הצעת חוק-יסוד הכנסת - תיקון גיל הבוחר

היום (א') תדון וועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק המציע להוריד את גיל הבוחר בישראל מ-18 ל-17. צוות התוכנית לרפורמות פוליטיות מסביר את ההשלכות למהלך.

להערכתנו אין ברעיון של הורדת גיל ההצבעה ל-17 טעם לפגם. עם זאת, יש לשים לב לנקודות הבאות:

1. במרבית המדינות גיל ההצבעה עומד על 18. מדינות מעטות בלבד הנמיכו את גיל ההצבעה לסף נמוך יותר. באוסטריה (החל משנת 2007) וארגנטינה (החל משנת 2012), כמו גם בברזיל הזכות להצביע נתונה לאזרחים מגיל 16 ומעלה. מהבחינה הזו, ההצעה להנמיך את גיל ההצבעה תצרף את מדינת ישראל לקבוצה קטנה מאוד של מדינות.
2. הטיעון, המופיע בדברי ההסבר להצעת החוק, ולפיו הורדת גיל ההצבעה ל-17 תסייע להעלאת אחוזי ההצבעה רחוק מלהיות מבוסס. אמנם, הורדת גיל ההצבעה צפויה להעלות את מספר המצביעים אך אחוז ההצבעה הכללי דווקא צפוי לרדת. מחקרים מראים כי אחוזי ההשתתפות בבחירות בקרב צעירים נמוכים יותר. מחקר השוואתי שיצא לאור בשנת 2004 הוכיח שבשני העשורים האחרונים (נכון לכתיבת המאמר) נכנס למעגל המצביעים דור המאופיין באדישות פוליטית המתבטאת בנטייה חזקה שלא להשתתף בבחירות (כפי שניתן לראות בתרשים המצורף מתוך מחקר המדיניות "מצביעים ולא מצביעים" בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה). ניתוח של הבחירות שהתקיימו בקנדה בשנת 2011 מצא כי צעירים (גילאי 18 עד 24) הצביעו פחות מכל שכבת גיל אחרת. תמונה דומה עולה גם מניתוח של בחירות 2005 בבריטניה.
3. מספר מחקרים הדגימו שכאשר גיל ההצבעה בדמוקרטיות ירד מגיל 21 ל-18 הדבר הוביל לירידה ולא לעלייה בשיעור ההצבעה. אם נביט בשני המקרים האחרונים בהם חלה הורדה של גיל ההצבעה לגיל 16 ניווכח כי ההשפעה על אחוז ההצבעה הכללי הייתה זניחה:
   
   • בארגנטינה עמדו אחוזי ההצבעה בבחירות 2011 (טרם הורדת גיל ההצבעה) על כ-79% ובבחירות של 2015 (אחרי ההורדה) על כ-81%.
   
   • באוסטריה עמדו אחוזי ההצבעה בבחירות 2006 (טרם הורדת גיל ההצבעה) על 78.5%, בבחירות 2008 (אחרי ההורדה) על 78.8% ובבחירות 2013 על 74.9%.
   
   
4. יש להדגיש שנתונים אלה לא משקפים בהכרח את ההשפעה של הנמכת גיל ההצבעה על שיעורי ההשתתפות, שמושפעים יותר מגורמים כלליים אחרים.
5. עם זאת, ייתכן שבאקלים החברתי הישראלי הורדת גיל ההצבעה לא צפויה להביא לירידה באחוזי ההצבעה. ייתכן כי העניין של תלמידי תיכון – הנמצאים במסגרת חברתית יומיומית קבועה ותוססת – בבחירות יהיה גבוה ואולי הם יבואו להצביע באחוזים יפים. אפשר להניח גם שמשרד החינוך יעביר בשנת בחירות מערכי שיעור שיעודדו הצבעה ויסבירו על חשיבותה האזרחית. קבלת הזכות להצביע אף מיישמת את לימודי האזרחות הלכה למעשה.

התרשים מתוך: מצביעים או לא מצביעים? ההשתתפות בבחירות לכנסת, מאת ניר אטמור וחן פרידברג

התמונה באדיבות Shutterstock