עצמאות המל"ג חיונית לקידום ההשכלה הגבוהה
הצעה להליכים ראויים לבחירת המל"ג והות"ת
על רקע התפטרותם של ששת חברי המועצה להשכלה גבוהה, שלחו חוקרי המכון לשר בנט מסמך המציע לשנות את דרכי המינוי למועצה להשכלה הגבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב. במסמך הצעה שמטרתה לקדם באופן קונסטרוקטיבי, שינוי שיעגן את עצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה וימנע משברים וזעזועים בעתיד.
התמונה באדיבות Shutterstock
"חוק המועצה להשכלה גבוהה" בישראל חוקק ב–1958 והוא החוק הנוהג עד היום בכפוף לתיקונים שנעשו בו במהלך השנים. מטרתו הייתה הסדרת היחסים בין המדינה לבין מוסדות ההשכלה גבוהה. הוא קבע כי: "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמנהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו", ובכך הבטיח את עקרון האוטונומיה למוסדות אקדמיים מוכרים. חופש אקדמי של אינדיבידואלים – מרצים או סטודנטים – ללמוד וללמד ללא התערבות אינו מוזכר בחוק.
בישראל, המדינה היא המקור העיקרי לתקציב מוסדות ההשכלה הגבוהה. בפועל, חלוקת התקציב נעשית על ידי ועדה של המועצה להשכלה גבוהה (הועדה לתכנון ולתקצוב - ות"ת), בה מיוצגות האוניברסיטאות והמכללות על פי החלטות מל"ג (1972; 1977; 1999). פירושו של דבר כי מינוי חברי המועצה וחברי הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה הוא מפתח לשימור האוטונומיה של מוסדות ההשכלה הגבוהה – בעקיפין גם של החופש האקדמי של אינדיבידואלים – על מנת שיוכלו לחתור לאמת באופן ביקורתי ולקדם את הידע כטוב לעצמו.
לעיתים קידום האינטרס הציבורי מחייב דווקא הפחתה, ולא העמקה, של מעורבות השלטון והמסקנה הזו נכונה בפרט בהקשרים בהם מתחייבת מקצוענות, חדשנות ו"חשיבה מחוץ לקופסא". זהו בדיוק המקרה של מערכת ההשכלה הגבוהה. רק אם נשמור את העצמאות של ההשכלה הגבוהה מהדרג הפוליטי היא תוכל לתרום את תרומותיה הקריטיות לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה בישראל. הנכונות המתמדת לבחון רעיונות חדשים ובלתי-מקובלים ולאתגר את המובן מאליו היא תנאי הכרחי למצוינות אקדמית. חיפוש ביקורתי אחר האמת תוך נכונות לאתגר הנחות יסוד של תחומי דעת קיימים הוא המפתח לתרומתה של ההשכלה הגבוהה לחברה ולכלכלה, בפרט בעידן כלכלת-הידע. מידת היצירתיות והחדשנות של ההשכלה הגבוהה, כמו גם איכות תפקודה כמקור סמכות עצמאי וכיצרן של ידע ושל תשתיות עיוניות, מהווים מנופים למצוינות מדעית, תרבותית ומקצועניות בחברה ולהכשרת כוח אדם משכיל ומקצועי לשוק העבודה. זאת ועוד, למערכת ההשכלה הגבוהה גם תרומה חשובה לדמוקרטיה הן בטיפוח אוטונומיה מחשבתית והתמצאות במרחב התרבות הדמוקרטית של האזרחים והן בטיפוח כישורים של נושאי תפקידים בחברת המונים מודרנית.
מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית היא מפוארת ועתירת-הישגים; לא בכדי, היא גם זוכה להקצאה של ממון רב מקופת המדינה. כול הקצאת משאבים ציבורית בהיקף כזה מחייבת אותנו לחתור לכך שהשימוש בהם משיג את תכליותיו. היא מטילה על האקדמאים אחריות ממשית לשקלול צרכי הצבור המממן את ההשכלה הגבוהה: זו משמעותה של אוטונומיה – חוק שמחוקק האדם לעצמו ((Auto nomos ובמקרה זה הקהילה האקדמית לעצמה – מתוך הכרה בהיותה חלק מחברה ומופקדת על איכות ההשכלה הגבוהה, טובין עיקרי בקביעת איכות החיים של הדורות הבאים.
