הנשים החרדיות מובילות שינוי

הנשים החרדיות מתחתנות בגיל צעיר, ומנהלות משק בית בתנאים כלכליים לא פשוטים. אך במקביל יותר ממחציתן ניגשות לבגרות ושיעורי התעסוקה שלהן זינק תוך קצת יותר מעשור. מגמת הפתיחות לצד השימור, חייבת להיתמך במדיניות עדכנית של הממשלה

האם אנו עדים לשינוי משמעותי במעמדן של נשים בחברה החרדית? התשובה מורכבת. לנשים החרדיות מעמד מיוחד בתוך החברה החרדית. הן המפרנסות העיקריות באופן מסורתי, בעוד שחלק ניכר מהגברים לומדים בכוללים ובישיבות. העיסוק בנושא המגדרי מציף סוגיות רלוונטיות מגוונות בחייה של האישה החרדית כיום ובמתחים השזורים בזירות חייה השונות. מהמתח בין שימור אורח החיים הייחודי לבין השינויים הרבים המתרגשים על הקהילה מבית ומחוץ, דרך המתח בין ההבניה הקהילתית ובין התפקידים המסורתיים של רעיה ואם אל מול האפשרויות שמזמן העולם המערבי לאישה החרדית, ועד לריבוי האתגרים המורכבים הניצבים בפניה אל מול העוצמות המאפיינות את נשות הקהילה החרדית.

המיקום של הנשים החרדיות בין שימור לשינוי מסופר בראי הנתונים בעשור האחרון. שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות שראה אור השבוע, מציג שתי מגמות מקבילות: מצד אחד, נשים חרדיות מתחתנות בגיל צעיר (21 בממוצע), שיעור הפריון שלהן גבוה ועומד על כמעט 7 ילדים, והן מנהלות במקביל לעבודה משק בית בתנאים כלכליים לא פשוטים, כאשר 45% מהחרדים נמצאים מתחת לקו העוני. אל אלו יש להוסיף מנגנונים חברתיים משמרים, לחלקם ביטוי בנתונים - כמו שיעור נמוך של בעלות רישיון נהיגה (29% אל מול 72% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות) המביא לכך שרוב הנשים החרדיות מגיעות לעבודה בתחבורה ציבורית. לחלק מהנתונים אין ביטוי כמותי אך הם מהווים שחקני מפתח בשימור השיח החברתי החרדי והמגדרי בתוכו, כמו מנגנון השידוכים ותפקידי האישה במשפחה ובקהילה.

אל מול אלה קיימת סדרה שלמה של תהליכים המקדמים שינויים: יותר ממחצית מהנשים החרדיות ניגשות לבגרות היום, לעומת 30% בלבד לפני פחות מעשור. למעלה משני שליש מהסטודנטים החרדים הן סטודנטיות, שיעורי התעסוקה של הנשים החרדיות זינקו תוך קצת יותר מעשור מ53% ל-72% ושיעור הנשים החרדיות שמשתמשות באינטרנט כמעט והכפיל את עצמו. זאת ועוד, הנשים החרדיות היוצאות לעבוד גם מתרחקות ממקומות העבודה המסורתיים שלהן. אחד מתהליכי השינוי המשמעותיים ביותר הוא הירידה בשיעור הנשים העובדות בחינוך בחברה החרדית. בין השנים 2015-2001 ירד שיעור הנשים החרדיות בחינוך בהדרגה: מ-64% ל-42%. תהליך שינוי זה הוא תוצר של מחסור במקומות עבודה בתחום ההוראה אך גם תוצר הקמתה של תכנית להכשרה חלופית בסמינרים החרדיים לבנות הכוללת לימודי מחשבים, כלכלה, גרפיקה ותחומים נוספים. תכנית זו שילבה יוזמה של גופי מגזר שלישי, ממשלה והציבור החרדי עצמו.  

וזהו המפתח לשינוי העדין. על רקע תהליכים אלו יש לבחון מהי הפלטפורמה האקדמית הנכונה לקידומן של נשים חרדיות במסען לרכישת השכלה גבוהה ולתעסוקה איכותית ומשמעותית תוך שמירה על אורחות חייהן. מה על המדינה לעשות כדי להתאים את עצמה לשינויים הללו? יש לעדכן לא רק את המדיניות כלפי קידום נשים חרדיות בשוק התעסוקה ובהשכלה הגבוהה, אלא גם להשקיע משאבים בכלים רלוונטיים כמו מסלולים אקדמיים ומרחבי תעסוקה מותאמים. התאמה למציאות המשתנה תוך שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, המגזר העסקי, המגזר השלישי והנשים החרדיות תיטיב עם כולנו בשלושה מישורים: היא תגדיל את הלכידות החברתית, תצמצם פערים חברתיים ותשפר את הכלכלה הישראלית.

פורסם לראשונה ב"מעריב".