העדפה מתקנת לחרדים - צדק ולא צדקה

החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה תאפשר לחרדים להשתלב ביתר קלות בשירות המדינה. ההחלטה קובעת כי האוכלוסייה החרדית תהיה אחת מהאוכלוסיות המיוחדות הזכאיות להעדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות המדינה. בעקבות כך, הושמעו טענות לגבי אי-כשירותם של חרדים לשירות המדינה, לנוכח היעדר השכלת יסוד וכן עולה שוב הצורך "להגמיש" את הקריטריונים עבורם. זו תהיה טעות קשה

בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה, חרדים שיהיו מעוניינים בכך יזכו להשתלב ביתר קלות בשירות המדינה בתפקידים שונים. ההחלטה קובעת כי האוכלוסייה החרדית תהיה אחת מהאוכלוסיות המיוחדות הזכאיות להעדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות המדינה. החלטה זו מושתתת על יעדים מדידים, לפיהם כ-7% מכלל העובדים הנקלטים בשירות המדינה יהיו בני המגזר החרדי. צעד זה אמור ליצור מומנטום חיובי להגברת שילובם של נשים וגברים חרדים בשירות המדינה בתפקידים אקדמאים וניהוליים שונים. כך ניתן יהיה בעתיד הקרוב לגוון את נותני השירותים במנהל הציבורי בישראל ולסייע להגברת איכות השירות הציבורי תוך כדי העצמת שילוב אוכלוסייה ייחודית זו בשוק העבודה.

כשלעצמו, צעד זה מבורך ומהווה אבן דרך חיונית נוספת לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין הציבור החרדי לציבור הכללי בשוק העבודה, באקדמיה, בצבא ובזירות חברתיות-כלכליות נוספות בישראל. זאת בייחוד לאור העובדה שכיום מהווים החרדים פחות מ-1.5% מכלל המנהלים והעובדים בדרג האקדמי בשירות המדינה.

אלא שבעקבות המהלך, הושמעו טענות לגבי אי-כשירותם של חרדים למשרות בשירות המדינה, לנוכח היעדר השכלת יסוד וכן עולה שוב הצורך "להגמיש" את הקריטריונים עבורם. זו תהיה טעות קשה. ראשית ועקרונית, לא ראוי מבחינה ציבורית ומקצועית להוריד את רמתו של השירות הציבורי, על זרועותיו השונות. שנית, הודות למאמצים רבים שנעשו בשנים האחרונות ולנוכח שינויים שעוברים על חלק מהחברה החרדית, גם אין בכך כל צורך ממשי. בשנת הלימודים הקודמת כ-1,200 חרדים למדו לתארים מתקדמים (תואר שני ומעלה) ומתוך כ-10,000 סטודנטים לתארים ראשונים, חלק ניכר הנם בעלי השכלה אקדמית הנדרשת לתחומים רלוונטיים בשירות המדינה: משפטנים, בעלי תואר במנהל עסקים, מקצועות רפואיים ותארים במדעי החברה. על כן, לא רק שהצטרפות החרדים לשירות המדינה לא תוריד את איכותו, אלא ניתן לצפות כי ייחודם החברתי והתרבותי של החרדים שיקלטו בשירות המדינה יעשיר, יחזק, ישפר ויגוון את מנגנון קבלת ההחלטות הציבורי. זאת באופן שייתן ביטוי לעמדות ותפיסות שמחוץ לקופסה, ובכך יספק כוח אדם חדש וייחודי למנהל הציבורי בישראל.

שילובם של חרדים בתפקידים איכותיים ומשמעותיים בשירות הציבורי צריך להתבצע אך ורק על ידי העצמת הידע, הניסיון וההכשרה של מי שמעוניין לתרום למען הכלל במסגרת השירות הציבורי, ולא על ידי הורדת תנאי הכניסה לשירות המדינה. צעד שכזה, לא רק שיפגע בשירות הציבורי בכך שיסליל עובדים לא מתאימים לתוכו, אלא גם לא יגשים בטווח הארוך את המטרה של שילוב חרדים במגזר הציבורי ובשוק התעסוקה בכלל. עובדים שאינם מתאימים לתפקידם לא יצליחו להשתלב ולהתקדם למשרות בכירות ולא יוכלו להשפיע באופן משמעותי יותר על עתיד שירות המדינה. ללא 'סיפורי הצלחה' לא ניתן יהיה בהמשך לגייס חרדים נוספים לסקטור זה. לפיכך, העדפה מתקנת לשילוב חרדים בשירות המדינה חייבת להתבצע באופן הוגן והגון, בעזרת העצמה ושיפור ההון האנושי של החרדים ותחת תנאי קבלה נאותים הנהוגים בנציבות שירות המדינה. כך ניתן יהיה להעצים את שירות המדינה בכללותו ואת נושאי התפקידים הציבוריים מהמגזר החרדי בפרט. למגזר החרדי ולנו כחברה מגיע צדק- לא צדקה.

פורסם לראשונה ב"דה מרקר"