ערבים חרדים לשירות הציבורי

ראוי לבצע התאמות מיוחדות, יש שיאמרו מרחיקות לכת – על מנת להבטיח ייצוג הולם לחרדים בשירות המדינה. מפתיע אפוא, שצעדים דומים, לא ננקטים ברמה הנדרשת, באמצעים בסיסיים בהרבה כאשר מדובר בקבוצת מיעוט ששיעורה כבר כיום דומה לתחזיות הדמוגרפיות של החרדים בשנת 2060 – הלוא היא החברה הערבית בישראל

במסגרת טיעוניה, בהליך המשפטי כנגד מודל הכשרתם של עמיתי תכנית "משפיעים/ות – חרדים לשירות הציבורי", גרסה המדינה כי ראוי לאפשר מסלולי הכשרה נפרדים לחרדים המעוניינים להשתלב בשירות המדינה, מאחר ו"על פי הערכות ב – 2060 צפויים להיות 24% מאזרחי מדינת ישראל חרדים".

דהיינו, ראוי לבצע התאמות מיוחדות, יש שיאמרו מרחיקות לכת – על מנת להבטיח ייצוג הולם לחרדים בשירות המדינה. אין ספק, ברמת העיקרון (ומבלי להתייחס לסוגיית אפליית הנשים) מדובר ברעיון נכון - גם כלכלית וגם חברתית. מפתיע אפוא, שצעדים דומים, לא ננקטים ברמה הנדרשת, באמצעים בסיסיים בהרבה כאשר מדובר בקבוצת מיעוט ששיעורה כבר כיום דומה לתחזיות הדמוגרפיות של החרדים בשנת 2060 – הלוא היא החברה הערבית בישראל.

כך למשל, במחקר שערכה עו"ד לילה מרגלית במכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצא שהנוכחות של אזרחי ישראל הערבים במוקדי קבלת ההחלטות במגזר הציבורי נמצאת בתת ייצוג. היעדרם ממוקדים אלו, מקורו בין היתר בתת הייצוג כבר בשלב ההכשרות השונות לשירות המדינה. דוגמא אחת מיני רבות מצויה במחזור ה' של תכנית "צוערים לשירות המדינה" הכולל 4 ערבים מתוך 28 משתתפים ומשתתפות; תמונת מחזור ו' דלה אף יותר, עם משתתפת ערבייה אחת בלבד. נתון זה מחלחל כלפי מעלה. נכון לתחילת שנת 2017, ב-18 משרדי ממשלה לא כיהן אפילו ערבי אחד בסגל הבכיר. בצירוף משרדי הממשלה האחרים, ממוצע ייצוג החברה הערבית בישראל עומד על 3.1% מהסגל הבכיר. במצב דברים זה, לא מפתיע לציין, שכיום באף משרד ממשלתי אין מנכ"ל ערבי.

לפיכך, על המדינה להתחיל לפעול ולבצע צעדים משמעותיים להגדלת השילוב של אזרחי ישראל הערבים בדרגים המקצועיים בשירות המדינה, דבר שגם עשוי להביא לשינוי עבורם בשוק העבודה כולו. ברמה הבסיסית ביותר - יש לתרגם את אתר "צוערים לשירות המדינה" לשפה הערבית (מעבר לעמוד האחד המתורגם כיום בו מופיע הסבר כללי) כדי לשדר מסר ברור לחברה בדבר רצינות התכנית בקבלתם, ולקיים מפגשי חשיפה ייעודיים למועמדים ערבים שיגבירו את העניין בתכנית ויחזקו את אמון המועמדים בסיכויי קבלתם.

ברמה המעמיקה יותר, יש להתאים את הליכי המיון לחברה הערבית ולתת ייצוג לערבים בוועדות המכרזים השונות בכדי לנטרל אפליה בלתי מודעת של מעסיקים הנוטים להעדיף את הדומים להם; לייסד מנגנון, המחייב בחינה של כל מדיניות בתחום הגיוס לשירות המדינה בין היתר על רקע השפעתה על השאיפה לקידום שוויון הזדמנויות וייצוג הולם בדרגי קבלת החלטות; ולא פחות חשוב- בשונה מהחלטות ממשלה שהתקבלו בעבר ויושמו באיחור ניכר, להציב יעדים שאפתניים וקונקרטיים שיחייבו, במקומות מסוימים בשירות הציבורי ייצוג מוגבר למיעוט הערבי, אף מעבר לשיעורו באוכלוסייה, בכדי לוודא השתתפות אפקטיבית במוקדי קבלת ההחלטות.

מבלי להידרש לסוגיית היתרונות והחסרונות הגלומים במסלולים הנפרדים לגברים ונשים כאשר עסקינן בחברה החרדית, נכונותה של המדינה להיאבק ולהשקיע משאבים לטובת השתלבותם של החרדים בשוק התעסוקה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט היא מבורכת. יחד עם זאת, ראוי לה להשקיע משאבים דומים לטובת שילובם של אזרחי ישראל הערבים, שאינם מיוצגים בממשלה בשל נסיבות פוליטיות ושלהם צרכים ייחודיים שאינם באים לידי ביטוי באופן פעולת המדינה בנדון.

פורסם ראשונה בדה מרקר.