דוח מבקר המדינה: "לנתק לאלתר את הקשר שבין המועצות הדתיות הפוליטיקאים והעסקנים"

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה המצביע על ליקויים חמורים במינוי חברי המועצות הדתיות ורבני הערים, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להפוך את המועצות הדתיות למחלקה המספקת שירותי דת, הממונה על ידי מועצת העיר.

במכון מסבירים, כי ממצאי הדוח לפיו רק ב-46% מהמועצות מונו במהלך כהונת הממשלה הנוכחית (נכון לאוקטובר 2017) חברי מועצה כנדרש על ידי שר הדתות היא הוכחה לסיאוב הפוליטי הקיים במנגנון המועצות הדתיות.

חשוב להבין שמדובר במנגנונים בעלי השפעה משמעותית על חיי האזרחים הצורכים שירותי דת, ולא רק הדתיים שביניהם. שכן מדובר בשירותים הכוללים בין היתר שירותי נישואין וגירושין, המקוואות ושירותי קבורה. המצב שבו בפועל רוב המועצות הדתיות ממונות על ידי השר לשירותי דת, באופן שמשרת אינטרסים פוליטיים שלאו דווקא מותאמים למרקם העירוני ולצורכי התושבים בערים ובמועצות, הוא בעיה חמורה.

באשר לליקויים שנמצאו בדו"ח הנוגעים להתנהלות רבני הערים ושהייתם הארוכה בחו"ל, מסבירים במכון, כי זוהי עוד עדות לצורך הדחוף לשנות את דרך מינוי הרבנים ובמקביל חובה לקצוב את כהונתם.

בהקשר זה, מחקר חדש ומקיף של המכון לדמוקרטיה על המועצות הדתיות מתאר את הכשל המבני של המועצות הדתיות שהפכו לגופים פוליטיים הנגועים בליקויים חמורים:

1. פוליטיזצית מינויים: איוש המשרות על בסיס פוליטי־ארצי באופן של "חלוקת ג'ובים" היוצר איכות שירות כושלת וכפל תפקידים שאינו לצורך אמיתי.
2. פוליטיזציה בהקצאת משאבים: פעמים רבות הקצאת משאבי המועצה הדתית וכספי התמיכות נעשית במובהק על בסיס פוליטי צר, ובמקביל האגרות נגבות באופן לא שוויוני.
3. כשלים בדיווח על תקינת העובדים: המחקר מצא חוסר התאמה קיצוני בין כמות התקנים במועצות הדתיות המאוישים בפועל על פי רישומי משרד האוצר ובין כמות התקנים שהמשרד לשירותי דת אישר להעסיק. כך נמצא, כי כמות העובדים בפועל גבוהה ב-57% מזו שאושרה (3417 לעומת 2176).
4. חוסר מקצועיות: ראשי המועצות הדתיות, מתמנים על בסיס פוליטי ומבצעים את תפקידם בצורה לקויה ולא מקצועית.
5. רמת שירות נמוכה: המחקר מצא כי במועצות דתיות רבות איכות השירות גרועה במחלקות הנישואין, קיימים ליקויי תברואה במקוואות, ובנוסף, מתרחש תפקוד לקוי של משגיחי הכשרות ושל הרבנים המקומיים שגם הם עובדי המועצות הדתיות.
6. שימוש בכספים שלא כדין: שימוש בכספים המיועדים לקבורה לטובת כיסוי גירעונות במועצות הדתיות; גביית אגרות לוקה בחסר.
7. היעדר שקיפות: רמת שקיפות והנגשת מידע נמוכה- ברוב המועצות הדתיות לא קיים אפילו אתר אינטרנט שמנגיש את שירותיהן ואת המידע על פעילותן לציבור.
8. ד"ר שוקי פרידמן ואריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, קוראים על רקע הדו"ח המקומם, לבטל את המועצות הדתיות ולהקים במקומן מחלקת דת השייכת למבנה הארגוני של הרשות המקומית, כחלק בלתי נפרד מפעילות הרשות בדיוק במודל של מחלקות הרווחה והחינוך בשלטון המקומי. מחלקות אלו יהיו כפופות לעירייה אך נתונות לרגולציה ויזכו לתקצוב מהמשרד לשירותי דת. "הניסיון מלמד כי הרשויות המקומיות קשובות יותר מכל גוף ציבורי אחר במדינה לצרכים העולים מן השטח, בכלל זה תחום שירותי הדת. מודל זה יחזק את הייצוגיות במתן שירותי הדת, יאפשר להחיל עליהם קריטריונים של מקצועיות, יחזק את מנגנוני הבקרה ויאפשר לשירותי הדת ליהנות מהיתרון לגודל שיספקו הרשויות המקומיות". בנוסף קוראים החוקרים לשנות את אופן מינויים של רבני הערים ולקצוב את כהונתם.