ללכת עם הזרם

האם תהליכי השינוי שחווה לאחרונה החברה החרדית מגיעים מן השוליים או מן הגרעין? האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי?

החברה החרדית עוברת בשנים האחרונות תמורות ושינויים. המציאות הכלכלית הניצבת בפני הדור החרדי הצעיר קשה משמעותית מזו שניצבה בפני דור ההורים שמתוכו צמחה חברת הלומדים. לדור הראשון של חברת הלומדים היו הורים שעבדו רוב חייהם (חלקם גם קיבלו פיצויים מגרמניה), ולכן יכלו לתמוך בילדיהם יותר מאשר מתאפשר כיום. גם התרומות מחו"ל לא גדלו בקצב בו גדלה האוכלוסייה, וקצבאות הילדים קוצצו משמעותית בשנת 2003 (ושוב ב-2013).

במקביל חלה עלייה ביוקר המחיה ובפרט במחירי הדיור. הדור החרדי הצעיר אשר מתמודד עם המציאות החדשה הזו, נאלץ להתאים עצמו אליה ולחפש דרכו חזרה אל שוק העבודה. שיעורי התעסוקה של צעירים וצעירות חרדיים זינקו בשנים האחרונות ומספר הסטודנטים החרדים כמעט ושילש עצמו בתוך 6 שנים בלבד – למרות קשיים ואתגרים רבים בהשתלבותם באקדמיה. 

אך האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי. המגזר החרדי כידוע, אינו עשוי מקשה אחת, אלא מורכב ממספר זרמים הנבדלים בהשקפותיהם וגישתם כלפי המגזר הכללי והשתלבות בתעסוקה ובלימודים אקדמיים. בחלוקה גסה לזרמים עיקריים, ניתן למנות את הליטאים, הספרדים, החסידים (לא כולל חב"ד), ואת החב"דניקים – כקבוצות נבדלות בעלות מאפיינים ייחודיים.

במחקר שערכתי לאחרונה, על דפוסי השתלבות החרדים בשוק העבודה זוהו הזרמים העיקריים וחושב לראשונה גודלו היחסי של כל זרם - על פי שיוך מוסד הלימודים שבו התחנכו הצעירים החרדים בנעוריהם, בשילוב עם נתונים על ארצות המוצא של הוריהם. הניתוח, אשר מבוסס על נתוני אמת (ולא על מדגם) מגלה כי 29.7אחוזים מן הצעירים החרדים התחנכו במוסדות חסידיים; 22.9 אחוז התחנכו במוסדות ספרדיים; ו-5.9 אחוזים התחנכו במוסדות של חב"ד. 41.5 אחוזים מן הצעירים החרדים התחנכו בנעוריהם במוסדות חינוך המשתייכים לזרם הליטאי, אך כשליש מתוכם באים ממשפחות ספרדיות.

כאשר נבחנו ההבדלים בין הזרמים השונים התגלו כמה ממצאים מעניינים. בכל הנוגע להשתלבות בלימודים אקדמיים הנתונים בקרב ליטאים וספרדים דומים למדי. כ-15 אחוז מהנשים הליטאיות ו-14 אחוז מהנשים הספרדיות לומדות לתואר אקדמי, לעומת כ-7 אחוזים אצל גברים ליטאים ו-6 אחוזים אצל גברים ספרדים. שיעורי ההשתלבות הגבוהים ביותר נרשמו בקרב נשים וגברים מזרם חב"ד (29 אחוז ו-12 אחוז, בהתאמה), והשיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בקרב החסידים (לא כולל חב"ד): כ-4 אחוזים בלבד בקרב גברים וכ-3 אחוזים בקרב נשים.

בתעסוקה לעומת זאת, התמונה שונה. הן בזרם החסידי והן בזרם הליטאי מחזיק זוג צעיר ממוצע (בגילאי 25-35) במשרה אחת, אך בעוד שבקרב החסידים החלוקה (הממוצעת) בין האישה לבעל היא 60 אחוז מול 40 אחוז, בהתאמה, אצל הליטאים החלוקה הממוצעת היא 73 אחוז מול 30 אחוז. לעומת זאת, בזרם הספרדי ובחב"ד שיעורי התעסוקה המשותפים גבוהים יותר. אצל הספרדים עומדים שיעורי התעסוקה של הנשים על 69 אחוז, ושל הגברים – על 45 אחוז, ובחב"ד הנתונים הם 72 אחוז ו-51 אחוז, בהתאמה.

למרות הבדלים אלו בין הזרמים ובין גברים ונשים בכל זרם - בחינת המגמות (בקרב חרדים צעירים בני 23-30) מגלה כי הזינוק בתעסוקה נרשם בכל אחד מן הזרמים, אצל גברים ונשים כאחד. בין 2008 ל-2013 עלו שיעורי התעסוקה של גברים ליטאים צעירים מ-18 ל-25 אחוזים. אצל החסידים נרשמה עלייה גדולה אף יותר, מ-26 ל-35 אחוזים. אצל הספרדים עלו שיעורי התעסוקה מ-31 ל-40 אחוזים, ואצל החב"דניקים – מ-38 ל-46 אחוזים. בקרב נשים חרדיות צעירות (בנות 23-30) ניכרת עלייה מרשימה עוד יותר בשיעורי התעסוקה. אצל הליטאיות עלו שיעורי התעסוקה מ-70 ל-77 אחוזים; אצל הספרדיות ואצל החב"דניקיות נרשמה עלייה זהה: מ-64 ל-74 אחוזים; ואצל נשים מהזרם החסידי נרשמה העלייה הגדולה ביותר בשיעורי התעסוקה: מ-54 ל-67 אחוזים.

במבט רחב ניתן לומר כי השינויים המהירים שחווה החברה החרדית בשנים האחרונות לא פסחו על אף אחד מן הזרמים החרדיים, למרות ההבדלים המשמעותיים בינם – בהשכלה, בתעסוקה, ובפריסה הגיאוגרפית. ההתמודדות עם המציאות הכלכלית החדשה, מאלצת גם את אוכלוסיות הגרעין החרדיות להתגמש קמעה ולנקוט בגישה פרגמטית ומעט מתונה יותר כלפי אלו היוצאים מתוכן אל האקדמיה ואל שוק העבודה. הדרך לקבלתן והכלתן המלאה של מגמות אלו, עוד ארוכה, אך אפשר להעריך בזהירות כי ההגעה למסה-הקריטית ש"תכשיר" מבפנים את התהליכים הללו – היא רק עניין של זמן.

פורסם לראשונה בשבתון.