בחירות על זהותה של המדינה

לא משנה מתי תתרחש, למערכת הבחירות הקרובה יכולה להיות השפעה מכרעת על דמותה הערכית של המדינה. אם הפרהסיה והסדרי דת ומדינה בישראל ינועו לצלילי החליל החרדי, רוב אזרחי ישראל ימצאו את עצמם חיים במדינה שאינם מזדהים עם דמותה היהודית

תופי הטמטם של בחירות קרבות מחרישים את האוזן הציבורית ושוב אלו החרדים שמכים בהם. גם הפעם, כמו בפעמיים האחרונות בחודשים שחלפו, ובפעמים רבות בעבר, החרדים הם אלו שמאיימים להפיל את הממשלה, וגם הפעם העילה - שאלת גיוס החרדים לצבא - היא סוגיה הנובעת מהמתח בין דת ומדינה בישראל. אלא שהחרדים כבר לא אותם חרדים. אם בעבר הפוליטיקאים החרדים ראו עצמם אחראים לגטו החרדי אותו הם מייצגים, החודשים האחרונים מלמדים שהם רואים את עצמם אחראים לדמותה היהודית של המדינה כולה. בעיני רוחם ובחזונם, הם רואים מדינה שהיא חרדית ואולי גם דמוקרטית. בין אם הבחירות יערכו עכשיו, ובין אם בעוד כמה חודשים, סוגיות דת ומדינה, צריכות להיות, וצפוי שתהיינה, מרכזיות במערכת הבחירות ושהפוליטיקאים הלא חרדים והציבור יאבקו מולם על דמותה היהודית של המדינה.

שאלת גיוס בחורי הישיבות, כמו סוגיות דת ומדינה אחרות, שהמרכזיות בהן, אופיה של השבת בישראל, הגיור, הנישואין והגירושין ואופים של שירותי הדת כגון הכשרות, מלוות אותנו מראשית ימי המדינה. בעבר הן גם הביאו להפלת ממשלות ובשאר הזמן הן פילגו את החברה בישראל והיוו עילה למשברים קואליציוניים חוזרים ונשנים. השוני הוא בנושאי הדגל של דמותה היהודית של המדינה. אם בעבר מי שחרטה על דגלה את הדאגה למדינה יהודית הייתה המפד"ל בגלגוליה השונים, היום אלו החרדים, והמדינה היהודית שהם רואים לנגד עיניהם היא הרבה יותר דתית.

בכמה מהסוגיות הללו, חלה עם השנים שחיקה בסטטוס-קוו. זאת בעיקר בעקבות פסיקות של בית המשפט העליון, אבל גם בגלל אינטרסים מסחריים ופעילות של גופים אזרחיים שפעלו ליצור אלטרנטיבות לשירותי הדת של הרבנות הראשית, ולקדם פלורליזם בדמותה היהודית של המדינה. המאבקים של החרדים בחודשים האחרונים, מנסים לאיין את פסיקות בג"ץ ואת השינויים האחרים, ולהפוך את המדינה למה שהם מכנים בדיונים בכנסת ובהתבטאויות בתקשורת, מדינה יהודית אמתית, כזו שמבטאת בהסדרים החוקיים שלה את הקו החרדי הנוקשה יותר, וזאת בדרך של כפיה וללא שום נכונות להדברות.

במערכות בחירות קודמות, סוגיות דת ומדינה, נדחקו מהמקומות הראשונים ומנהיגי המפלגות לא הרבו לעסוק בהן. זאת מפחד החרדים, אבל גם כי התחושה הייתה שהבוחרים לא מוטרדים מהן. את המחיר כולנו משלמים שוב ושוב אחרי הבחירות. במצב דברים בו החרדים מכתיבים את האג'נדה בנושאים הללו, החלטות בג"ץ כמו גם הרצון של רוב אזרחי ישראל למדינה בה יש זהות יהודית והסדרים שמתאימים להם, מתנפצים אל מול תכתיביהם של החרדים שכופים את תפיסת עולמם הערכית על הציבור הר כגיגית.

לא משנה מתי תתרחש, למערכת הבחירות הקרובה יכולה להיות השפעה מכרעת על דמותה הערכית של המדינה. אם הפרהסיה והסדרי דת ומדינה בישראל ינועו לצלילי החליל החרדי, רוב אזרחי ישראל ימצאו את עצמם חיים במדינה שאינם מזדהים עם דמותה היהודית. הכשל המתמשך שבחוסר הענין שמגלים רוב הפוליטיקאים בנושא מחד, והמוטיבציה של החרדים להשפיע על יהודיות המדינה מאידך, צובר עם השנים ריבית דריבית. זוהי הזנחה מהמעלה הראשונה של פוליטיקאים לא חרדים ושל חלקים ניכרים מהציבור את דמותה הערכית של המדינה. בבחירות הבאות, פוליטיקאים מכל המפלגות חייבים לאזור אומץ ולעסוק בסוגיות הללו ברצינות. שאם לא כן, אנו עלולים למצוא את עצמנו, בתוך כמה שנים במדינה חרדית(!) ודמוקרטית(?).

פורסם לראשונה בהארץ.