פוליטיזציה בשירות המדינה – האמנם כולם טועים?

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה.

לאחרונה התפרסמו מסקנותיה של הוועדה לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי קוצ'יק. הוועדה, שמונתה על ידי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, מצאה שיש לחזק את עצמאות הדרג המקצועי הבכיר במשרד האוצר. הוועדה ממליצה להחמיר את תנאי הסף הנדרשים ממועמדים לתפקידים הבכירים ביותר במשרד, המנכ"ל וראשי האגפים, מבחינת השכלה אקדמית וניסיון מקצועי. למעלה מכך – הוועדה ממליצה לאסור על מינוי מועמדים בעלי זיקה פוליטית לשר לתפקידים בכירים אלה.

במבט רחב יותר, מסקנות אלה סותרות במופגן את המלצותיה של ועדת שקד-לוין, ועדת השרים למינויים בשירות הציבורי, שהציעה להרחיב את הפוליטיזציה בשירות הציבורי בטענה כי הדבר יגביר את המשילות. ועדת קוצי'ק הייתה מודעת לכך היטב, ובמסקנותיה האף הדגישה את הנזקים הצפויים מהמשך הפוליטיזציה של שירות המדינה, ובפרט של משרד האוצר: "המלצה זו [של הוועדה] מנוגדת למגמה הרווחת כיום של הגברת המשילות על חשבון עבודת הפקידות, אבל היא חיונית בעינינו לנוכח ההשלכות המרחיקות לכת על כלכלת ישראל, שעשויות להיות להתערבות בהחלטות שצריכות להתקבל באופן מקצועי".

ועדת קוצי'ק לא לבד. ב-2013 פרסמה ועדת הרפורמה לשיפור ניהול מנגנוני ההון האנושי, שבראשה עמדו נציב שירות המדינה דאז עו"ד משה דיין ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר הראל לוקר, דוח ארוך ומקיף. הדוח אומץ בידי הממשלה ומשמש בסיס לרפורמה המקיפה בשירות המדינה, שהחלה ב-2013 ועדיין לא הושלמה. הוועדה הצביעה על מגוון בעיות והציעה שורה ארוכה של תיקונים – אבל הרחבת הפוליטיזציה לא הייתה אחת מהם. כמו ועדת קוצי'ק, גם היא הדגישה במסקנותיה שיש לשמור על המקצועיות והעצמאות של שירות המדינה. בהמשך מינתה הכנסת ועדה מיוחדת כדי לבדוק את יישום הרפורמה בשירות המדינה, ובראשה עמד ח"כ רועי פולקמן מכולנו. גם דו"ח פולקמן מיולי 2016 התנגד באופן נחרץ להרחבת הפוליטיזציה בשירות המדינה, וקבע כי "יש להימנע מהרחבת משרות האמון בדרג המקצועי הבכיר בשירות המדינה".

המלצות אלה מגובות גם במחקרים אקדמיים. במחקרו של פרופ' מומי דהן, שהתפרסם בשנת 2016 במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצא כי ככל שהמינויים בשירות הציבורי מתבססים יותר על כישורים מקצועיים – כך גדלה האפקטיביות של הממשלה. מחקרים שביצעו חוקרי כלכלה התנהגותית הוכיחו אף הם שכאשר קיימת זיקה בין בעל תפקיד מסוים לגורם שמינה אותו, בעל התפקיד ישנה את תפקודו, אפילו באופן לא מודע – ולטובת הגורם הממנה.

כלומר, ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה: לאחרונה היא אישרה למנות משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמשרות אמון (לפי בחירת המנכ"ל), ולהגדיל את ההשפעה הפוליטית בוועדות האיתור, שממנות למעלה ממאה נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי. ההצעה שלפיה השרים ימנו את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה אושרה בקריאה טרומית ועומדת לפני קריאה ראשונה בכנסת.

האם כולם טועים, ורפורמות אלה אכן משרתות את האינטרס הציבורי? ספק רב. קשה לדעת אם השרים וראש הממשלה מבקשים להרחיב את הפוליטיזציה בשירות המדינה כי הם אכן סבורים – בטעות – שהיא תתרום למשילות, או שיש לכך סיבות אחרות ובעייתיות הרבה יותר, כמו רצון להחליש את השירות הציבורי למנות מקורבים. על כל פנים, כל עוד הם מתעקשים להתעלם מהמסקנות שאליהן הגיעו שורה ארוכה של חוקרים וועדות, שרובן מונו בתמיכתה ויוזמתה של הממשלה – השירות הציבורי רק ייפגע, וכולנו נפסיד מכך.

פורסם לראשונה בדה-מרקר.