מעמד הכנסת מוסיף להיות בשפל ציבורי

לקראת סיום מושב החורף ושנה לפעילות הכנסת ה-20, מראה סקר מיוחד שנערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה כי מעמדו של בית הנבחרים וחבריו ממשיך להיות בשפל. הסקר נערך כחלק מתוכנית פעולה המסייעת לשדולה פרלמנטרית חדשה שמטרתה להציע דרכים לשיפור מעמד חברי הכנסת.

הכנסת אינה מייצגת נכון את העמדות של הציבור

מהסקר עולה כי רק 17% מהישראלים סבורים שהכנסת מתפקדת כגוף שמייצג נכון את העמדות והרצונות של הציבור, בעוד ש-43% העניקו לכנסת את הציון "ככה-ככה" ו-38% סבורים שהכנסת מתפקדת באופן די רע או רע מאוד.

 

 
האם הכנסת אפקטיבית בפעילותה?

באשר למידת האפקטיביות של פעילות הכנסת, הציבור חלוק בדעתו. 47% מהציבור סבורים שאין כיום בידי הכנסת מספיק אמצעים כדי להבטיח כי ההחלטות והחוקים שהיא מקבלת אכן יבוצעו ולא יישארו רק מילים ריקות, לעומת 41% שסבורים שיש בידיה אמצעים מתאימים. בכל הקשור בטיפול בבעיות אישיות של אזרחים, קיים רוב מכריע בציבור הישראלי (72%) שסבור כי חברי הכנסת יכולים לעשות הרבה כדי לפתור בעיות כאלה.

 

 

הכנסת אינה נגישה מספיק לאזרחים

בכל הנוגע לסוגית נגישות חברי הכנסת לציבור עולה תמונה עגומה: 56% מהאזרחים סבורים שאין לכל אזרח בישראל את היכולת ליצור קשר עם חבר כנסת (לעומת 37% שסבורים הפוך) וכ-61% סבורים שגם אם יפנו לחבר כנסת, פנייתם לא תזכה לתשומת לב ולטיפול ראוי.

 

 

 

הסיבות לחוסר האמון – רמה התנהגותית ומקצועית נמוכה וניתוק של הח"כים מהציבור

עוד עולה מהסקר, כי שתי הסיבות המרכזיות שמציינים המרואיינים לחוסר האמון בכנסת ובחברי הכנסת הן ההתנהגות והרמה המקצועית של חברי הכנסת (30%) והניתוק של הח"כים מהציבור (29%). זאת לעומת 9% שסבורים כי הגורם המרכזי לחוסר האמון הוא הכיסוי התקשורתי השלילי של פעילות חברי הכנסת ואחוז דומה שסבורים כי חולשתה של הכנסת בהשוואה לגופי שלטון אחרים, כמו הממשלה ובית המשפט העליון, היא הסיבה לחוסר האמון הנרחב במוסד זה.

 

האמון בכנסת לאורך השנים

מנתוני מדד הדמוקרטיה 2015 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי הכנסת היא אחד המוסדות הזוכים לאמון הנמוך ביותר בישראל (35%) ונמצאת במקום השלישי מהסוף מבין עשרת המוסדות שנבדקו- בפער גדול מצה"ל (84% בכלל הציבור ו-93% בציבור היהודי) ומנשיא המדינה (70%). בשנים האחרונות, חלה ירידה משמעותית באמון בכנסת מ-52% ב-2012 ל-35% בלבד במדד הדמוקרטיה של שנת 2015.

 

הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 28 בפברואר-1 במרץ 2016, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%.

להורדת המצגת שהוצגה בישיבת השדולה לחיזוק מעמד הכנסת, מרץ 2016