המלצות המשטרה: לא מחייבות יציאה לבחירות

בשיטת הממשל שלנו, דמוקרטיה פרלמנטרית, ראש הממשלה אינו נבחר ישירות אלא נבחר על-ידי קואליציה של מפלגות. התפטרות של ראש ממשלה, על רקע פרשיית שחיתות או רקע אחר, אינה מביאה בהכרח להחלפת השלטון. אם נתניהו מתפטר זה לא אומר שבאופן אוטומטי הולכים לבחירות. מפלגת השלטון יכולה לבחור מועמד/ת מטעמה לראשות הממשלה והקואליציה יכולה להישאר במתכונתה הנוכחית לאחר שתקבל מחדש את אמון הכנסת. למעשה, לא מעט מראשי הממשלה בישראל הגיעו לתפקידם בפרוצדורה הזו, ללא בחירות:

משה שרת (1954)

לאחר שבן גוריון החליט לקחת פסק זמן פוליטי ולפרוש לשדה בוקר מינתה מפא"י את שרת למועמד לראשות הממשלה. הוא החליף את בן גוריון בתפקיד, ללא בחירות. ההרכב הקואליציוני נותר בעינו.

משה שרת | מאת צבי אורון - הארכיון הציוני, נחלת

לוי אשכול (1963)

לאחר שבן גוריון החליט להתפטר מראשות הממשלה מינתה מפא"י את לוי אשכול למועמד לראשות הממשלה. הוא החליף את בן גוריון בתפקיד, ללא בחירות. ההרכב הקואליציוני נותר בעינו. הבחירות לכנסת נערכו רק כשנתיים וחצי לאחר מכן.

לוי אשכול | לשכת העיתונות הממשלתית

גולדה מאיר (1969)

אשכול נפטר בראשית 1969. מפלגת העבודה מינתה את גולדה מאיר למועמדת לראשות הממשלה. היא החליפה את אשכול בתפקיד, ללא בחירות. ההרכב הקואליציוני נותר בעינו. הבחירות לכנסת נערכו רק חצי שנה לאחר מכן.

גולדה מאיר | Marion S. Trikosko

יצחק רבין (1974)

גולדה מאיר הובילה את המערך לניצחון בבחירות של דצמבר 1973 אך לחצים ציבוריים בעקבות דו"ח ועדת אגרנט הובילו להתפטרותה ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן. מפלגת העבודה בחרה ביצחק רבין כמועמד לראשות הממשלה. הוא החליף את מאיר בתפקיד, ללא בחירות. ההרכב הקואליציוני במקרה הזה השתנה מעט אך הבחירות נערכו רק ב-1977 (אז פרש רבין בשל פרשת הדולרים והוצב במקומו פרס).

יצחק רבין | יעקב סער - לשכת העיתונות הממשלתית

יצחק שמיר (1983)

לאחר שמנחם בגין הודיע על התפטרותו התכנס מרכז חרות ובחר ביצחק שמיר כמועמד לראשות הממשלה. שמיר החליף את בגין בתפקיד, ללא בחירות. ההרכב הקואליציוני נותר בעינו. הבחירות לכנסת נערכו רק שנה לאחר מכן.

יצחק שמיר

שמעון פרס (1995)

לאחר רצח רבין, החליף אותו שמעון פרס בתפקיד, ללא בחירות. ההרכב הקואליציוני נותר בעינו. רק לאחר מכן התקבלה ההחלטה להקדים את הבחירות למאי 1996.

שמעון פרס | Agência Brasil

אהוד אולמרט (2006)

מקרה גבולי. ראש הממשלה אריאל שרון קיבל שבץ מוחי בראשית ינואר ונבצר ממנו להמשיך בתפקידו. סיעת קדימה בחרה באהוד אולמרט כממלא מקומו (הבחירות לכנסת ה-17 נקבעו עוד קודם לכן). לאחר תום 3 חודשי הנבצרות הקבועים בחוק הפך אולמרט לראש ממשלה. זה כבר היה אחרי בחירות 2006 אך עוד לפני השלמת המו"מ הקואליציוני והשבעת הממשלה ה-31.

אהוד אולמרט | לשכת העיתונות הממשלתית

מלבד מקרים אלו היו עוד שני מקרים בהם כבר החל התהליך של החלפת ראש ממשלה ללא בחירות, אך בסופו של דבר המועמד/ת לא השלימו את התהליך: ב-1990 ב "תרגיל המסריח" שניסה לעשות שמעון פרס ליצחק שמיר וב-2008, ציפי לבני שמילאה את מקומו של אולמרט.

כאמור, בשיטת המשטר הפרלמנטרית ניתן להחליף ראש ממשלה שלא באמצעות בחירות. בדיקה השוואתית מעלה שכלל לא מדובר בהליך חריג ונדיר בדמוקרטיות פרלמנטריות בעולם:

מדינה	מספר ראשי הממשלה שהתחלפו	שמותיהם
בריטניה	5 מתוך 10 ראשי הממשלה האחרונים נכנסו לתפקיד ללא בחירות	דאגלס-הום (1963) קאלאהן (1976) ג'ון מייג'ור (1990) גורדון בראון (2007) תרזה מיי (2016)
איטליה	מאז בחירות 1994 כיהנו 12 ראשי ממשלה כאשר 6 מהם נכנסו לתפקיד ללא בחירות	דיני (1995) ד'אלמה (1999) אמאטו (2000) מונטי (2011) רנצי (2014) ג'נטילוני (2016)
קנדה	4 מתוך 9 ראשי הממשלה האחרונים נכנסו לתפקיד ללא בחירות	פייר טרודו (1968) ג'ון טרנר (1984) קים קמפבל (1993) פול מרטין (2003)