שינויים דרמטיים

העיסוק התקשורתי ההולך וגובר בחברה החרדית על גווניה מייצג מגמת שינוי שהולכת ומתחזקת במגזר זה בשנים האחרונות. עליה דרמטית במספר הסטודנטים החרדים, השתלבות הולכת וגדלה בשוק התעסוקה וגידול מהיר בגיוס לצה"ל הן כמה דוגמות לכך. אם פעם רק תושבי ירושלים ובני ברק נפגשו עם חרדים, היום יותר ויותר אנשים באים באינטראקציה עימם. צריך רק להיזהר מהאפקט הפופוליסטי של התקשורת

לאחרונה אנו עדים לגל של סדרות דרמה משובחות המאירות באופן ייחודי את התמורות בציבור החרדי, החל מסדרות כמו 'שטיסל' הוותיקה וכלה בסדרות העדכניות: 'כיפת ברזל' המתארת את התמודדותם של החרדים בפלוגות הייעודיות בצה"ל, 'והשבאבניקים' המתארת את חייהם ההוללים של צעירים מרקע חברתי שונה בישיבה מובחרת. נשאלת השאלה, מה הן הסיבות שדווקא כעת משודרות בעת ובעונה אחת שלוש סדרות שונות על הציבור החרדי.

למרות מה שנהוג לחשוב ועל אף ההתנגדות של חוגים חרדים אדוקים לשינויים המתחוללים בציבור החרדי, נדמה כי את 'הסוסים לא ניתן להשיב לאורווה'. התהליכים שהחלו לפני כעשור הם בלתי הפיכים. הראיה לכך נמצאת בנתונים שונים שהתפרסמו לאחרונה בשנתון החברה החרדית בישראל על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים. הנתונים מעידים על עליה דרמטית של פי שלוש במספר הסטודנטים החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה בתוך קצת יותר מעשור; עליה משמעותית בשיעור התעסוקה של גברים חרדים העומד כיום על 52% בהשוואה ל-36% לפני כעשור; וגידול מהיר במספר החיילים החרדים בצה"ל שעמד בשנת 2016 על כ-2,850 משרתים חדשים, במגוון תחומים ומכל הזרמים והפלגים החרדים, לעומת כ-300 משרתים בלבד בשנת 200. בנוסף, חלו שינויים באיכות ורמת החיים בציבור החרדי. ירידה בשיעורי העוני בציבור זה, עליה בבעלות על רכב ובעיקר שינויים בדפוסי הצריכה, הפנאי והתקשורת ובכלל זה שימוש גובר באינטרנט ורשתות חברתיות. נתונים אלו ואחרים מלמדים כי לצד שמירה על אורח החיים החרדי המסורתי, מתחוללים לנגד עיננו שינויים מהותיים. שינויים אלה מעידים על תהליכי עומק חברתיים ותרבותיים בציבור החרדי המשנים אט אט את הדומיננטיות של אתוס 'חברת הלומדים' החרדית. תהליכים אלו מגדילים את ההתערות וההשתלבות של אוכלוסייה זו בחברה הישראלית הכללית ולכן גם החשיפה, הסקרנות והעניין כלפיה מצד קבוצת הרוב החילונית הולכת וגדלה.

אם פעם רק תושבי ירושלים ובני ברק נפגשו עם חרדים, היום יותר ויותר אנשים, גם בתל-אביב, באים באינטראקציה עימם במקומות העבודה, בצבא ובאקדמיה. עניין זה מוצא ביטוי בזירה התרבותית – תקשורתית המבקשת להעצים דרמות יומיומיות חברתיות המצויות במפגש שבין התרבות החילונית, לזו החרדית בזירה הצבאית והתעסוקתית כלכלית. מצד אחד, חשיפה זו מבורכת וחשובה ויש בכוחה להקטין שסעים חברתיים ולהפחית דעות קדומות וסטריאוטיפים שגויים משני הצדדים. מצד שני, בשל מהותו וטבעו השטוח של המדיום התקשורתי, יש חשש להנצחה והעצמה של דעות קדומות ותפיסות שגויות על הציבור החרדי המבקש להשתלב בזהירות, מבלי לאבד מצביונו, בישראליות על גווניה. ימים יגידו עד מתי נמשיך לראות בציבור החרדי את 'האחר' האולטימטיבי? זה המציב כנגד כל השאר מראה הפוכה של נורמות וערכים שונים וייחודיים, או שאולי נתחיל לראות את 'האחר' החרדי כמותנו, בעל תחושות ורגשות אנושיים דומים לשלנו, עליהן מתבססות הדרמות הטלוויזיוניות החדשות על הציבור החרדי.  

לאור שינויים אלו ניתן לומר כיום בביטחון כי האוכלוסייה החרדית על גווניה, המונה היום למעלה ממיליון אזרחים בישראל, עוברת מקרן הזווית למרכז הבמה. על האוכלוסייה הלא חרדית מוטל לקבל בזרועות פתוחות, בסבלנות ובסובלנות וללא דעות קדומות, את 'המהגרים' החרדים 'החדשים', כדי שהמעבר יהיה מוצלח יותר לטובת שני הצדדים ולטובת החברה הישראלית כולה.

פורסם לראשונה בשבתון.