נייר עמדה

חוק-יסוד: ההשתמטות

אין חולק על כך שלימוד התורה במסורת היהודית הוא ערך חשוב שהיווה לאורך כל הדורות מרכיב מרכזי בזהותם של יהודים. לצד זאת, למדונו כבר ראשוני התנאים את החשיבות שבשילוב "תורה ועבודה". אמת, קשה לדמיין את התפתחות עולם הרוח היהודי, בין אצל דתיים ובין אצל אלה שאינם כאלה, ללא מסורת מפוארת של לימוד והעמקה, אך עלינו לזכור גם כי עם הקמתה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי הפך התפקיד של הבטחת קיומו של העם היהודי לתפקידה של המדינה על מוסדותיה השונים ובמיוחד לייעודו של צבא הגנה לישראל.

מהלך השנים הוצעו הסדרים שונים לטיפול בנושא. הצד השווה לכולם הוא שהם הניחו שיש לחתור לקידום השוויון בנשיאה בנטל השירות, בהיותו קריטי לקיומנו כחברה. חשיבותו של השוויון מבוטאת בבהירות בדבריו הבאים של השופט חשין (בעניין "חוק טל" - 6427/02):

 

השיוויון, ידענו כולנו, מהווה מרכיב מרכזי באמנה החברתית שעליה מושתתת חברה דמוקרטית. שכן באין שיוויון; במקום שבו מפלה המדינה לרעה חלק מן האוכלוסייה; תיקרע האמנה החברתית לגזרים, הדמוקרטיה תחרב והמדינה לא עוד תיכון. כללי השיוויון ואיסור הפליה אין הם אלא כללי צדק והגינות שחברה מתוקנת לא תוכל היות בלעדיהם

הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה" חוטאת חטא מרובע:

ראשית, על פיה בחורי הישיבות ייפטרו מחובת שירות באופן גורף. זוהי הצעת-קצה שמוותרת לחלוטין על השאיפה לקדם את השוויון בנשיאה בנטל והופכת על פניה את החתירה לאיזון בין הערכים המתנגשים.

שנית, ערך השוויון איננו מעוגן כיום במפורש בחוק יסוד. על רקע זה דוקרת את העיניים ההצעה שמבקשת לקבע בחוק יסוד הסדר אנטי שוויוני. הבטחנו לעצמנו ולאומות העולם, במגילת העצמאות, כי יישמר כאן השוויון. אם חס וחלילה תתקבל ההצעה יתברר כי לא רק שאיננו מחויבים בחוקתנו לשוויון, אלא אנו מחויבים בה לאי-שוויון.

שלישית, להצעה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת גם בתחומים שמעבר לשירות הצבאי. כך, למשל, היא עלולה להשליך על שאלת לימודי הליבה ומימון המדינה מסגרות לימודים שאינן מקיימות לימודים אלה.

רביעית, מנקודת ראות משטרית יש לגנות את השימוש בחוקי יסוד כפתרון למשברים פוליטיים. חוקי היסוד נועדו לסמן את ערכי היסוד של המדינה ואת המכנה המשותף הבסיסי של החברה, ה"אני מאמין" שלה, ואין הם כלי מזדמן להרגעת הרוחות נוכח צורך נקודתי.

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת. אם תתקבל ההצעה היא תחתור תחת האפשרות להמשיך ולקיים את הצבא הסדיר במתכונתו הנוכחית כ"צבא העם", תפגע בביטחון המדינה עקב העדר כוח האדם והירידה האפשרית בנכונות של צעירי ישראל להתגייס, תערער קשות את אמון הציבור בכנסת ובפוליטיקה ותפרק את השותפות הבסיסית בין חלקי החברה בישראל.

על כנסת ישראל לדחות הצעה זו על הסף.

*פנייה זו נשלחה לכלל חברי הכנסת.