על פי החוק הנוהג כיום, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה הוא אדם פוליטי –שר החינוך - המופקד על ההמלצה למינוי חברי המועצה לממשלה ולנשיא. על הרכבה ותהליך מינויה של המועצה נאמר בחוק כי מספר חבריה "לא יפחת מתשעה-עשר ולא יעלה על עשרים וחמישה, ושר החינוך והתרבות ביניהם". ועוד נאמר כי: "המועצה רשאית לבחור מבין חבריה סגן יושב-ראש המועצה" וכי: "במועצה יינתן ייצוג הולם לכל סוגי המוסדות להשכלה גבוהה." נוסף על כך, נותן החוק את הדעת על הצורך להבטיח את האיכות האקדמית והניהולית וכן את סמכותם של חברי המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב בקבעו כי: "לפחות שני שלישים מהם יהיו בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה, שהמליץ עליהם שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה".
שנים ארוכות תיפקד חוק המועצה מ–1958 בפיקוח על ההשכלה הגבוהה בישראל, בחלוקת המשאבים שהוקצו לה ובהסדרת היחסים בין המדינה לבין מוסדות האקדמיה באופן סביר. למרות קשיים וקלקולים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מרשימה מאד בהישגיה. אולם בעשור האחרון הלכה והתבררה מגמה גוברת של יושבי הראש לכפוף את המועצה לצרכי הממשלה (לא המדינה, ואף לא החברה), במיוחד באמצעות יצירת תלות בין הממנה לממונים. ההצעה שלהלן מבקשת להשתמש במשבר האחרון, שהתחדד עם התפטרותם של ששה מחברי המל"ג, כמנוף לפתיחת דף חדש, אשר יעגן את מעמדן של המל"ג והות"ת כמוסדות ממלכתיים עצמאיים. תכליתם של הליכי המינוי המוצעים היא להבטיח את האיכות האקדמית, האוטונומיה, המעמד והייצוגיות של מל"ג עתידי במסגרת החוק הקיים.
שני עקרונות מנחים את ההצעה באשר למינוי המל"ג: מחד גיסא יש להבטיח כי חברי המל"ג מקרב האקדמיה יהיו בעלי כישורים מתאימים למילוי תפקידם ויוצעו לממשלה על ידי השר על פי המלצה מסודרת של ראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה: כך יובטח תוכן משמעותי לדרישת ההיוועצות במוסדות המוכרים להשכלה גבוהה, הקבועה בחוק. מאידך, יש למנוע מצב בו הליך ההמלצה מעקר את השר מסמכות חוקית. כן מתייחסת ההצעה להליך אישור המועמדים על ידי הממשלה, לבחירת סיו"ר מל"ג ולבחירת ות"ת, על מנת להבטיח בחירה ראויה, התואמת את טיבם של התפקידים האלה ואת מטרות ההשכלה הגבוהה.
כביטוי מעשי לעקרונות אלה, אנו מציעים:
בחירת המל"ג
- מל"ג הוא גוף שרוב חבריו – אנשי אקדמיה – צריך לבטא איכות מקצועית-אקדמית מן הדרגה העליונה. זאת, על מנת שיוכלו למלא את תפקידי מל"ג בצורה נאותה, כך שהמוסדות להשכלה גבוהה והציבור יקבלו את סמכותם המקצועית. הקביעה בחוק , לפיה לפחות שני שליש מחברי המועצה יהיו "בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה" היא נקודת מוצא ראויה, המצריכה הבהרה פרשנית. על מנת להבטיח את דבקות המל"ג בערכי המקצוענות והמצוינות האקדמיים, ראוי לפרשה כמכוונת, בראש ובראשונה ובעיקר, לחוקרים וחוקרות בכירים ממגוון המוסדות להשכלה גבוהה וממגוון תחומי הידע האקדמי, שבמידת האפשר ישקפו גם את החברה הישראלית. עליהם להיות פרופסורים מן המניין, שהינם בעלי הישגים מדעיים מרשימים ברמה עולמית ובעלי מעמד אקדמי רם ובולט בתחומם. לפחות שישה מתוכם יהיו בעלי ניסיון ניהולי אקדמי מוכח ושלושה יהיו בעלי כישורים להתמנות למשרות של יו"ר ות"ת וסגנו. הכשירות הכרוכה בדרגה של פרופ' מן המניין נועדה לגרום לכך שחברי מל"ג יהיו מיומנים בהליכים אקדמיים ובהליכים של הערכת עמיתים וייהנו מאי תלות המוקנית למי שהגיעו לקודקוד הפירמידה.
