מה עובר על החברה החרדית?

החברה החרדית צועדת לעתיד ישראלי יותר, מודרני יותר, ובמקביל שומרת על המובלעת החרדית. תהליכי השילוב המהירים, הם תוצאה של עלייה במחירי הדיור וביוקר המחיה, חדירת האינטרנט ושינויים בשוק העבודה המחייבים התמקצעות ואקדמיזציה.

הרבה גבות הורמו למראה הכותרת הראשית ב"הארץ" בשבוע שעבר, אודות עלייה דרמטית בגיל הנישואים בחברה החרדית. ההפתעה נבעה מתפיסה רווחת של החברה החרדית כחברה שמרנית וסטטית שנושא הנישואין בה מקודש וההיתכנות לשינויים בו מועטת. אפילו מי שעוסק בחברה החרדית, ובכללם כותב שורות אלו הופתע מהיקף התופעה. 

אך זו ממש לא ההפתעה היחידה. בשנתון החברה החרדית שראה אור לאחרונה בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים, נחשפו מגמות חדשות נוספות במגזר החרדי ובהן ירידה בקצב הגידול של החינוך החרדי (ל-3% בשנה), ירידה בקצב הפריון של המגזר החרדי (6.9 לאשה) ועל עלייה בהיקף הניגשות לבגרות בתיכונים חרדיים לבנות (51%).

שינויים אחרים במגזר החרדי עליהם מצביע השנתון כמו היקף תעסוקה גבוה מבעבר, גידול במספר הסטודנטים באקדמיה ובמספר המשרתים בצה"ל נתפסים כיום כמעט כמובנים מאליהם. אך חשוב להתבונן בהם כדי להבין את ממדי השינוי. אם נצא למסע לא כל כך רחוק בזמן, לשנת 2003, נגלה ששיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 36%, מספר הסטודנטים החרדים, גברים ונשים הנו כ-1,000 ומספר המשרתים בצה"ל שואף לאפס. התחזיות האופטימיות ביותר לא שיערו אז שכעבור קצת למעלה מעשור נמצא שמרבית הגברים החרדים עובדים, ש-11,000 סטודנטים חרדים ילמדו באקדמיה וש-3,500 חרדים יתחילו בשנה זו את השירות צבאי או האזרחי שלהם.  

ה"הפתעות" הללו בתהליך השילוב של האוכלוסייה החרדית מחייבות אותנו להסיק מסקנות ביחס להווה וביחס לעתיד. יש להבין שכשם ש"שום אדם איננו אי" כך גם החברה החרדית איננה מבודדת ביחס לסביבתה. בצד ביצור המובלעת החרדית, נאלצת החברה החרדית להגיב לשינויים כלכליים במשק הישראלי והעולמי כמו עלייה במחירי הדיור וביוקר המחיה, לשינויים טכנולוגיים כמו חדירת האינטרנט והסמארטפונים ולשינויים בשוק העבודה המחייבים התמקצעות ואקדמיזציה. גמישות זו איננה מבטאת חולשה דווקא אלא מציאת דרכים לשמירה על החרדיות במאה העשרים ואחת.

ההבנה אודות יכולת ההתאמה של החברה החרדית לאתגרי ההווה רלוונטית גם לעיצוב המדיניות ביחס לעתיד. האם ניתן לשאוף להמשך המגמה של עלייה בשיעורי תעסוקה של גברים חרדים? האם ניתן לתכנן לראשונה גם יעדים איכותיים לתעסוקת חרדים שישפיעו על גיוון תחומי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית? האם מערכת החינוך לבנים יכולה לעבור התמקצעות בתכנים ובכוחות ההוראה? מעצבי מדיניות שמתבוננים לעומק על תהליכי השינוי כיום בחברה החרדית, משיבים בחיוב לכל השאלות הללו - ונערכים אליהן בהתאם.

אין להקל ראש במאבק של גורמים חרדיים שמרניים בתהליך השילוב. הללו, שחוששים מן השינויים מפגינים ברחובות הערים כנגד הגיוס ועורכים כינוסים כנגד לימודים אקדמיים. המאבק על הפרהסיה החרדית טרם הוכרע והוא מתחולל לנגד עינינו. ניתן לראות גם גידול במוקדי החיכוך של החרדים עם כלל האוכלוסייה. גבולות המובלעת החרדית החדשה באקדמיה ובצה"ל נתונים במחלוקת וגם המאבק על הפרהסיה הישראלית כולה איננו שוכך. התקשורת החרדית העכשווית היא נשכנית יותר בסוגיה כמו השבת, מה שמקשה על המנהיגות הפוליטית החרדית לסגור עסקאות שקטות מתחת לרדאר של דעת הקהל החרדית.  

מתחים אלו לא אמורים לכסות את ראיית התמונה הכוללת בדבר שינויים מרחיקי לכת בעבר, בהווה ובעתיד במגזר החרדי. החברה החרדית צועדת לעתיד ישראלי יותר, מודרני יותר יחד עם שמירה על מאפייניה הייחודיים. התחזיות הדמוגרפיות צופות המשך גידול של החברה החרדית, גם אם בקצב אטי יותר מבעבר. תהליכי השילוב המהירים הם בשל כך בשורה חשובה למדינת ישראל ולעתידה. לא פחות - זוהי משימה של החברה הכללית בישראל, לעשות הכל בכדי לאפשר לחרדים התפתחות חיובית זו תוך שמירה על מאפייניהם הייחודיים בתוך החברה. זוהי משימה לאומית ראשונה במעלה.