בין הדרה לאפליה במערכת הבריאות

אחד הטעמים המרכזיים ביסוד הצורך בייצוג בצמתי הכרעה מרכזיים בתחום הבריאות עניינו כשירות תרבותית ככלי לצמצום פערי בריאות. ידע על ההקשרים החברתיים, המעמדיים והאתניים של קבוצות שונות, הכרחי לקבלת החלטות על תרופות וטכנולוגיות המיועדות להכללה בסל הבריאות

דו"ח ההמלצות של הועדה המתכללת בנושא גזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות שהוגש בחודש שעבר ראוי לשבח. יחד עם זאת, נדבך אחד שלוקה בחסר בדו"ח נוגע לסוגיית הייצוג ההולם לחברה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות. אמנם, הדו"ח מציין כי "השתתפות ערבים במוקדי קבלת החלטות מרכזיים במשרד הבריאות ובקופות חולים עדיין מוגבל" ומוסיף כי ייצוג הולם עשוי "ליצור שינוי בדפוסי ההתנהגות ובדפוסי החשיבה של מוסדות ושל פרטים", אך לא מפרט דוגמאות לכך ונמנע מלהצביע על השלכות העומק לתופעה זו. לכן, דומה כי ראוי להרחיב מעט את היריעה על הקשר ההדוק בין ההדרה לאפליה בכל הנוגע לתת ייצוגם של אזרחי ישראל הערבים במוקדי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות, כהשלמה לממצאים החשובים שעלו בדו"ח.
מחקר שנערך בנושא על ידי עורכות הדין חני בן ישראל ולילה מרגלית במכון הישראלי לדמוקרטיה העומד בין היתר על הקשר בין ההדרה לאפליה במערכת הבריאות מגלה כי מחד גיסא, ישנם נתונים מעודדים בכל הנוגע לשילובם של הערבים בישראל במערכת הבריאות. כך למשל, מספר הרופאים והאחיות הערבים עולה בהתמדה בשנים האחרונות, ואף ישנם שני מנהלים ערבים של בתי חולים ממשלתיים. ואולם, במוקדי קבלת ההחלטות האסטרטגיים של מערכת הבריאות קיים תת ייצוג. כך לדוגמא, במטה משרד הבריאות בירושלים, מקום שבו נקבעת מדיניות הבריאות של מדינת ישראל, שיעור הערבים עומד על פחות מ– 3%. על פי המחקר, זהו המצב גם במועצות ציבוריות ובוועדות מקצועיות האמונות על חלוקת תמיכות ועיצוב תוכניות העבודה של משרד הבריאות. דוגמא מובהקת לכך היא ועדת סל הבריאות המייעצת לממשלה בדבר התרופות והטכנולוגיות הרפואיות שיש להוסיף לסל שירותי הבריאות ומשמשת כאחד מצמתי ההכרעה החשובים במערכת. עיון בפרוטוקולים של הוועדה מהשנים האחרונות מגלה ייצוג חסר משמעותי לאוכלוסייה הערבית. בשנים 2014-2015 למשל, כללה הוועדה שתי נציגות ערביות, בשנת 2016, פחת הייצוג לנציג אחד, ואילו בשנת 2017, לא כללה הועדה נציגים מהחברה הערבית כלל. הוועדה הנוכחית כוללת גם היא נציג ערבי אחד בלבד מתוך 20 חברים.
אחד הטעמים המרכזיים ביסוד הצורך בייצוג בצמתי הכרעה מרכזיים בתחום הבריאות עניינו כשירות תרבותית ככלי לצמצום פערי בריאות. ידע על ההקשרים החברתיים, המעמדיים והאתניים של קבוצות שונות, הכרחי לקבלת החלטות על תרופות וטכנולוגיות המיועדות להכללה בסל הבריאות. דוגמה מאירת עיניים לכך, המובאת במחקרן של בן ישראל ומרגלית מתארת דיון משנת 2014 אותו קיימה ועדת הסל בעניין הכללתם של אמצעי מניעה כגון גלולות למניעת הריון והתקן תוך רחמי בסל הבריאות. עיון בפרוטוקול הדיון מאותה השנה, בה השתתפו בוועדת הסל שתי חברות ערביות, מגלה שבמסגרת הדיון הועלו על ידי אחת החברות הערביות בוועדה דפוסי השימוש באמצעי מניעה בקרב החברה הבדואית כנתונים שיש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה.

דו"ח הוועדה המתכללת ונכונותו של משרד הבריאות למגר את הגזענות בקרבו מחייבת את המשרד ואת סגן השר העומד בראשו לתת דעתם לתת הייצוג של החברה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות ולקבוע יעדים קונקרטיים לשינוי המצב כבר בתכנית העבודה לשנת 2019 כחלק מהתיקון שאמור להביא הדו"ח החשוב שיצא תחת ידם.

פורסם לראשונה בדה מרקר.