנון שיענה על הדרישה של הדין הבינלאומי לחקירה אפקטיבית שתחסום כל ניסיון בינלאומי להתערב בנושא ולחקור אותו על ידי מנגנונים פליליים בינלאומיים, דוגמת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

אלא שהמקרה של "יום שישי השחור" חושף, את הבעייתיות שבמנגנון הזה.

ראשית, בניגוד למצ"ח, מנגנון הבדיקה המטכל"י מוקם בכל מבצע מחדש, ואינו פועל באופן שוטף. המנגנון מצוי בתת תקנון כרוני, וממילא מצליח לחקור רק חלק מהתלונות, וגם אז לאחר זמן ניכר.

שנית, המנגנון מאפשר לפרקליט הצבאי הראשי לא להתחיל מיד בחקירה פלילית גם במקרים שבהם ייתכן שבעבר היה מורה על כך באופן מיידי. העובדה שקיים מנגנון בדיקה פנימי, מאפשרת לפצ"ר לקבל את ההחלטה הקלה ולהעביר גם מקרים "גבוליים" לידי המנגנון.

ולבסוף ממד הזמן – ברור שחקירות של פעולות מבצעיות לוקחות זמן רב. במיוחד אם הצד השני הוא אויב שאינו משתף פעולה, ומעורבים באירוע גורמים צבאיים רבים. אבל צריך להודות על האמת- ארבע שנים לחקירה לפני קבלת החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית הן זמן בלתי סביר. גם משום שהסיכוי להגיע לחקר האמת לאחר ארבע שנים נמוך. ולא פחות חשוב, משום שאחת הדרישות בדין הבינלאומי לחקירה אפקטיבית היא ביצועה במהירות הראויה. לכן – ככל שמטרה של החקירה היא לחסום התערבות בינלאומית, חקירה שלוקחת ארבע שנים לא תשרת מטרה זו. נוסף על כך, התארכות משך החקירה מהווה גם עינוי דין עבור החיילים המעורבים בתקרית שרובם בוודאי השתחררו, או מפקדים שקידומם מתעכב.

טענות אלו אינן קשורות כלל לתוצאות החקירות. עד כה סגר הפצ"ר כמעט את כל התיקים ביחס לאירועים בעזה, למעט מקרה אחד שבו הועמדו חיילים לדין, והורשעו, על עבירת ביזה. ייתכן שלא בוצעו שום עבירות, ושכל ההחלטות של הפצ"ר לסגור את התיקים נכונות. ייתכן שגם בתיק של אירועי יום שישי הראשון באוגוסט לא התקבלו החלטות החורגות ממתחם הסבירות. אבל אם הפרוצדורה של החקירה פגומה, אין שום דרך להוכיח זאת.

את מנגנון הבדיקה המטכ"לי יש להפוך לקבוע, ולעבותו באנשי מילואים ייעודיים שיגויסו במקרה הצורך. יש לקבוע, בהתאם להמלצת ועדת טירקל, לוחות זמנים מהירים וקצרים לעבודת המנגנון, שהמערכת כולה תהיה מחויבת להם. ובעיקר – יש לדרוש מצה"ל, ומהפצ"ר לקבל החלטות במהירות הראויה.

פורסם לראשונה בהארץ.