- מוצע כי יו"ר מל"ג ייעזר בוועדת איתור שתציע לו מועמדים לחברות במל"ג. וועדת האיתור תורכב כדלקמן: שופט בדימוס של בית המשפט העליון שימונה על ידי נשיא בית המשפט, שיכהן כיו"ר הוועדה; שלושה אנשי אקדמיה, שהם פרופסורים מן המניין, בעלי מעמד אקדמי בולט ורם במיוחד, שזכו בפרס יוקרתי במהלך עשר השנים שקדמו למינוי על הישגים מדעיים, שייקבעו על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים; נציג ציבור בעל מעמד ציבורי רם ובולט במיוחד, שיש לו היכרות קרובה של ההשכלה הגבוהה, שייקבע על ידי נשיא המדינה.
- וועדת האיתור תציע 23 מועמדים, מהם יציע השר לממשלה 14. אם יורחב מספר חברי מל"ג על ידי הממשלה ל-25, תציע הוועדה 28 מועמדים, מהם יציע השר לממשלה 17.
- ראשי המוסדות להשכלה גבוהה יציעו מועמדים לוועדה. הוועדה רשאית לשקול מועמדים ולהציע מועמדים גם אם לא הוצעו כאמור.
- אחר גיבוש רשימת המועמדים על ידי וועדת האיתור, יעביר אותה השר לראשי המוסדות לקבלת התייחסויות שלהם לרשימה.
- וועדת האיתור , ראשי המוסדות, השר והממשלה, יביאו בחשבון את הדרישות שהוזכרו לעיל להרכב המל"ג.
- היועץ המשפטי לממשלה יתבקש לאשר, לאור הצהרות המועמדים ולאחר בדיקה, שלמועמדים אין זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה.
- בדומה, חשוב גם לקבוע נוהג שיבטיח הרכב ראוי של מינוי ארבעה נציגי הציבור, בנוסף לנציגי הסטודנטים. כך, ראוי, למשל, שבמל"ג יהיה איש רוח מובהק (שימונו על-פי המלצת אגודת הסופרים העבריים), נציגים של עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה ושל המיעוטים בישראל (שימונו, בהתאמה, על-סמך המלצותיהם של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ושל וועד ראשי הרשויות הערביות), נציג ציבור בעלי שם ומעמד בולט במיוחד, מתחום המשק והכלכלה שיומלץ על ידי נגיד בנק ישראל. דחה השר את המלצת הממליץ, יחזור העניין לממליץ להמלצה נוספת.
בחירת סיו"ר המל"ג
סיו"ר המל"ג, כמי שעומד, לצד השר, בראש הגוף העליון של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, צריך להיות אדם שיהיה כשיר לשמש מנהיג אקדמי של מל"ג, להפעיל סמכות מקצועית וניהולית על ראשי המוסדות האקדמיים ושסמכותו תתקבל על ידם, ועל כלל מוסדות ההשכלה הגבוהה והציבור הרחב. לשם כך, עליו להיות פרופ' מן המניין שהוא בעל מעמד אקדמי בולט ורם במיוחד ומוניטין בינלאומי מרשים וגם – ולא פחות חשוב – הישגי ניהול מוכחים ומעמד ציבורי. לפני שיציע מועמד מטעמו, יוועץ השר בוועדת האיתור. הוועדה תציע מועמד אחד או יותר לפי שיקול דעתה. החליט השר שלא לקבל את ההמלצה, יחזור העניין לוועדה האמורה להמלצה נוספת.
