ערבים ויהודים- לא רק בבתי חולים

מערכת הבריאות בישראל השכילה להבין ששילוב המיעוט הערבי בשורותיה הוא רווח לכל הצדדים- למערכת שזקוקה לכוח אדם מיומן, ולאזרחי ישראל הערבים, הזקוקים לעבודות מכניסות שדורשות השכלה אקדמית. את המודל הזה, הגיע הזמן לשכפל.

החיים של היהודים והערבים בישראל מתנהלים בשני עולמות מקבילים כמעט בכל תחומי החיים. אנחנו חיים במרחבי מגורים נפרדים, יש לנו מערכות חינוך נפרדות ואפילו מקומות העבודה של רבים מאתנו הם הומוגניים. אבל יש גם כמה מרחבים בהם המציאות הזו שונה. במערכת הבריאות הציבורית למשל, ניתן למצוא מציאות שפויה יותר, המעודדת לראות את האחר כאדם לפניי כל זהות אחרת.

לאחרונה שמענו על החלטה גזענית של תורמים יהודיים משוויץ שהחליטו לבטל תרומה לבית החולים שיבא, כשהבינו שהיא תממן מענק לרופאה ערבייה מצטיינת. מנכ"ל בית החולים פרופ' קרייס החליט כי לא יבטל את הזכייה גם במחיר איבוד התרומה הנדיבה המסתכמת בחמישה מיליון שקלים בשנה. החלטה זו במציאות העגומה שלנו אינה מובנת מאליה. עם זאת, לא בכדי, החלטה אמיצה שכזו מתקבלת דווקא במערכת הבריאות. מערכת הבריאות בישראל השכילה להבין ששילוב המיעוט הערבי בשורותיה הוא רווח לכל הצדדים- למערכת שזקוקה לכוח אדם מיומן, ולאזרחי ישראל הערבים, הזקוקים לעבודות מכניסות שדורשות השכלה אקדמית. את המודל הזה, הגיע הזמן לשכפל.

ההייטק נחשב לקטר המשק בישראל ולמרות היותו כזה אוכלוסיות רבות מודרות ממנו ובהם אזרחי ישראל הערבים. לא פעם התריעה המועצה הלאומית לכלכלה שהפוטנציאל של ההון האנושי הגלום בחברה הערבית מהווה מקור צמיחה פוטנציאלי משמעותי למשק שטרם מוצה. לאחרונה אנו עדים למגמות חיוביות בתחום זה. כך למשל, ניתן להבחין בעליה במספר הסטודנטים הערבים שהחלו ללמוד מקצועות היי-טק באקדמיה. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2016 עמד שיעור הסטודנטים הערבים שלמדו מדעי המחשב והנדסת חשמל על 9.5% מכלל הסטודנטים, בעוד שבין 1985-2014 שיעורם עמד על 2.3% בלבד. בהקשר זה יש לברך את החלטת הממשלה שהתקבלה שבוע שעבר, להקצות 20 מיליון שקל לקידום ההיי טק בערים הערביות.

ועדיין, יש עוד הרבה לאן לשאוף. לפי דו"ח הכלכלן הראשי באוצר, לבוגר תואר במקצועות הייטק מהמגזר היהודי סיכוי גבוה פי 1.3 מעמיתו הערבי להשתלב בה.

הסיבות למצב זה מגוונות- מהשירות הצבאי ועד למקום מגוריהם של הערבים בפריפריה. עוד סיבה לבעיית ההשתלבות של בוגרי המקצועות הטכנולוגים הערבים בתעשיית ההיי-טק משתקפת במחקר שפורסם לאחרונה במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיו אנשים מעדיפים להיות בסביבת עבודה עם אנשים הדומים להם. המציאות הזו זועקת לתיקון מארבע סיבות: ראשית, בשל הצורך בידיים עובדות בתעשייה. שנית, בשל הצורך של החברה הערבית לשפר את מצבה הכלכלי. הסיבה השלישית והמעניינת, היא שמחקרים הוכיחו לאחרונה קשר בין גיוון אתני במקום העבודה, לבין יצירתיות וחדשנות, בייחוד בתעשיית ההיי-טק. ולבסוף, החברה בישראל כולה תצא נשכרת משילוב של יותר ערבים בהיי-טק. כפי שקרה בבתי חולים, יכול לקרות גם בחברות ההייטק ערבים ויהודים החולקים משרד, משתחררים מסטיגמות וסטריאוטיפים ונותנים תקווה לשותפות אזרחית אמיתית במדינת ישראל.

בכדי שזה יקרה, על המדינה לבצע הסברה למעסיקים שתחשוף אותם ליתרונות שבשילוב ערבים בתעשיית ההיי-טק וכן להעניק תמריצים למפעלים שיקלטו אחוז מסוים של ערבים למשך מספר שנים, או שיוקמו בסמוך ליישובים ערבים. כמו כן, יש להשקיע בלימודי מדעים וטכנולוגיה במערכת החינוך הערבית ולהכין תוכניות הסברה והשמה בתוך היישובים הערבים שיאפשרו למשוך יותר צעירים איכותיים לתחומים אלו.

אם כלל הגורמים הרלבנטיים בממשלה ובחברה הערבית ישלבו ידיים, החזון הזה יכול לקרות בדיוק כפי שקרה במערכת הבריאות.