ות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב) ממלאת תפקידים משמעותיים ביותר, בתכנון, בפיתוח, תקצוב ובהכרה במוסדות חדשים או בפתיחת יחידות משמעותיות במוסדות קיימים. היא גוף בלתי תלוי שעליו לעמוד בין הממשלה לבין המוסדות בכול ענייני ההקצבות להשכלה גבוהה. אופן המינוי של חבריה צריך לאפשר לות"ת למלא את תפקידיה המגוונים על הצד הטוב ביותר, תוך שמירת אופיה כגוף בלתי תלוי החוצץ בין הממשלה לבין המוסדות להשכלה גבוהה. בה בעת, על ות"ת לזכות באמונם של הממשלה והציבור שהיא פועלת כנאמנו.
בחירת הות"ת
- המועצה תמנה לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) 7 חברים כדלהלן:
א. שני פרופסורים מן המניין, בעלי מעמד אקדמי בכיר במיוחד ומוניטין בינלאומי, שכיהנו בתפקיד אקדמי ניהולי בכיר במוסד מוכר להשכלה גבוהה, ויש להם הבנה משקית וכלכלית או הבנה מיוחדת בחברה הישראלית.אחד מהם יהיה חבר מל"ג. אחד מהם יתמנה לכהונת יו"ר ות"ת והשני לסיו"ר.
ב. שלושה אנשי אקדמיה בכירים, פרופסורים מן המניין, כולם בעלי מעמד אקדמי רם ובולט במיוחד בתחומם ומוניטין בינלאומי, המעורים בעשייה האקדמית והמדעית ובהווייתה. אחד יהיה מבין חברי מל"ג ושנים מבין חברי האקדמיה הלאומית למדעים.
ג. הרכב החברים מהאקדמיה (כולל היו"ר והסיו"ר) ישקף את מגוון תחומי הידע האקדמי. אחד מהם לפחות יבוא ממוסד להשכלה גבוהה שאינו אוניברסיטה.
ד. שני נציגי ציבור, בעלי מעמד ציבורי בולט במיוחד, שיש להם היכרות עם מערכת ההשכלה הגבוהה, שהם בעלי רקע כלכלי, חברתי או ניהולי מובהק.
ה. במידת האפשר, ישקף הרכב הוועדה את חלקיה השונים של האוכלוסייה בישראל. - המועצה תמנה את חברי ות"ת, על דעת יו"ר המועצה, תוך הסתייעות בוועדת איתור.
- ועדת האיתור למינוי חברי ות"ת, תהיה מורכבת כמו וועדת האיתור לחברי מל"ג, בהבדלים הבאים-יכהנו בה שני אנשי אקדמיה (ולא שלושה) ושני נציגי ציבור (במקום אחד). שני נציגי הציבור יהיו בעלי מעמד ציבורי רם ובולט במיוחד, הכרות קרובה של ההשכלה הגבוהה, ויהיו בעלי ניסיון משמעותי בניהול, בהקצאת משאבים או בפעילות חברתית. אחד יבחר על ידי נגידת בנק ישראל והשני על ידי יו"ר המועצה הכלכלית-חברתית.
- ועדת האיתור תמליץ בפני יו"ר המועצה על ארבעה מועמדים לתפקידים של יו"ר ות"ת וסגנו, על שישה מועמדים לחברים אקדמיים ועל ארבעה נציגי ציבור. השר יבחר מתוך רשימת המוצעים את מועמדיו לתפקידים השונים ויביא את מועמדיו לאישור המועצה. לא אישרה המועצה ברוב חבריה הנוכחים בישיבה מועמד של השר, יוחזר העניין לוועדת האיתור להצעת מועמד נוסף.
- כל אחד מהחברים (כולל היו"ר) יתמנה לכהונה אחת של ארבע שנים. ניתן להאריך את הכהונה בשנתיים פעם אחת בלבד. בחילופי חבר יש להקפיד על שמירת ההרכב של הועדה.